כ-7 מיליון שקלים פיצויים לפועל שנפל מגובה באתר בנייה
מאת: עו"ד שקמה לוי עזרא, תביעות וחוזים
בית המשפט המחוזי בחיפה פסק פיצויים בסך כ-7 מיליון שקלים לפועל בניין בשנות ה-40 לחייו אשר נפל כשביצע עבודה מגובה, וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקי גוף קשים. נזקים שהפכו אותו מאדם בריא וספורטאי לשבר כלי. אדם המשותק לחלוטין בשתי רגליו, סובל מבעיות אורולוגיות חמורות וזקוק לעזרה סיעודית ברמה של 24/7.
מקרה אנושי ומצער זה מאשש את מה שפורסם רק לאחרונה בסקירה רב-שנתית של משרד העבודה, שכ-58% מתאונות העבודה הקטלניות בישראל נגרמות באתרי בנייה, וכי הסיבה המרכזית לתאונות הקשות היא נפילה מגובה (כמעט 50% מהמקרים).
המקרה מלמד אותנו גם פעם נוספת כיצד תאונת עבודה בענף הבנייה יכולה להתגלגל לפתחו של בית המשפט במסגרת תביעה אזרחית. דהיינו, לא רק שהעובד יהיה זכאי לתגמולים שונים מהמוסד לביטוח לאומי מכוח היותו נפגע עבודה (כ-3.8 מיליון שקלים), אלא שפתוחה בפניו הדרך להגיש תביעה ישירה נגד גורמים שונים וביניהם המעסיק, הקבלן הראשי ואפילו מזמין העבודה.
זאת ועוד, למרות שהעובד במקרה הנ"ל השתכר בשכר ממוצע של כ-8,000 שקלים בלבד, הפיצוי שנפסק לו טיפס במהירות לכדי כ-7 מיליון שקלים. זאת בשל שורה של ראשי נזק וביניהם הפסד שכר לעבר, הפסד השתכרות לעתיד, הפסד פנסיה, עזרת הזולת, הוצאות ניידות, התאמות דיור, הוצאות רפואיות, הוצאות נלוות ונזק לא ממוני.
קבלן השלד – האחראי העיקרי; הקבלן המבצע – אחראי נוסף
מבחינת האחריות, חשוב לציין כי הנפגע לא היה עובד ישיר של הקבלן המבצע, שהוגדר כקבלן ראשי (ומבצע העבודה) לאחר שקיבל את העבודה לידיו ממזמין העבודה. מדובר היה בעובד של קבלן שלד שביצע באתר הבנייה עבודות כקבלן משנה באמצעות עובדיו. העובד הנפגע הגיש את תביעתו נגד שלושה:
-
מזמין העבודה.
-
הקבלן הראשי.
-
קבלן השלד – מעסיקו הישיר.
מכיוון שמזמין העבודה מינה לפרויקט קבלן ראשי, התביעה כנגדו נדחתה במלואה. במסגרת ההליך המשפטי נקבע כי קבלן השלד והקבלן הראשי התרשלו שניהם כלפי העובד, וחלוקת האחריות הועמדה על 70% לגבי קבלן השלד ו-30% מבחינת הקבלן הראשי.
מדוע קבלן המשנה נמצא אחראי?
רוב חצי הביקורת הופנו בפסק הדין כלפי קבלן השלד שהיה מעסיקו הישיר של העובד הנפגע. בפסק הדין נקבע כי קבלן השלד הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו בכך שלא הנהיג שיטות עבודה בטוחות, לא הדריך את עובדיו לגבי כללי בטיחות, לא צייד אותם בציוד בטיחות ראוי ולא הזהיר מפני סכנות הצפויות להם בעבודתם.