השפלת מי תהום, מקרים שאירעו באתרי בנייה
top of page
shadow ready-web-FF.png
השפלת מי תהום, מקרים שאירעו באתרי בנייה
השפלת מי תהום, מקרים שאירעו באתרי בנייה

השפלת מי תהום, מקרים שאירעו באתרי בנייה

מאת : עומרי ניסני, מהנדס אזרחי, סוכן ביטוח מורשה

מאמר שלישי בסדרה


ההתמודדות עם מי תהום באתרי הבנייה בישראל מקפלת בחובה אתגרים הנדסיים ברמת התכנון והביצוע, כמו גם סוגיות רבות מעולם ביטוחי הבנייה.


כסוכנות ביטוח המלווה פרויקטים לבנייה בכל רחבי הארץ מזה למעלה מ-30 שנה, חשוב לנו להציף את הנושא (תרתי משמע) ואנחנו מעלים לא מעט תכנים העוסקים בכך.

מכיוון ש"מקרי בוחן" הם ברומטר חשוב להבנת המורכבות של התחום, בכתבה הקצרה הבאה נסקור מספר פסקי דין בולטים מהשנים האחרונות לגבי מי תהום באתרי בנייה. ביניהם כמה אירועים דרמטיים בהקשר של השפלת מי תהום, וכפועל יוצא מכך – נזקים עצומים ותביעות ענק שהוגשו בעקבותיהם.

האם פריצת מי תהום באתר "עשיר במי תהום" הייתה בלתי צפויה?

האם פריצת מי תהום באתר "עשיר במי תהום" הייתה בלתי צפויה?

אחת התביעות המפורסמות בתחום של השפלת מי תהום בישראל הוגשה על ידי חברת מליבו בנייה בע"מ ("מליבו") כנגד חברת הביטוח איילון (ת"א 39617-03-12 מליבו בניה בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ- ניתן ב-2016). זאת במסגרת בקשה לכיסוי ופיצויים בשל נזקים שנגרמו כתוצאה מאירוע התפרצות מי תהום באתר תשתיות לבניית מעבר תת קרקעי.


עוד בשלבי התכנון של הפרויקט היה ברור שהקרקע המיועדת "עשירה במי תהום" ומליבו ביצעה בהתאם השפלת מי תהום. העבודות התקדמו כסדרן, אך שנתיים לאחר היציאה לדרך התרחשה במקום התפרצות עוצמתית של מי תהום.

האירוע גרם לנזקים גדולים מאד לחברה הקבלנית. החל מפעולות משמעותיות שנדרשו להשפלת מי התהום ותיקון הנזקים, וכלה בהוצאות ניכרות שנגרמו לאור העיכובים בלוחות הזמנים.


המחלוקת בין מליבו לחברת הביטוח נגעה בשאלה, האם ההתפרצות הייתה צפויה, כפי שטענה מליבו, או בלתי צפויה כפי שסברה איילון. הצדדים לא השכילו להגיע להסכמה מחוץ לערכאות, ולאחר דיונים ממושכים בית המשפט המחוזי פסק כי חברת הביטוח תשלם למבוטחת סכום של כ-9.4 מיליון שקלים.


כידוע, פוליסת ביטוח עבודות קבלניות יכולה לספק מענה גם למקרים של התפרצות מי תהום, ובלבד שהאירוע היה "בלתי צפוי". שנאמר, הכיסוי יינתן בגין "אבדן או נזק פיזיים פתאומיים ובלתי צפויים מראש באתר העבודה לפרויקט או לחלק ממנו, וזאת מסיבה כלשהי אשר אינה מוחרגת על פי פוליסה זו" (ההדגשה לא במקור).

במקרה זה, לב המחלוקת נגע בשאלה האם פריצת המים הייתה מכוסה או לא במסגרת הכיסויים של הפוליסה. חברת הביטוח טענה כי מכיוון שהיה ידוע שהאזור עשיר במי תהום,  החברה הקבלנית הייתה צריכה להתמודד עם כל אתגר שקשור בכך וההתפרצות הייתה "צפויה".


מליבו טענה, מנגד, שלא הוטל עליה למנוע כל חלחול או פריצה פתאומית  של מי תהום "באשר הם" ושאי אפשר היה לצפות מראש כל תרחיש ותרחיש של חדירת מים לחפירה. עוד הודגש שמי התהום שהציפו את האתר היו "מסוג מיוחד ועוצמתי" גם "לפי ההערכות המוקדמות".

ההליך המשפטי המורכב כלל אין ספור דיונים וחוות דעת רבות של מומחים מתחומי הגיאולוגיה, ההידרולוגיה, ההידרו-גיאולוגיה וההנדסה. בסופו של יום, בית המשפט המחוזי קיבל כאמור את עמדת החברה הקבלנית ופסק לטובתה פיצויים משמעותיים. ערעור על פסק הדין נדחה בבית המשפט העליון.


התקלה במשאבות היא זו שגרמה להצפת החניונים

התקלה במשאבות היא זו שגרמה להצפת החניונים

חברת א' דורי בנייה ("דורי") התקשרה כקבלן ראשי לפרויקט ורכשה במקביל ביטוח עבודות קבלניות מחברת הביטוח הראל. הפרויקט בוצע בעומק רב של כ-7 מטרים מתחת לפני הקרקע ותוך התמודדות עם מי תהום רבים. כולל לחצים הידראוליים תמידיים.

לאור לחצי המים המתמידים אשר היוו שיקול בתכנון מערכת האיטום, פעלה בפרויקט ללא הפסקה מערכת השפלת מי תהום לשאיבת מים. מספר אירועים של תקלות במשאבות גרמו להפסקות בלתי צפויות, מי תהום חדרו למערכת האיטום ולאחר מכן פרצו אותה. ההפסקה בשאיבה גרמה לנזקים רבים עליהם הוגשה תביעה כנגד חברת הביטוח לכיסוי בשיעור של יותר מ-13 מיליון שקלים.


חברת הבנייה טענה שאירוע פריצת המים (והנזקים בעקבותיו) היה פתאומי ובלתי צפוי, ונגרם למרות שהיא פעלה לפי כל הנחיות הגורמים המומחים. חברת הביטוח טענה, לעומת זאת, שהאירוע היה צפוי או שמדובר במספר רב של חדירות מים לאורך הפרויקט שנבעו מהתעלמות מהגורמים המקצועיים ו/או מכשל ביצועי וקונסטרוקטיבי.

בית המשפט קיבל את התביעה.

בית המשפט קיבל את התביעה.

בפסק הדין נקבע כי חברת הבנייה הוכיחה שהיא נצמדה לכל אורך הדרך להוראות גורמי המקצוע ושאירועי ההפסקה בשאיבה, אשר היו בשל תקלות בלתי צפויות, הם אלה שגרמו לחדירת מי התהום. בית המשפט ביסס מסקנתו על מספר היבטים:

1. אי אפשר היה לצפות את ההפסקה הבלתי יזומה (כתוצאה מתקלה) במערכת השפלת המים.

2. תנועת המים מתחת למערכת האיטום הייתה בלתי צפויה שכן מרגע שהמים חדרו מתחת לשכבות האיטום הם לא היו גלויים ויכלו להתפרץ במגוון מקומות ומועדים.

3. האתר סבל מנזילות קודמות אבל אלה התרחשו לכל הפחות כשנה וחצי לפני אירוע ההתפרצות במה שמנתק את הקשר הסיבתי בינם לבין מקרה הביטוח.

בית המשפט קבע בפסק הדין כי "מקרה הביטוח מבוסס על אותם אירועי הפסקת השאיבות ובעקבותיהם הצפות, בבחינת אירועים פתאומיים ובלתי צפויים, כמשמעות מונח זה בפוליסה" (א' דורי בנייה נ' הראל חברה לביטוח - ת"א 8867-09-15 - ניתן במרץ 2021).

המקרה המצער של מגדל הצעירים בתל אביב:

המקרה המצער של מגדל הצעירים בתל אביב:

עיכוב של 6 שנים במסירת דירות בגלל התפרצות מי תהום.


מקרה מפורסם נוסף מהשנים האחרונות של פריצת מי תהום באתר בנייה אירע ב-2015 בפרויקט היוקרתי, "מגדל הצעירים", (כ-480 דירות) שהוקם במרכז תל אביב. פרויקט שקמפיין השיווק הרשמי שלו הושק אמנם ב-2010, אך המפתחות לדיירים נמסרו כ-11 שנים לאחר מכן.


קבוצת הרכישה במגדלי הצעירים הגישה בסוף 2017 תביעה כספית בסך כ-207 מיליון שקלים בעקבות איחור של כ-6 שנים במסירת הדירות[ענ1] .

על פי התביעה, שעודנה עומדת ותלויה, הסיבה המרכזית לעיכוב בלוחות הזמנים הייתה פריצת מי תהום. פריצה שהוגדרה על ידי יזמית הפרויקט כ"פיצוץ נדיר" של באר מים שקריסתה הציפה את אתר הבנייה וגרמה לכשל של היסודות שבוצעו עד לאותו השלב. הנתבעים טענו כי האירוע הבלתי צפוי לא היה ניתן למניעה לאור היותו "כוח עליון".


ההליך עודנו מתנהל אך לפי פרסומים בתקשורת נראה כי פריצת מי התהום נגרמה בזמן חפירת שש קומות תת קרקעיות לחניונים, כאשר כלי החפירה הגיעו למפלס מי התהום.

כידוע, מדובר בסיטואציה שניתן לפתור אותה באחת משתי הדרכים הבאות: השפלת מי תהום על ידי משאבות או יניקת מים וסילוקם (למערכת הניקוז אם אלה מים מתוקים, או למערכת הביוב אם מדובר במים מלוחים). השיטה שנבחרה בפרויקט הצעירים הייתה השיטה השנייה, אך פיצוץ בבאר הביא להצפת המתחם ועלייה מהירה של מי התהום.

התביעה הוגשה, כצפוי, לא רק כנגד היזמית של הפרויקט אלא גם כנגד גורמים רבים נוספים וביניהם חברת הביטוח "כלל" שהנפיקה את ביטוח העבודות הקבלניות לפרויקט, חברת א. דורי בנייה בע"מ (הקבלן הראשי), קבלן המשנה שתכנן את עבודות ההשפלה ועוד.

לסיכום,

לסיכום,

תביעות בגין אירועי מי תהום באתרי בנייה מוגשות בסכומים גבוהים במיוחד המגיעים תדיר לכדי מיליוני שקלים ואף מאות מיליוני שקלים. ברוב המקרים השאלה שתעמוד במרכז המחלוקת תהיה – האם פריצת המים הייתה צפויה או בלתי צפויה. שלושת מקרי הבוחן שעסקנו בהם בכתבה זו מצביעים על כך ומשך ניהול הדיונים בעניינם מעיד כי אין כאן אף פעם תמונה חד-משמעית.


בסיפא נציין כי כיום חברות הביטוח נוטות להחריג מכיסוי ביטוחי בפוליסה הקבלנית ניזקי התפרצות של מי תהום, מה שמחייב בחינה יסודית של הצעות הביטוח .

לעתים ההחרגות מתייחסות הן לנזקים לפרויקט עצמו (פרק א' בפוליסה ) והן לחבויות - נזקים לצדי ג' או לעובדים (פרקים ב'-ג' בפוליסה הקבלנית). בנוסף, אם כבר מושג כיסוי ההשתתפויות העצמיות מרקיעות שחקים.


לקריאת המאמר הראשון בסדרה קישור
לקריאת המאמר השני בסדרה קישור
לקריאת המאמר הרביעי בסדרה קישור

השפלת מי תהום, מקרים שאירעו באתרי בנייה
השפלת מי תהום, מקרים שאירעו באתרי בנייה

לצפייה או להורדת הדוח

חסר לך מידע בנושא ביטוח קבלנים או ביטוח עבודות קבלניות?
נשמח לעזור לך
צור קשר - 03-6951414

 itzick@simon-ins.co.il -או שלח מייל

או מלא את הטופס ונחזור אליך בהקדם 

bottom of page