בעל אתר בנייה שנפגע מפגיעת רקטה רשאי להגיש תביעה למס רכוש. עובדי קרן הפיצויים יגיעו למקום, יבצעו הערכה ושמאות, ועל פי המסקנות יקבעו את היקף הפיצויים.

מלאי וציוד יפוצו לפי שווי השוק של הציוד במועד הפגיעה, לאחר הוכחת בעלות. התובע נדרש להציג רשימת מלאי וציוד, מסמכים רלבנטיים, דוחות כספיים, אישורי מס הכנסה, אישורי ניהול חשבון ועוד. שימו לב שלפי אתר רשות המיסים, "אין לפנות ציוד, מלאי, פסולת או כל חפץ אחר שנמצא בעסק, ללא תיאום מוקדם עם שמאי מטעם קרן הפיצויים".

חשוב: בעל אתר הבנייה רשאי להציג חוות דעת שמאית מטעמו ואף רצוי לעשות כן. הניסיון מלמד ששמאות פרטית מטעם הניזוק עשויה בהחלט לייצג את האינטרסים שלו נאמנה מול שמאי מס רכוש, ולבוא לידי ביטוי בתוצאה הסופית.

קצת מספרים: נכון ל-15 לאוקטובר ומנתוני קרן הפיצויים של מס רכוש, כ-6,400 מבנים בישראל נפגעו מתחילת המלחמה. כ-80 צוותי שמאות פרוסים בשטח. כ-20 מתוכם במרכז והיתר באזור הדרום. ביישובי מוקד תל אביב נפגעו כ-2,100 מבנים עד כה.

האם הקבלן/היזם זכאי לנזקים עקיפים?

על פי החוק בישראל תיתכן זכאות לפיצוי בגין נזקים עקיפים כאשר הניזוק יכול להוכיח קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לבין פעולות המלחמה. תקנות מס רכוש מאפשרות זאת אמנם ליישובי ספר בלבד, אך הניסיון מלמד שלעתים המדינה מרחיבה באופן ספציפי את הזכאות ליישובים באזורים נוספים. נראה שזו הפעם קיימת סבירות רבה שהמדינה תכניס את ידה לכיס ותפצה את העסקים במשק בגין שיתוק הפעילות ואובדן ההכנסות מהמצב.