איחרת - שילמת

מאת: שלומי הדר, עו"ד – ג'ון גבע, הדר  עו"ד

בניין-מגורים-שבנייתו-טרם-הושלמה.jpg

לאחרונה דן בית המשפט השלום בתל אביב בתביעה שהגישו בעלי זכויות בבניין מגורים משותף, כנגד החברה היזמית והקבלנית, וכנגד בעליה ומנהלה, בגין איחור בהשלמת הבנייה, וכן בגין ליקויי בניה. במסגרת כתב התביעה, התובעים ביקשו לחייב את הנתבעים להשלים את הבנייה בבניין, בו רכשו דירות מהנתבעת, וכן לקבל סעד כספי בסך של 2.4 מיליון ₪.

 

התובעים טענו, כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה להשלים את הבנייה במועד. עוד טענו, כי הנתבע, ניצל לרעה את המצב "הלחוץ" שבם היו נתונים, איחור של שנה וחצי במסירה, ובמטרה "לחסוך מהעלויות המצטברות" מדי חודש, של הפסדי שכירות, שידל אותם להיכנס לדירות, אף ללא היתר אכלוס.

 

כן, טענו כי הנתבע הבטיח להם כי "כשבועיים עד חודש" לאחר שיאכלסו את הדירות, הוא יסיים את השלמת הבנייה של הרכוש המשותף בבניין, לרבות ביצוע השלמות ותיקונים בדירות עצמן. עוד טענו, כי הבניין "מסוכן ובלתי ראוי למגורים".

 

יש לציין, כי כספי התובעים לא הובטחו בערבות בנקאית, אלא ברישום הערות אזהרה לטובתם, כאשר הבנק המלווה של המיזם, מינה מהנדס מומחה מטעמו, שאישר לתובעים לבצע תשלום לנתבעת, בהתאם לסיום כל שלב, לפי אחוזי ההתקדמות של הבנייה.

shadow ready-web-FF.png
פסיקות-משפטיות-V2.jpg

משולחנם של ג'ון גבע, הדר - עורכי דין

שיחות-טלפון-מאיימות.jpg

התובעים, טענו כי עובדה זו "העצימה את תלותם בנתבעת". עוד טענו התובעים, כי הנתבע הפעיל כלפיהם "משטר של טרור והפחדה", כגון שיחות טלפון מאיימות, ניבולי פה, הטרדות טלפוניות, איומים באלימות, ואף אילץ את אחד התובעים, שסובל מנכות, לאכלס דירה בקומה השנייה בבניין, שכלל לא הותקנה בו מעלית.

 

הנתבעים, מצדם, הטילו את האחריות לעיכוב בהשלמת הבנייה ב"פלישת" התובעים לדירות, בניגוד להסכם ולהוראות הדין, תוך שהם "מבצעים שינויים בדירות, במבנה ובמערכת החשמל", וכן בחיבור "פיראטי" ולא תקני של הדירות לרשת החשמל.

 

עוד טענו, כי מעולם לא שכנעו את התובעים להיכנס לדירות טרם קבלת אישור אכלוס (טופס 4). כמו כן, טענו הנתבעים כי חברת החשמל "הסתרבלה" בהעתקת קו מתח סמוך לבניין, מאחר ו"לא ניתן היה לבנות בניין בטיחותי כשעמוד המתח קרוב כל כך לבניין", מטעמי ביטחון הדיירים, איכות סביבה, קרינה וכדומה, ואף הגישו כנגד חברת החשמל הודעה לצד שלישי. זאת ועוד, הנתבעים טענו כי יש לחייב את התובעים לשלם לנתבעת סכומים שגבתה ממנה "מי אביבים" עבור צריכת מים, על פני תקופה ארוכה.

קביעת-בית-המשפט.jpg

בית המשפט דחה את טענותיהם של הנתבעים בדבר "סיכול חוזה", ואף אימץ את חוות דעתו של המומחה, לפיה הנתבעת ידעה מלכתחילה, כי עליה לגרום להעתקת קו החשמל, אך היא "שרכה רגליים".

עוד קבע בית המשפט, כי הנתבעת מנעה חיבור הבניין לרשת החשמל, עקב אי תשלום לחברת החשמל. כן נקבע, כי ממכלול הראיות, עולה שהנתבעת אכן הזמינה את התובעים בכתב, בתחילת שנת 2016, בחלוף המועד להשלמת הבנייה, להיכנס לדירות, לפני שהתקבל היתר אכלוס, וזאת בכדי לחסוך תשלום שכר דירה לתובעים. בית המשפט קבע, כי הזמנת התובעים להיכנס לדירות, ללא אישור אכלוס, הייתה אסורה, ו"חורגת באופן ברור מהתנהלות מסחרית רגילה".

 

באשר לטענתה של הנתבעת, על פיה על התובעים (רוכשי הדירות) לשלם לה כספים שנגבו בעבור צריכת מים, בית המשפט קבע, כי אם היה אמת בטענת הנתבעים לגבי "פריצת" התובעים לדירות, מצופה היה מהנתבעת לבקש מיידית מ"מי אביבים" להפסיק את צריכת המים לבניין.

 

עוד קבע בית המשפט, כי הנתבעת הפרה את התחייבותה היסודית להשלים את הבנייה במועד, באופן ברור ולמשך זמן ממושך, ולכן יש לחייבה בתשלום פיצוי מוסכם.

 

באשר לאחריותו של הנתבע, בית המשפט קבע כי אין מקום לחייבו מכוח דוקטרינת "הרמת מסך", אלא מעצם הזמנת התובעים להיכנס לדירות, פעולה שהנתבע ביצע באופן אישי, כך שהתובעים מצאו את עצמם מתגוררים במשך זמן רב ב"אתר בנייה", ללא חיבור תקני לרשת החשמל, ללא מעלית ומתקנים בסיסיים נוספים. לכן, בית המשפט קבע כי יש לחייב את הנתבע ב-1/3 משווי הפיצוי לכל רוכש דירה.

 

סה"כ פסק בית המשפט לטובת התובעים כ- 1.8 מיליון ₪.