איסור הודאה

מאת: עו"ד שקמה לוי עזרא

עובר אורח טוען שנפגע בגלל עבודות הבנייה שביצעתם? אל תמהרו להודות. עו"ד שקמה לוי עזרא מהמחלקה המשפטית שלנו מסבירה מדוע הודאה עלולה לסבך אתכם מול חברת הביטוח.

אדם נופל בסמוך לאתר בנייה ופונה לקבלן תוך דרישת פיצוי בסך 6,000 שקלים. הקבלן, אשר חושש מהסתבכות ואולי רק רוצה להמשיך הלאה, מציע "לסגור" על 4,000 שקלים. החל מרגע זה, ואין זה משנה מה תהיה תשובתו של הנפגע, הקבלן למעשה עלול להימצא כמי שהודה באחריותו לתאונה. הודאה משפטית לכל דבר ועניין.

מכאן והלאה, כל דיון עתידי לגבי התאונה יתנהל אך ורק לגבי שאלת הנזק, שכן השלב הראשון בתיק, שעוסק ב"חבות", הוכרע במקום.

במאמר הקצר הבא ניגע באחת הטעויות הנפוצות של קבלנים ונוכחים באתרי בנייה, שממהרים לקחת אחריות ולספק הודאות, כאשר בפועל לעתים אין להם כל אחריות לאירוע. מהן ההשלכות שעלולות להיות להודאות האלה ומדוע אנחנו ממליצים – מתוך ניסיון של כ-35 שנה בביטוחי בנייה – על הימנעות מהודאה לשווא.

איסור הודאה כתנאי בפוליסות הביטוח

ככלל, ביטוחי אחריות או ביטוחי עבודות קבלניות, כוללים סעיף "איסור הודאה". מטרת האיסור הינה לאפשר לחברת הביטוח, אשר אמורה "להיכנס בנעלי המבוטח", לנהל בשמו את ההגנה ולשאת בתוצאות. זאת לאחר שהיא הייתה יכולה לנתח את האירוע, את נסיבות התביעה ולהתגונן באופן מיטבי.

הודאה באשמה עלולה לעתים לשמוט את הקרקע מכיסוי ביטוחי. מנקודת מבטה של חברת הביטוח, במקרה כזה, הדיון עלול להיות רק על גובה הנזק ולא על שאלת האחריות. דהיינו, ההודאה חושפת את חברת הביטוח לפיצוי גם אם בפועל היא סבורה שאין למבוטח אחריות, או שאחריותו לנזק מופחתת. לכן, הכלל הוא שאין להודות באחריות אלא לטפל בתביעה או בדרישה בתיאום עם חברת הביטוח.

מהי הודאה?

תיק משפטי נשען בסופו של דבר על ראיות ותיקי נזיקין מתחלקים לשני שלבים: בשלב ראשון התובע צריך להוכיח "חבות" (כלומר, שהנתבע "חייב" לפצותו), ובשלב שני – ככל שהחבות הוכחה - עליו להוכיח את שיעור הנזק (מהם הפיצויים שמגיעים לו).

הוכחת "החבות" היא קריטית. בהעדר חבות, אין משמעות לנזק שנגרם (אם נגרם). בתוך התפאורה הזו של הצגת הראיות, הודאה של נתבע היא "ראיית זהב".

נסביר עם הדוגמה על הקבלן שהתחיל לנהל מו"מ עם הנפגע. עצם ההתדיינות הוא הודאה לכל דבר ועניין. מכאן יכולים לצאת למעשה שלושה תרחישים אפשריים (שרק הראשון שבהם יכול להיות סוג של "הרע במיעוטו" מבחינת הקבלן):

1. הנפגע מסתפק בסכום שקיבל – הנפגע מסתפק בסכום שקיבל והסיפור בא אל קיצו.

2. הנפגע מסרב לקבל את הסכום ומגיש תביעה – במקרה זה הקבלן יתקשה מאד (בלשון המעטה) לטעון בהליך משפטי להעדר חבות כלל. הצעתו לפשרה, שניתנה במקום, תשמש כנגדו כהודאה. ככל שבית המשפט לא יותיר לו לחזור מהודאתו, הרי שהדיון ייסוב בעיקר סביב הפיצויים שמגיעים לתובע.

3. הנפגע מקבל את הכסף אך מגיש תביעה בכל זאת– במקרה זה, כמו בתרחיש השני, הקבלן לא יוכל לטעון שהתיק "נסגר" במקום עם התשלום הראשוני. הנפגע רשאי לטעון, למשל, שהנזק שנגרם לו היה גדול יותר מהסכום שהסכים עליו, ובהעדר שטר סילוק (עליו נרחיב מיד), עומדת לו הזכות לקבל את הפיצויים המלאים. סכום הכסף שהתקבל יכול גם לפזר מחלוקות בנוגע למה שנאמר או לא נאמר בשיחה בשטח.

כל התרחישים שתיארנו הם לא אופטימליים לקבלן. אפילו התרחיש הראשון, שבו הסיפור נמצא לכאורה מאחוריו, לא סוגר את העניין לגמרי. "החרב המתהפכת" של התביעה עדיין לא הוסרה עד לתום תקופת ההתיישנות (7 שנים בנזקי גוף ו-3 שנים בנזקי רכוש).

הודאה בהתנהגות – הודאה יכולה להיות לא רק במילים או בכתב אלא גם בהתנהגות. דוגמה "קלאסית" לכך היא כאשר הקבלן אמנם מכחיש את אחריותו אך ממהר לתקן את המפגע, בגינו נפגע אותו עובר אורח, שסמוך לאתר הבנייה שלו. גם אם התיקון נעשה מתוך רצון טוב למנוע תאונות עתידיות, הקבלן, בעצם תיקון המפגע, "מודה" שהוא תחת אחריותו. התיקון בפועל יכול להתפרש בבית המשפט כהודאה ולשמש כנגד הקבלן בתביעה שתוגש.

שימו לב! לא מדובר בעניין של מה בכך. פיצויים בתיקי נזקי גוף יכולים להאמיר לסכומי עתק גם בעקבות תאונות שנראות קלות במבט ראשוני. לעולם אינכם יודעים מיהו הנפגע, מהו עיסוקו, מהי ההיסטוריה הרפואית שלו ומה עלולה להיות ההשפעה של התאונה על אורח חייו.

לא רק נזקי גוף

האירועים הללו אינם עניינם של נזקי גוף בלבד. כסוכנות ביטוח שמלווה מזה למעלה מ-35 שנה אין ספור פרויקטים ואתרי בנייה, אנחנו יכולים לספר על מקרים רבים שבהם קבלנים או גורמים מטעמם "הודו" בשטח בנזקי רכוש ומצאו את עצמם בפלונטר משפטי. לעתים אפילו "הודאות" שניתנו מתוך רצון טוב והפכו לחרב פיפיות.

אז מה עושים? ההנחיה הפשוטה היא שאסור להודות בשום צורה. לא במילים, לא בכתב, לא בתנועות ידיים או התנהגות, ובטח שלא במעשים כמו תיקון. יש לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי ויפה שעה אחת קודם. החלטתם בכל זאת "לסגור" את הנושא במקום? אל תעשו את זה ללא קבלת שטר סילוק. מסמך שבו הנפגע מצהיר וחותם שהוא קיבל את הסך המוצע לו, ושהוא מתחייב שלא להגיש תביעה/דרישה או להעלות טענה בנוגע לתאונה זו בעתיד.

איסור הודאה לגבי אירועים באתר הבנייה עצמו

הודאה היא ראיה משפטית גם בפגיעה בעבודה. ניקח לדוגמה מקרה קיצון של פציעה קשה באתר הבנייה בעקבות נפילה מגובה. אירוע שיכול להוביל מיד להגעת כוחות הצלה לאתר וכן להופעתם של גורמי אכיפה מטעם משטרת ישראל או משרד העבודה.

במצבים אלה, ברור שכדאי להמתין ולא למסור שום גרסה. בוודאי שלא להצהיר הצהרות בנושאים כמו הדרכות הבטיחות באתר, אמצעי הבטיחות שניתנו לעובד וכדומה. מרבית הטעויות (המשפטיות) מתרחשות כאשר הנתבעים/הנאשמים מדברים לפני קבלת ייעוץ משפטי ברגע קרות האירוע ומתוך לחץ רב. הרצון לשמור על זכות השתיקה עד להיוועצות עם עורך דין, בניגוד להודאה בזמן אמת, לא ישמש כראיה בבית המשפט.

התפיסה הזו לגבי הימנעות מהודאה בטרם קבלת ייעוץ נכונה לא רק לפציעות קשות או חו"ח מוות של עובד באתר. היא רלבנטית גם לאירועים קטנים בהרבה. כפי שצוין לעיל, גם תאונה שנראית קלה יחסית בשלב ראשון עלולה להתברר כקשה בהמשך. הודאה באחריות מחלישה את "הקייס" בתביעות שעלולות להיות מוגשות בעתיד בסכומים גבוהים ביותר.

נקודה חשובה המודגשת תמיד- בהתרחשות אירוע מחוץ לאתר ובסמוך לו, ישנה חשיבות רבה לתיעוד האירוע על ידי מי מהעובדים שנמצאים בשטח. התיעוד נועד לשקף לחברת הביטוח ולבתי המשפט, באם תגענה תביעות משפטיות, את האירוע לאשורו. זאת בכדי הקבלן/היזם יוכל לטעון ביום פקודה: זה מה שהיה בפועל, אין לי כל אחריות לדבר הזה.