עגורנים זה חשוב. אבל מה עם כל היתר?
14 ביולי 2022
מאת: עו"ד אלדן דנינו מומחה לבטיחות בענף הבנייה ואחריות תאגידית.
סוף סוף, לאחר אינספור תאונות שבאו לידי ביטוי במהלך השנים האחרונות בקריסת מנופים (עגורנים) וכללו עשרות נפגעים, ביניהם הרוגים ונכים, התקבלה במהלך הימים האחרונים החלטה מבורכת שאולי תהיה סנונית ראשונה בשינוי מהיסוד של הגישה הממלכתית בכל הקשור למניעת תאונות בענף הבנייה.
על פי אותה החלטה, מפעילי העגורנים יצטרכו לקבל אישור להפעלתם באתרי הבנייה במישרין מול קבלן הפרויקט, ולא כפי שהיה עד כה. עובדה זו, לכשעצמה, תאלץ הן את קבלני העגורנים והן את הקבלנים הראשיים של אותו פרויקט, לפקח באופן מדוקדק הרבה יותר על תקינות המנופים ותוריד ללא ספק אחוז מסוים מהתאונות העתידיות.
אלפי עגורנים
רק על מנת לסבר את האוזן לקוראים: בשטחי אלפי אתרי הבנייה במדינת ישראל, קיימים על פי הערכה שמרנית כ-1800-1900 מנופים, רובם ככולם באתרי מגדלים שהינם בני 11 קומות ומעלה, כמתבקש בחוק. על פי נתונים לא רשמיים הן של משרד העבודה והן גורמים נוספים, כ-250 מתוך אותם מנופים, פועלים ללא רישיון כלל, מה שמחדד כמובן את חשיבות ההחלטה האחרונה.
לפרוטוקול, החלטת העגורנים תעלה ללא ספק סכומים לא מבוטלים לכל הצדדים, אולם, וזה אולם גדול, אין לי ספק שהיא תחסוך פי כמה וכמה, הן בנפגעים והן מן ההיבט הכלכלי, שהרי סגירת אתר לפרק זמן כזה או אחר עקב תאונה או אי תקינות הפעלת עגורן, הייתה עולה לקבלן הן כלכלית, הן למוניטין שלו, וכמובן הייתה פקטור לא מבוטל בעצירת פרויקטים רבים, מה שיקשה לקדם היצע דיור.
כמי שעוסק ביום – יום בענייני הבטיחות בענף הבניה והאחריות התאגידית של יזמים וקבלנים, הייתי מצפה ממקבלי ההחלטות בממשלה, ובראש וראשונה משרד העבודה ומינהל הבטיחות, ש"ימנפו", תרתי משמע, את ההחלטה על עגורנים/מנופים לגורמים נוספים שהביאו במהלך השני האחרונות לתאונות עם נפגעים.
לדוגמא, תמוהה בעיני איך נושא כה קריטי דוגמת הפיגומים בעלי התקן האירופי המתקדם, שזה מכבר מותקנים בכל אתר ברחבי העולם, עדיין לא אושרו, זאת למרות שהובטח לעשות זאת כבר לפני שנתיים. במשרד העבודה טוענים כי מדובר בבעיה טכנית של תקינה במכון התקנים, אבל הפינג פונג ההזוי הזה בין שני הגורמים, מנהל הבטיחות ומכון התקנים, עולה לנו מדי יום ביומו הן בנפגעים והן בממון רב.
נושא עוד יותר חשוב, שעד כה לא טופל כלל, הינו העדר כמעט מוחלט של פיקוח אפקטיבי ויעיל באתרים.
כשל הפיגומים
רוב רובם של אתרי הבנייה כלל אינם מפוקחים, זאת משום שמספר המפקחים של משרד העבודה הינו בטל בשישים אל מול אלפי אתרי הבנייה הפזורים ברחבי הארץ.
עניין זה, גורם יותר ויותר למפקחי בניה עירוניים חסרי מיומנות מקצועית, להתערב שלא לצורך בכל הקשור לבטיחות באתרי הבנייה. פקחים אלה גורמים לנזק כפול ומכופל, זאת משום בהם מתערבים כל העת בזוטות כגון מיקום הגדר המקיפה את אתר הבנייה, וסוגרים שלא לצורך אתרים המתפקדים כיאות, ולעומת זאת אינם מסוגלים, כאמור, להבחין בבעיות הבטיחות האמיתיות, אם ישנן כאלה באותה אתר בנייה.
כשל הפיקוח
הייתי מצפה שההחלטה המבורכת שתפקח על העגורנים, תהיה חוליה ראשונה בשרשרת פעולות שתביא סוף סוף לחיסול הנזק המיותר והכואב הזה של יותר מ-40 הרוגים ועוד מאת רבות של נפגעים מידי שנה באתרי הבנייה.
לסיכום,
מסמכים
