תאונת עבודה בגין שיטת עבודה לקויה ופסק דין בתביעת שיפוי של המוסד לביטוח לאומי
ת"א 605-12-15
מאמר מאת: איציק סימון
"דמם של פועלי בנין זרים נשפך שוב ושוב באתרי עבודה ישראליים. בית משפט זה לבדו דן במרוצת השנים בתביעות רבות בשל תאונות עבודה שכאלה" (מתוך פסק הדין).
אין זה סוד שענף הבנייה הוא מהמסוכנים ביותר למשק מבחינת העובדים. מרבית תאונות העבודה הקשות והקטלניות נגרמות באתרי בנייה, וההגדרה של הנושא כ"מכת מדינה" היא, לצערנו, הגדרה מדויקת.
למרות שביטוח נפגעי עבודה משולם על ידי המוסד לביטוח הלאומי, פעמים רבות המעסיקים ומבטחיהם מוצאים עצמם על ספסל הנתבעים. דוגמה לכך ניתן לראות במקרה הבא, העוסק בתאונת עבודה קשה בה נפגע פועל זר מסין.
להצעת מחיר
המותאמת עבורך
נסיבות המקרה - פועל זר מסין אשר עבד באתר בנייה נפגע מתבנית שהתנתקה מכבל עגורן. התאונה התרחשה בעקבות שיטת עבודה לקויה, במסגרתה אחיזת התבנית המונפת נעשתה באלתור, במקום בסוגרי ביטחון לאנקולים.
הצדדים בהליך – התביעה הוגשה על ידי הפועל והמוסד לביטוח לאומי, וזאת כנגד חברת כוח האדם שהביאה את הפועל ארצה, החברה הקבלנית שביצעה את העבודות, וחברת הביטוח שלה. הודעת צד ג' נשלחה למבטחת של חברת כוח האדם.
מי אשם ומי ישלם? בית המשפט דחה את התביעה כנגד חברת כוח האדם לאחר שהוכח כי היא שלחה לפרויקט עובד מיומן ומנוסה, אשר התקבל באתר עבודה בו הייתה בדרך כלל הקפדה על אביזרי בטיחות ונהלי עבודה. מבחינה "חיצונית" נקבע כי חברת כוח האדם הייתה רשאית להסתמך על כך שמדובר באתר מסודר ובטוח. בפרט משום שבתור חברת כוח אדם היא אינה בעלת ידע מקצועי על בטיחות בבנייה.
בית המשפט קבע כי החברה הקבלנית היא זו שהתרשלה, ושחברת הביטוח שלה תישא בפיצויים הנדרשים. זאת בעקבות מה שהוגדר בפסק הדין כ"שיטת עבודה לקויה".
כמה יישלמו? בית המשפט קבע לתובע אובדן השתכרות בשיעור של 600,000 שקלים, 250,000 שקלים בגין כאב וסבל, וכן הוצאות משפט והוצאות נוספות בשיעור של 20% מהסכום.
נקודה חשובה נוספת: מכיוון שהייתה זו תאונת עבודה, התובע ניהל במקביל הליך למיצוי זכויות מול המוסד לביטוח לאומי, וקיבל במסגרתו תגמולים בסך כ-1.7 מיליון שקלים. כלומר, יותר מסכום הפיצויים שנפסקו לו בתביעה האזרחית בגין רשלנות הקבלן. במצבים אלה, על מנת למנוע מצב של "כפל פיצוי", הנפגע לא זכאי למלוא הסכום, אלא רק ל-25% ממנו, שכן הוא כבר קיבל פיצוי על נזקיו מהביטוח הלאומי.
תביעת שיבוב מהמוסד לביטוח לאומי – צפויה להיות מוגשת כנגד החברה הקבלנית , שתצטרך לשאת בסיכומו של דבר במלוא הנזקים. באם פוליסת ביטוח העבודות הקבלניות שלה נערכה כראוי ונרכשה הרחבה לכיסוי תביעות שיבוב של המוסד לביטוח לאומי, אזי הנטל ייפול על כתפי המבטחת.
-
מועד התאונה – דצמבר 2010.
-
מועד הגשת התביעה – דצמבר 2015.
-
מועד מתן פסק הדין – מאי 2019
לקריאת פסק הדין לחצו על הקובץ >>
ההיבט הביטוחי
תאונות עבודה אינן מחזה נדיר בענף הבנייה הישראלי. נהפוך הוא. עובדי בנייה נתונים בסיכון מתמיד, ושיעורם בקרב נפגעי העבודה הוא רב. בעיקר בכל הנוגע לתאונות עבודה קטלניות או קשות.
פסק הדין הנ"ל מלמד אותנו כמה נקודות חשובות על סוגיית תאונות העבודה בענף הבנייה, מבחינת הגורמים המעורבים (ופוליסות הביטוח שלהם).
ראשית, אנו רואים שגם תביעה של פועל "פשוט", ששכרו לא היה מן הגבוהים (קצת יותר מ-10,000 שקלים לחודש במקרה דנן), יכולה לטפס בשל פגיעה רפואית חמורה לכדי אובדן השתכרות בסך מאות אלפי שקלים. שנית, גם אם מדובר בתאונת עבודה, הגורם הרשלן לא יכול להסתמך על כך שהביטוח הלאומי יישא בתוצאות. ייתכן בהחלט שתוגש כנגדו תביעה אזרחית בגין רשלנות, בין אם על סכומים מעבר לתגמולי הביטוח הלאומי, ובין אם במסגרת תביעת שיבוב במהלכה הביטוח הלאומי מבקש ממנו "החזר" על התגמולים ששולמו לנפגע.
ברכישת פוליסת ביטוח עבודות קבלניות חשוב לדעת כי תביעות נזקי גוף בשל תאונות עבודה באתר הבנייה יכולות להיות מוגשות בסכומי עתק, וכי אין להיתלות כמוצאי שלל רב במוסד לביטוח הלאומי. ההפך הוא הנכון. המבוטח צריך לוודא, ורצוי שבעזרת אנשי מקצוע, כי הפוליסה כוללת סכומים ראויים לטובת כיסוי נזקי גוף, גם בפרק חבות מעבידים וגם בביטוח צד שלישי וכן ביטול חריגים והרחבות בסכומים נאותים לתביעות שיבוב של המוסד לביטוח לאומי ולניזקי גוף משימוש בציוד מכני הנדסי שאיננו חייב בביטוח חובה.