השפלת מי תהום
מאת : עומרי ניסני, מהנדס אזרחי, סוכן ביטוח מורשה
מאמר ראשון בסדרה
"וּשְׁאַבְתֶּם-מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה" (ישעיהו י"ב, ג').
השפלת מי תהום הינה פרקטיקה נפוצה בישראל המתייחסת לוויסות מלאכותי של מפלס מי התהום באתרי בנייה. ישנן מספר טכניקות לביצוע השפלת מי תהום כאשר המרכזיות שבהן הן:
· שאיבת מי תהום וסילוקם על בסיס מערכות הניקוז או הביוב העירוניות.
· קידוחי חדירה שמטרתם לסלק את מי התהום לאזור אחר של המגרש (לאקוויפר עמוק יותר או לתת אקוויפר).
השפלת מי תהום נדרשת בהתאם לסקר קרקע מקדים ושכיחה באזורים הידועים כ"מועדים לפורענות" בעקבות היותם רוויים במי תהום. בפרט כאשר הפרויקט כולל עבודות תת קרקעיות וקיים חשש שמפלס מי התהום יעלה אל מעל למתחם העבודה. השפלת מי תהום, כשמה כן היא, נועדה להשפיל את המים ולהוריד את המפלס שלהם מתחת לקו העבודות.
הסקר המקדים
כל פרויקט נדל"ני שכולל חפירות בקרקע (למשל לטובת מרתפים, חניון תת-קרקעי וכדומה) דורש מהיזם לבצע קידוחי ניסיון, קבלת חוות דעת יועץ קרקע, ובמקרה הצורך חוות דעת של הידרולוג. דרך זו נועדה בין היתר לברר מהו מפלס המים באתר והאם אין מנוס מביצוע השפלת מי תהום.
כפועל יוצא מכך נבחנות שיטות הביצוע הרלבנטיות. על פי רוב מומלץ לבצע בדיקות בסמוך למועד החפירה וזאת בכדי למנוע שינויים שעלולים להתרחש במפלס מי התהום.
הסקר המקדים לתכנון שיטת הביצוע של השפלת מי התהום באתר נגזר מניתוח מעמיק (תרתי משמע) של הנתונים כגון סוג הקרקע, רמת המוליכות של הקרקע, העומק הרצוי לטובת ההשפלה והרדיוס של ההשפלה.
במהלך הבדיקות המקדמיות נעשים כאמור קידוחי ניסיון ובדיקות מעבדה המתחקות אחר איכות המים. נזכיר כי המפלס של מי התהום משתנה בהתאם לעונות השנה ובמקרים מסוימים יכולים להיות אפילו פערים של עד 2 מטרים במפלס בין הקיץ לחורף. מכיוון שהבנייה איננה נעשית ביום אחד, יש להתייחס לשינויי המפלס העונתיים תוך כדי ראייה הצופה פני עתיד.
הקידוח כולל גם שלילה של זיהומים במים ובדיקת ריכוז מלחים. אלו פרמטרים שיכולה להיות להם השפעה על העלות של השפלת מי התהום שכן ככל שהמים הינם באיכות נמוכה יותר, כך שיעור התשלום לרשות קטן בהתאמה (עד כדי פטור מוחלט).
הרגולציה והגישה הסביבתית של הרשויות המקומיות
כל שאיבה של מי תהום כפופה לפי חוק המים הישראלי לקבלת אישור של רשות המים. תהליך האישור מערב גופים רבים נוספים מעבר לקבלן המבצע והחברה המתמחה בהשפלת מי תהום. ביניהם גם הרשות המקומית, המשרד להגנת הסביבה, תאגידי מים ועוד.
לעתים קרובות הרשות המקומית לא תאפשר קבלת היתר בנייה ללא אישור מרשות המים באשר לפתרון הרלבנטי של השפלת מי תהום באתר.
עלינו להבין שהמגמה כיום בקרב הרשויות המקומיות בישראל היא שיש לצמצם עד למינימוםאת ההשפעה על מי התהום ובפרט זה ספיקות שאיבה לטובת השפלת מים תת-קרקעיים.
העיקרון המנחה הוא תפיסה סביבתית ששואפת לשמור את האקוויפר במאזן מים טבעי. כך גם הרשויות מבקשות למנוע עומס על תשתיות המים ולצמצם את הנזקים העלולים להיגרם למבנים סמוכים. ידוע כי ביצוע השפלת מי תהום באזורים עירוניים צפופים עלולה להביא לתנודתיות גבוהה במפלס עד כדי סחיפות קרקע, ערעור יסודות ועוד.
מצד שני, לאור העובדה שהיקף הקרקעות בישראל מוגבל ושפעילות נדל"נית רבה מבוצעת באזור המרכז הממוקם מעל לאקוויפר החוף, השפלת מי תהום איננה נדירה. נהפוך הוא.
לאחר שהיזם קיבל את ההחלטה לגבי שיטת הביצוע של השפלת מי התהום עליו להגיש חוות דעת מקצועית לרשות המים שכוללת נתונים רבים דוגמת הערכת כמויות שאיבה, מדידה עדכנית בנוגע למפלס מי התהום, הערכת שינוי המפלס בעקבות השאיבה, המלצות באשר לדרך סילוק המים, תוצאות בדיקות אנליטיות למים ועוד.
שיטות מרכזיות לביצוע השפלת מי תהום
· בארות עמוקות – השפלת מי תהום על ידי שאיבה מבארות עמוקות על בסיס קידוחים עמוקים. משאבות טבולות מורדות ומוחדרות לבסיס הקידוח כאשר הדיפון של הקידוח מבוצע ע"י צינורות. שיטה זו כוללת קידוח באמצעות מכונה ייעודית במקביל למניעת התמוטטות על ידי תמיסות פולימר. הקידוחים ממוקמים משני צדי החפירה תוך תכנון מדויק של המרחק ביניהם להבטחת הורדה מבוקרת של מפלס מי התהום.
· בארות רדודות – טכניקה של השפלת מי תהום שבמסגרת מפלס מי התהום מנוקז לטובת השפלה נקודתית בהתאם לרדיוס השפעה מתוכנן סביב גוף יונק לפי עוצמת היניקה. השיטה כוללת רצף של "סיכות" (גופים יונקים) ורדיוסי השפעה חופפים.
שיקולים מרכזיים בתכנון השפלת מי תהום – בין גיאולוגיה לתקציב
בדומה לכל משימה הנדסית, השפלת מי תהום תלויה במנעד רחב של שיקולים תכנוניים. חלקם נובעים מתנאים גאו-הידרולוגיים וחלקם קשורים להיבטים מסחריים-עסקיים כמו צרכי הפרויקט המבוצע, שיקולי תקציב, תנאים רגולטוריים, שיטות ביצוע ועוד.
בכל הנוגע להיבטים הגאו-הידרולוגיים חשוב לשים לב לכך שהמפלס של מי התהום הוא מפלס משתנה ודינמי המושפע ממי ים, גשמים, השפלות מי תהום סמוכות וקודמות וכדומה. כך גם ניתן דגש רב לסוג הקרקע כאשר קרקע חרסיתית הינה בעלת מוליכות הידראולית נמוכה ביחס לקרקע חולית.
צרכי הפרויקט משליכים על השפלת מי התהום בנקודות שונות כמו ביסוס הקרקע, היקף הבנייה התת-קרקעית, חפירת פירים ועוד. עומק הקידוח נגזר מהמבנה המתוכנן וכפועל יוצא מזה מגדיר את דרישות הדיפון, היקף השאיבה והאיטום.
לעתים קרובות יזמים מחליטים על שיטת הביצוע בהתאם לעלויות הכלכליות ובמקרים מסוימים עלויות גבוהות מדי עלולות לייתר את הכדאיות הכלכלית מלכתחילה.
לקריאת המאמר השני בסדרה קישור
לקריאת המאמר השלישי בסדרה קישור
לקריאת המאמר הרביעי בסדרה קישור
לצפייה או להורדת הדוח
חסר לך מידע בנושא ביטוח קבלנים או ביטוח עבודות קבלניות?
נשמח לעזור לך
צור קשר - 03-6951414
itzick@simon-ins.co.il -או שלח מייל
או מלא את הטופס ונחזור אליך בהקדם