השפלת מי תהום, מקרים שאירעו באתרי בנייה
2 באפר׳ 2023
מאת : עומרי ניסני, מהנדס אזרחי, סוכן ביטוח מורשה
מאמר שלישי בסדרה
ההתמודדות עם מי תהום באתרי הבנייה בישראל מקפלת בחובה אתגרים הנדסיים ברמת התכנון והביצוע, כמו גם סוגיות רבות מעולם ביטוחי הבנייה.
כסוכנות ביטוח המלווה פרויקטים לבנייה בכל רחבי הארץ מזה למעלה מ-30 שנה, חשוב לנו להציף את הנושא (תרתי משמע) ואנחנו מעלים לא מעט תכנים העוסקים בכך.
מכיוון ש"מקרי בוחן" הם ברומטר חשוב להבנת המורכבות של התחום, בכתבה הקצרה הבאה נסקור מספר פסקי דין בולטים מהשנים האחרונות לגבי מי תהום באתרי בנייה. ביניהם כמה אירועים דרמטיים בהקשר של השפלת מי תהום, וכפועל יוצא מכך – נזקים עצומים ותביעות ענק שהוגשו בעקבותיהם.

האם פריצת מי תהום באתר "עשיר במי תהום" הייתה בלתי צפויה?
אחת התביעות המפורסמות בתחום של השפלת מי תהום בישראל הוגשה על ידי חברת מליבו בנייה בע"מ ("מליבו") כנגד חברת הביטוח איילון (ת"א 39617-03-12 מליבו בניה בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ- ניתן ב-2016). זאת במסגרת בקשה לכיסוי ופיצויים בשל נזקים שנגרמו כתוצאה מאירוע התפרצות מי תהום באתר תשתיות לבניית מעבר תת קרקעי.
עוד בשלבי התכנון של הפרויקט היה ברור שהקרקע המיועדת "עשירה במי תהום" ומליבו ביצעה בהתאם השפלת מי תהום. העבודות התקדמו כסדרן, אך שנתיים לאחר היציאה לדרך התרחשה במקום התפרצות עוצמתית של מי תהום.
האירוע גרם לנזקים גדולים מאד לחברה הקבלנית. החל מפעולות משמעותיות שנדרשו להשפלת מי התהום ותיקון הנזקים, וכלה בהוצאות ניכרות שנגרמו לאור העיכובים בלוחות הזמנים.
המחלוקת בין מליבו לחברת הביטוח נגעה בשאלה, האם ההתפרצות הייתה צפויה, כפי שטענה מליבו, או בלתי צפויה כפי שסברה איילון. הצדדים לא השכילו להגיע להסכמה מחוץ לערכאות, ולאחר דיונים ממושכים בית המשפט המחוזי פסק כי חברת הביטוח תשלם למבוטחת סכום של כ-9.4 מיליון שקלים.
כידוע, פוליסת ביטוח עבודות קבלניות יכולה לספק מענה גם למקרים של התפרצות מי תהום, ובלבד שהאירוע היה "בלתי צפוי". שנאמר, הכיסוי יינתן בגין "אבדן או נזק פיזיים פתאומיים ובלתי צפויים מראש באתר העבודה לפרויקט או לחלק ממנו, וזאת מסיבה כלשהי אשר אינה מוחרגת על פי פוליסה זו" (ההדגשה לא במקור).
במקרה זה, לב המחלוקת נגע בשאלה האם פריצת המים הייתה מכוסה או לא במסגרת הכיסויים של הפוליסה. חברת הביטוח טענה כי מכיוון שהיה ידוע שהאזור עשיר במי תהום, החברה הקבלנית הייתה צריכה להתמודד עם כל אתגר שקשור בכך וההתפרצות הייתה "צפויה".
מליבו טענה, מנגד, שלא הוטל עליה למנוע כל חלחול או פריצה פתאומית של מי תהום "באשר הם" ושאי אפשר היה לצפות מראש כל תרחיש ותרחיש של חדירת מים לחפירה. עוד הודגש שמי התהום שהציפו את האתר היו "מסוג מיוחד ועוצמתי" גם "לפי ההערכות המוקדמות".
ההליך המשפטי המורכב כלל אין ספור דיונים וחוות דעת רבות של מומחים מתחומי הגיאולוגיה, ההידרולוגיה, ההידרו-גיאולוגיה וההנדסה. בסופו של יום, בית המשפט המחוזי קיבל כאמור את עמדת החברה הקבלנית ופסק לטובתה פיצויים משמעותיים. ערעור על פסק הדין נדחה בבית המשפט העליון.
