משולחנם של ג'ון גבע, הדר - עורכי דין

אֵין עָשָׁן בְּלא אֵשׁ? תגמולי ביטוח דווקא יש

מאת עורך דין שלומי הדר

ג'ון גבע, שלומי הדר משרד עורכי דין ומגשרים

לאחרונה, דן בית המשפט השלום בנצרת בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח, שהוגשה בעקבות אירוע שריפה, שהתרחש בעת ביצוע עבודות איטום גג בפרויקט שביצעה התובעת, במסגרת תפקידה כקבלן משנה בפרויקט.
ליזם הפרויקט הוצאה פוליסה לביטוח עבודות קבלניות, שהורחבה לכסות את חבותם של קבלני משנה. בפוליסה נקבע, בין היתר, כי יש לבצע "עבודות בחום", קרי עבודות הכרוכות בריתוך ו/או חיתוך באמצעות חום ו/שימוש באש גלויה, על פי "נוהל עבודות בחום" של הנתבע. הנוהל שיש לנקוט, על פי הוראות הפוליסה, כלל את ההוראות הבאות:

  1. מינוי אחראי, אשר תפקידו לוודא כי לא תבוצענה עבודות בחום שלא בהתאם לאמור בנוהל.

  2. סיור של האחראי בשטח המיועד לביצוע העבודות בחום, לפני תחילת העבודות, לצורך הרחקת חומרים דליקים, מכל סוג, ברדיוס של לפחות 10 מטרים ממקום ביצוע העבודות, כאשר חפצים דליקים קבועים, אשר אינם ניתנים להזזה, יכוסו במעטה בלתי דליק.

  3. מינוי "צופה אש", תחת האחראי, אשר מצויד באמצעי כיבוי מתאימים לכיבוי סוג החומרים הדליקים הנמצאים בסביבת מקום ביצוע העבודות החמות, אשר תפקידו יהיה להשקיף על ביצוע העבודות החמות, ולפעול מייד לכיבוי של התלקחות העלולה לנבוע מביצוע העבודות.

  4.  חובה על צופה אש" להיות נוכח במקום ביצוע העבודות החמות, החל מתחילת ביצוען עד לפחות 30 דקות לאחר סיום העבודות החמות, על מנת לוודא כי לא נותרו במקום כל מקורות התלקחות.

 

כמו כן, נקבע בפוליסה, כי אי קיומם של האמצעים להפחתת סיכון, לרבות אי הפעלתם, עלולה לגרור הפחתה משמעותית, או שלילה מלאה של תגמולי הביטוח.
חברת הביטוח הודיעה לתובעת, כי אינה מכירה בכיסוי הביטוחי לאירוע השרפה, בנימוק שהתובעת לא קיימה את אמצעי המיגון הנדרשים בפוליסה, וכן כי "מבטח סביר" לא היה מוכן לבטח את הפרויקט ללא קיום האמצעים.

התובעת, אשר העמידה את תביעתה על סך של כ- 700,000 ₪  בגין נזקי השריפה, הוצאות ציוד, מימון חלופי ועיכובים בהשלמת הפרויקט, טענה, כי לא הומצאה לה פוליסה עם רישום "אמצעי מיגון" לעבודות חמות וכאלו לא נרשמו בפוליסה, וכי נוהל "עבודות חמות" לא הובלט בפוליסה כנדרש.
כמו כן, התובעת טענה, כי הגורם לשריפה כלל לא היה עבודות של ריתוך או חיתוך. התובעת אף הפנתה להלכה הפסוקה, הקובעת, כי התוצאה של הפרת "תניות להקלת הסיכון" אינה דחייה מוחלטת של כניסת הכיסוי לתוקף, אלא תשלום יחסי למבוטח.

הנתבעת טענה, כי התובעת לא עמדה בתנאי הפוליסה ביחס לאמצעי המיגון שיש לנקוט לשם הקלת הסיכון, וכן כי אירוע השריפה נגרם כתוצאה משימוש "באש גלויה" בעת פעולות חימום יריעות איטום, כאשר בעת האירוע עסק פועל יחיד בפעילות איטום לבדו על גג המבנה, ללא עוזר או "צופה אש", ובניגוד לתקנות ולהנחיות עבודה באש גלויה. עוד טענה כי ביצוע העבודות נעשה ב"רשלנות רבתי", וכי די היה בביצוען בזהירות סבירה כדי למנוע את השריפה. כמו כן, הנתבעת טענה כי לא הייתה מציעה פוליסת ביטוח עבודות קבלניות שבמסגרתן מתקיימות עבודות באש תוך שימוש בלהבה גלויה, ללא נוהל עבודה באש, וכן כי התובעת הייתה מודעת, או צריכה לדעת את התנאים והחריגים בפוליסה.


בית המשפט הסיק, כי התובעת לא נקטה באמצעי מיגון לשם הקלת הסיכון, כנדרש בתנאי הפוליסה, היות ולא מונה "אחראי" שידאג להסרת חפצים דליקים, בעת מועד האירוע קבלן עבד לבדו על גג המבנה, ללא "צופה אש" כנדרש, וכן כי מדו"ח חוקר שריפות שבחן את האירוע ומתמונות שצילם, עולה כי אירוע השריפה התרחש בשל שימוש באש גלויה, ובאותו מועד מנועי מזגנים וחפצים אחרים היו סמוכים למקום שבו בוצעה עבודת האיטום, בניגוד לנוהל שעל פיו יש "לנקות" את המקום מחפצים דליקים.
יחד עם זאת, בית המשפט התייחס להסדר הקבוע בסעיף 18(ג) לחוק חוזה הביטוח, המאפשר למבטח לשלם למבוטח, בנסיבות מסוימות, חלק מתגמולי הביטוח, במקרים שבהם קיימת חלופה ביטוחית יקרה יותר, שאינה כוללת דרישה להקלת הסיכון, והכל בכפוף למצב שבו "מבטח סביר" לא היה מתקשר בחוזה שאינו מחייב נקיטת אותו אמצעי.

באותו המקרה, בית המשפט קבע כי חברת הביטוח לא הוכיחה קיומה של פוליסת ביטוח חלופית יקרה יותר בחברת הביטוח, אשר אינה כוללת דרישה לאמצעי מיגון, ואין עדות לכך שפוליסה מעין זו ללא אמצעי מיגון לא משווקת על ידי חברות ביטוח אחרות. על כן, נקבע שהיות וחברת הביטוח לא עמדה בנטל ההוכחה, עליה לשלם את מלוא תגמולי הביטוח.

יחד עם זאת, בית המשפט דחה את טענת התובעת לעניין נזקים בגין הוצאות ציוד ומימון חלופי ועיכובים בהשלמת הפרויקט בנימוק שהפוליסה אינה מכסה נזק תוצאתי של האירוע הביטוחי, וכן כי על מנת לבסס את רכיב "נזקים עקיפים" עליה להוכיח שהיא חויבה או קוזזו מחשבונה כספים על ידי היזם בשל האיחור בהשלמת הפרויקט או נטלה הלוואה לשם מימון הוצאות שיקום השריפה, דבר אשר לא עשתה.
 
על פניו במקרה שלפנינו יצא המבוטח נשכר וזאת על אף שלא עמד בתנאי פוליסת הביטוח ובחובת המיגון הכלולה בפוליסה ואולם, לו חברת הביטוח הייתה מוכיחה במקרה זה, כי בהיעדר התנאי שלא קוים פרמיית הביטוח הייתה יקרה יותר היה המבוטח מקבל רק חלק יחסי מהתגמולים (בהתאם לפער בין הפרמיה ששילם עם התנאי לפרמיה שהיה נדרש לשלם ללא התנאי) ולו חברת הביטוח הייתה מוכיחה שאף חברת ביטוח לא הייתה מבטחת ללא התנאי, המבוטח לא היה מקבל דבר.
המסקנה מכך היא:

  1. יש לבחון ולשקול צמצום התנאים להקטנת הסיכון של חברת הביטוח, גם במחיר של תשלום פרמיה גבוה יותר.

  2. ככל שיש תנאים כמו אמצעי מיגון שנועדו להקטין את הסיכון של המבטח, יש להקפיד על קיומם ומילוי אחר נהלים אם יש כמו במקרה לעיל, כדי להימנע מסיכון כי יופחתו תגמולי הביטוח או יישללו לחלוטין. 

להצעת מחיר

המותאמת עבורך

sop-resize-200-נשמח ללייק (1).jpg
03-6951414

 © כל הזכויות שמורות לאיציק סימון סוכנות לביטוח בע"מ

ט.ל.ח