שיטות ביצוע להתמודדות עם מי תהום באתר (כלונסאות וקיר סלארי)
מאת: עומרי ניסני, מהנדס אזרחי וסוכן ביטוח מורשה
מאמר שני בסדרה
התמודדות עם מי תהום באתרי הבנייה בישראל הינה עניין נפוץ וידוע. במיוחד כשאנחנו מדברים על ריבוי פרויקטים באזור המרכז הממוקם מעל לאקוויפר החוף ומודעים גם למצוקת דיור החנייה המהווה שיקול מרכזי בתכנון עם חפירות עמוקות.
במאמר הקצר הבא נעמוד על שתי שיטות הביצוע הנפוצות לביצוע קירות דיפון באתרי הבנייה בישראל וניגע בהיבטי סיכון וביטוח הקשורים למי התהום בענף הבנייה.
השפלת מי תהום עם קיר סלארי וכלונסאות
שתי שיטות הביצוע המרכזיות לביצוע קירות דיפון הן טכניקת הקיר הסלארי וטכניקת הכלונסאות. טכניקת הקיר הסלארי נחשבת לטכניקה המועדפת לטיפול במי תהום אך עלותה גבוהה ביחס לטכניקת הכלונסאות.
טכניקת הקיר הסלארי משמשת ליציקתם של קירות דיפון העשויים מבטון מזוין. זאת מתוך מטרה לייצר הגנה רבה ככל הניתן מפני חדירת מים שנמצאים בסמיכות לפני השטח. הקיר הסלארי פועל כמחסום מים (דיאפרגמה) בדפנות הבור התת-קרקעי ומייצב אותן לטובת יציקות נוספות.
אגב, קיר סלארי הוא פתרון שנועד לא רק להתמודדות עם מי תהום אלא גם ליישומים נוספים כמו תיחום בין האתר למנהרות או מבנים תת קרקעיים סמוכים.
בנוסף לקירות הדיפון מבוצעים פתרונות "לרצפת האתר" כגון ג'ט גראוט או חדירה עמוקה של הקיר הסלארי לעומק האדמה תוך שימוש בשכבת החרסית כפקק טבעי.
שיטת הביצוע באמצעות כלונסאות, לעומת זאת, זמינה בתקציבים נמוכים יותר ומבוססת קידוח שלאחריו מכניסים לקדח בטון וכלוב זיון. בהמשך מבוצעת התזת בטון בכל ירידה של קומה ולעתים נעשית אף התזה מלאה לכל אורך הקידוח. בשיטות הכלונסאות, בניגוד לקיר הסלארי, יהיו רווחים מסוימים בקיר ובמידה שהיישום לא יבוצע כהלכה עלולים להתרחש אירועים כגון גלישת קרקע, היווצרות בולענים מתחת למבנים סמוכים ואפילו התמוטטות באתר עצמו.
דיפון באתר בנייה הוא חלק בלתי נפרד מפרויקט עם חפירה משמעותית. כאשר מדובר גם על דיפון שנועד להתמודד עם מי תהום, הסיכונים גדלים באופן משמעותי.
נקודת המבט של חברות הביטוח – לא בכל מחיר
בשנים האחרונות חלו לא מעט שינויים, חלקם דרמטיים, בשוק ביטוחי הבנייה בישראל. מבלי להיכנס לעומק הדברים נזכיר כי מבטחי המשנה בחו"ל הקשיחו באופן משמעותי את התנאים מול חברות הביטוח הישראליות שמצידן מהדקות אף הן את החגורה.
בכל הנוגע לפרויקטים הדורשים השפלת מי תהום, חברות ביטוח רואות בכך פעמים רבות סיכון גבוה במיוחד. בפרט אם החפירה הינה עמוקה במיוחד ומגיעה למפלסים "עתירי סיכון".
כפועל יוצא מזה חברות הביטוח מעמידות דרישות לא פשוטות כלפי המבוטחים. החל מדרישה להעסקת קבלן השפלת מים מומחה ובעל ניסיון עשיר וכלה בהעסקת קבלן ראשי עם ניסיון בפרויקטים דומים. כך גם חל גידול באקססים ולא מדובר בסכומים קטנים אלא בעלייה שמגיעה לכדי מאות אלפי שקלים ואף למעלה ממיליון שקלים. כמובן שגם דחיית פרויקט לביטוח לחלוטין הינה שכיחה כיום ולעתים קרובות מוצע ביטוח עבודות קבלניות המחריג באופן גורף כל נזק ממי תהום.
סיוע מקצועי מיומן
ההיבטים הללו מדגישים ביתר שאת את הצורך בקבלת סיוע מקצועי וליווי צמוד מצד סוכנות ביטוח בעלת ניסיון רב בתחום ביטוחי הבנייה. קרי, סוכנות ביטוח אשר מבינה את הניואנסים הביטוחיים וההנדסיים, בקיאה בשיטות הביצוע השונות ומכירה את הסיכונים המגוונים.
פנייה לסוכנות שאיננה מנוסה דיה עלולה להוביל לדחייה לביטוח שיהיה קשה (עד בלתי אפשרי) להפוך אותה בהמשך.
ישנם צעדים רבים שכדאי לחדד לגבי הגשת הבקשה לביטוח. אחד הבולטים שבהם הוא עריכת דוח קרקע על ידי יועץ שיקבע את השינוי הצפוי במפלס המים (בד"כ ברמה של פלוס-מינוס שני מטרים). שימו לב שרצוי מאד שדוח הקרקע יהיה עדכני, שכן מפלס מי התהום הוא דינמי ומשתנה. הן בשל השפלות באזור והן בשל אירועים גיאולוגיים או עונתיים.
במידה שמתברר כי קיים סיכון של חדירת מי תהום ואין מנוס מביצוע השפלה, חברת הביטוח אף תדרוש לראות דו"ח הידרולוג מפורט. דו"ח שמציג את המצב הקיים ואת הפתרונות המוצעים. חשוב מאד שנציג המבוטח הנפגש עם סוקר חברת הביטוח יהיה בקיא בכל הפרטים ותהליכי הביצוע (לא רק מבחינת השפלת מי התהום אלא גם בכל הנוגע לפרטי החפירה, הדיפון וכדומה). זאת כדי להקטין כמה שיותר את הסיכוי לדחיית הפרויקט לביטוח או הכנסת חריגים לכיסוי הביטוחי בפוליסה.
מהם הנזקים שיכולים להיגרם לאתר הבנייה וסביבתו כתוצאה מהתפרצות מי תהום?
מי תהום עלולים לגרום לנזקים לא מעטים לאתר הבנייה ואף למבנים סמוכים בסביבת האתר. אחת הסיטואציות השכיחות היא כאשר מי התהום פורצים והקבלן לא מצליח להשתלט עליהם. בין אם משום שהספקי המשאבות במקום לא מספיקים ובין אם – במקרים חמורים יותר – שהפריצה הינה בלתי צפויה וכלל אין פונקציה אפקטיבית של שאיבה.
פריצת מי התהום עלולה לגרום בראש ובראשונה לנזקים לעבודות עצמן עד כדי התמוטטות כלונסאות ויסודות שנשטפים עם זרם המים. כך גם קיים סיכון ממשי לפגיעה במבנים שכנים בעקבות הפרת "המאזן ההידרולוגי" בסביבת האתר וכן גרימה לגלישת קרקע ו/או הופעת בולענים מסוכנים. בנוסף, כמובן, אירועים כאלה מסכנים את את עובדי האתר.
לסיכום,
התמודדות עם מי תהום באתרי בנייה קשורה לשיטת הביצוע שנבחרה במקרה הקונקרטי, לעומק החדירה למי התהום - ולמענה הביטוחי שקיים ( או לא קיים) לסיכונים הצפויים בפרויקט כנגד אירוע בלתי צפוי (או צפוי) של מי תהום באתר.
לקריאת המאמר הראשון בסדרה קישור
לקריאת המאמר השלישי בסדרה קישור
לקריאת המאמר הרביעי בסדרה קישור
לצפייה או להורדת הדוח
חסר לך מידע בנושא ביטוח קבלנים או ביטוח עבודות קבלניות?
נשמח לעזור לך
צור קשר - 03-6951414
itzick@simon-ins.co.il -או שלח מייל
או מלא את הטופס ונחזור אליך בהקדם