באנר-דוח-ירידה-בהיקף-הנפגעים.jpg

למרות ירידה בהיקף הנפגעים בשנת 2019 – ענף הבניה עדיין המסוכן ביותר לעובדים

מאת: איציק סימון

משרד העבודה והרווחה פרסם לאחרונה דו"ח מקיף אודות "פעילות מינהל הבטיחות בזרוע העבודה" לשנת 2019.

 

הדו"ח עוסק בתאונות עבודה בכל המשק, אך מפנה זרקור ברור לענף הבינוי. בפרט תוך ניתוח מגמות הקשורות לתחום, כאשר עורכי הדו"ח בחנו את הסוגייה מכמה וכמה מישורים. למשל:

  • שיעור תאונות העבודה בענף הבנייה ביחס לכלל הענפים במשק.

  • הקשר בין תאונות עבודה לעליה בהיקף התחלות הבנייה (בין מספרים מוחלטים ליחסיים).

  • הקשר בין סיווג חברת הבנייה לבין התרחשות תאונת עבודה באתריה.

  • סוג התושבות של הנפגעים בענף הבינוי.

  • הגורמים המרכזיים למוות בתאונות עבודה בענף הבנייה.

  • היישובים בהם אירעו מרבית תאונות העבודה הקשות.

דוחות.jpg

קריאה ביקורתית של נתוני הדו"ח מעלה תמונה מעורבת. מצד אחד, ענף הבנייה הוא עדיין המסוכן ביותר לעובדיו בישראל. מאידך ישנה מגמה מסוימת של ירידה בהיקף הנפגעים בשנת 2019.

ייתכן בהחלט כי אלו פירות ראשונים (או לכל הפחות ניצני פירות) למהלכים שנעשים מטעם המדינה לטובת הגברת הפיקוח/האכיפה/הענישה, כמו גם לעלייה במודעות בקרב העוסקים בענף.

הדרך לארץ המובטחת עודנה ארוכה. כפי שצוין לעיל, ענף הבנייה נחשב עדיין לענף מסוכן מאד לעובדיו. בעיקר בכל הנוגע להתרחשות תאונות עבודה קטלניות שבהן נהרג פועל, או תאונות עבודה קשות בהן נפצע אדם באורח חמור (וכתוצאה מכך הוא הופך לשבר כלי, ומשפחתו לנזקקת).

על מנת לעשות מעט סדר בדברים, נעלה בקצרה נקודות מרכזיות הבולטות מן הדו"ח. נקודות אשר הצפתן, לטעמנו, יכולה לסייע בהתמודדות עם התופעה הקשה, תופעה שכסוכנות ביטוח העוסקת בענף הבנייה, מטרידה אותנו באופן רציף ומסביב לשעון.

מספר ההרוגים בתאונת בענף הבנייה לכל 100,000 עובדים

ככל שאוכלוסיית ישראל גדלה, כך גם צומחים בעקביות שני נתונים:

  • התחלות הבנייה - מכ-30,000 התחלות בנייה ב-2010 לכ-55,000 התחלות בנייה ב-2019.

  • מספר המועסקים בענף – מכ-227 אלף בשנת 2010 לכ-306 אלף בשנת 2019.

מספר העובדים החשופים לסיכונים בענף הבינוי איננו יכול להיות משתנה נעלם בניתוח המגמות בתאונות הקשות והקטלניות. עורכי הדו"ח התחשבו בפרמטר הנ"ל כאשר הציגו נתוני תאונות ביחס לכל 100,000 מועסקים.

חשוב להדגיש כי קיימת תנודתיות לאורך השנים 2010-2019, אך לא באופן מובהק לכאן או לכאן. למרות הפעילות הרבה שנעשית בנושא הגברת הבטיחות, הסיכון אליו חשופים העובדים נותר זהה יחסית לאורך השנים 2010-2019.

תל-אביב-בלילה.jpg

בדו"ח מודגשים מהלכים שנועדו להתמודד עם התופעה הקשה. לדוגמה, יישום סעיפים הנוגעים לנפילה מגובה בהסכם אשר נחתם עם ההסתדרות בנובמבר 2018, וביניהם קידום חקיקה נרחבת, שינוי מדיניות, תוספת משאבים, החמרה באכיפת בטיחות וקיום שיתופי פעולה עם גורמים בעלי השפעה כמו הסתדרות העובדים, משטרת ישראל, משרד השיכון, משרד האוצר והתאחדות בוני הארץ.

ניתן לציין בהקשר הנ"ל פעולות כדוגמת קידום תיקון תקנות עבודות בנייה לעניין פיגומים אשר בעקבותיו הפך (מאז יולי 2019) התקן האירופאי לתקן מחייב.  ב-27 ביולי 2020 תחול פעימה נוספת של החוק, והוא יחייב גם בבניית פיגומים מעל גובה 8 מטרים, ורק בסוף ינואר 2021 יחייב בהקמת פיגומים בכלל, בלא תלות בגובהם. (במאמר מוסגר נציין כי יבואני ויצרני הפיגומים הביעו תרעומת על התיקון וזעקתם לא נפלה על אוזניים ערלות. לאור פניותיהם, משרד העבודה העביר למכון התקנים דרישה להמצאת חלופות אפקטיביות).

תל-אביב.jpg

היישובים המסוכנים ביותר (תל אביב?)

עורכי הדו"ח מצאו קשר בין תנופת הבנייה ביישובים מסוימים לבין הגדרת יישובים וערים כמסוכנים במיוחד לעובדי ענף הבינוי. ראשית נמצא כי כ-50% מתאונות העבודה הקטלניות התרחשו בשלוש השנים האחרונות בטווח שבין גדרה לחדרה. כך גם העיר תל אביב הייתה "שיאנית" התאונות הקטלניות בשנים 2017 ו-2018 (5 הרוגים בכל שנה). עיר נוספת שהצטרפה לסטטיסטיקה המדממת היא יבנה, אך זאת ככל הנראה בעקבות תאונת עבודה קטלנית אחת שאירעה בה בשנת 2019 וגרמה למותם של ארבעה פועלי בניין בקריסת מנוף.

מנתוני הדו"ח עולה קורלציה בין הסכנה שבתאונה בעיר מסוימת, לבין היקף צווי הבטיחות שחולקו באתרי הבנייה בשטחה המוניציפאלי. כך, למשל, מוצאת את עצמה תל אביב במקום השני ברשימת הערים שאתריהן קיבלו צווי בטיחות - 266 צווים בשנים 2017-2019 (שנייה רק לירושלים עם 352 צווי בטיחות שחולקו באתרי הבנייה בשטח הבירה בשנים המדוברות).

בדו"ח מצוין כי לאור המספרים הללו, הפעילות להגברת המאבק בתאונות העבודה בענף הבינוי תתמקד בערים עם שיעור גבוה של תאונות עבודה. לרבות מבצעים חודשיים ברמת המחוז שייעשו בשיתוף עם המשטרה והרשויות המקומיות.

חלקן של חברות קבלניות בעלות הסיווג הגבוה ביותר בתאונות העבודה

חברות הבנייה הקבלניות בישראל נבדלות זו מזו בסיווג הקבלני, כאשר הסיווג הגבוה ביותר הוא סיווג ג'5. על פי תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רישומים), התשמ"ח-1988, סיווג זה מתיר עבודה בכל סוג פרויקט ובכל סדר גודל בהיקף הכספי. אולם בעוד שניתן לצפות משחקנים אלה שישמשו דוגמה, לאור מיקומם בראש הפירמידה, נראה שדווקא עובדיהם הם המצויים בסיכון הרב ביותר.

58% מהעובדים בענף הבינוי שנהרגו בתאונות עבודה בשנת 2019 עבדו באתרי בנייה של חברות קבלניות בעלות סיווג ג'5. כ-11 חברות קבלניות בסדר גודל זה קיבלו בשנה החולפת יותר מ-10 צווי בטיחות באתריהן.

תושבותם ואזרחותם של הנפגעים

רבות נאמר על כך שהעובדים הנפגעים בענף הבנייה משתייכים לאוכלוסיות מוחלשות. לעתים קרובות, כך מלמד ניסיון החיים, הנפגע הוא מפרנס עיקרי במשפחתו, ויש שהוא המפרנס היחיד. פגיעתו עלולה לגרום להתרסקות המשפחה כולה, ולעתים אף להשפעות על מעגלים רחבים יותר.

בכל הנוגע לעובדים זרים ועובדים פלשתינאים (תושבי יהודה ושומרון), הסיכון שלהם להיפגע בתאונת עבודה קטלנית גבוה באופן יחסי לייצוגם במצבת העובדים. בשנת 2019 נהרגו באתרי הבנייה בישראל כ-40 עובדים ו-21 מתוכם היו עובדים זרים או עובדים פלשתינאים (7 ו-14 בהתאמה).

דו"ח פעילות מינהל הבטיחות מעדכן שוב את התזה לפיה הסכנה שאורבת לפתחו של עובד באתר בנייה בישראל היא גבוהה וממשית. למרות ששנת 2019 הייתה בסימן "קיטון" מסוים במספר התאונות, בראייה ארוכת טווח נראה שעדיין לא מצליחים בישראל לספק מענה ראוי.  

כפי שאמרנו בתחילת המאמר, כסוכנות ביטוח העוסקת בביטוחי בנייה, ואשר רואה את הצד הקשה והטראגי של התאונות (הן בהיבט הכלכלי בקריסת עסקים ומיזמים, והן כמובן בהיבט האישי והאנושי של התמוטטות המשפחה), חשוב לנו להציף את הנושא.

האחריות היא על כולנו. מהעובד הפשוט ביותר ועד למחוקק ואנשי הרשות המבצעת. עלינו  להירתם בכדי להגביר את המאמצים "לשטח את העקומה" של תאונות העבודה בענף הבנייה.

להצעת מחיר

המותאמת עבורך

sop-resize-200-נשמח ללייק (1).jpg
03-6951414

 © כל הזכויות שמורות לאיציק סימון סוכנות לביטוח בע"מ

ט.ל.ח