המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב שלושה עיקרים: הגורם שהוביל לסדיקת האריחים; האם סדיקת אריחים נכנסת תחת הגדרת "מקרה ביטוח" וככזה מחייבת את הנתבעת בתשלום תגמולי ביטוח; היקף הנזק.

ברובד העובדתי, קיימת מחלוקת בין הצדדים אודות הגורם העיקרי להיווצרות הסדקים באריחים. הצדדים הגישו חוות דעת מפורטות על אודות הגורם העיקרי לסדקים באריחים ולבסוף התקבלה טענת הנתבעת לפיה תופעת הסדיקה באריחים נגרמה כתוצאה מתכנון לקוי או עבודה לקויה.

ברובד הביטוחי, הכלל הבסיסי לעניין נטלי ההוכחה בתביעות ביטוח הוא שנטל השכנוע בדבר קרות מקרה הביטוח מוטל על המבוטח, ואילו על המבטח מוטל הנטל להוכיח כי מתקיים אחד החריגים המנויים בפוליסה השוללים את חבותו. בהתאם להגדרת הפוליסה, כדי שנזק כלשהו יוגדר כ"מקרה ביטוח" עליו לעמוד במספר תנאים מצטברים: נזק פיזי; פתאומי ובלתי צפוי בראש. כדי לבחון האם מדובר באירוע העונה על ההגדרה שלעיל, יש לבחון את אומד דעת הצדדים ביחס לתחולת הפוליסה על המקרה הנדון וכך לבחון הוא בלתי צפוי ופתאומי או שצפוי ולא פתאומי. טענת הנתבעת, חברת הביטוח, מתקבלת במקרה דנן ונפסק, כי הנזק הנגרם אינו צפוי שכן הקבלנית ידעה כי שילוב של אריחים ודבקים לא נכונים יגרמו לסדיקה של האריחים. כמו כן, אין חולק, כי הנזק הנגרם היה צפוי וכי הוא ליווה את הפרויקט בשנה האחרונה בעבודתו.

ברובד הכיסוי עולה, כי הפוליסה חלה במקרים שבהם יש "נזק עקיף מתכנון לקוי, חומרים לקויים או עבודה לקויה" או "נזק תאונתי ישיר כתוצאה מתכנון לקוי: הפוליסה מורחבת לכסות אבדן או נזק פיזי תאונתי ובלתי צפוי לפריטים המהווים חלק מהעבודות המבוטחות עקב חומרים לקויים ו/או עבודה לקויה ו/או תכנון לקוי שאירעו ונתגלו בתקופת הביטוח". במקרה דנן, מדובר בנזק ישיר הנובע מתכנון לקו ועבודה לקויה ואין מדובר באירוע תאונתי לפי הפוליסה. על כן, הפוליסה לא מכסה את סדיקת האריחים.