על מי מוטלת האחריות לתקינות העגורנים?
מאמר מאת: עו"ד אלדן דנינו, משרד עורכי דין – שחר מנדלמן, העוסק במשפט פלילי בעניין תאונות עבודה קטלניות באתרי בנייה.
"האחריות לתקינות העגורנים מוטלת באופן ישיר על קבלני הבניה והמהנדסים הבודקים אותם ולא מנהלי העבודה באתר".
הקדמה מאת: איציק סימון
זהו ציטוט מפסק דין תקדימי של שופט בית משפט השלום בתל אביב, דר' שאול אבינור, שניתן על ידו בימים האחרונים. האם יש לפסק הדין השלכה כלשהי על ביטוח עבודות קבלניות? התשובה ככל הנראה: לא. האם יש לו השלכה על האחריות והביטוח ליזם – שווה מחשבה. במידה מסוימת ניתן לומר שחלפו הימים בהם יזם, קבלן ראשי או המנהלים (בגין אחריותם האישית) - הסירו מעל עצמם כל אחריות לבטיחות.
"האחריות לתקינות העגורנים מוטלת באופן ישיר על קבלני הבניה והמהנדסים הבודקים אותם ולא על מנהלי העבודה באתר הבנייה". זוהי קביעתו התקדימית של שופט בית משפט השלום בתל אביב, ד"ר שאול אבינור, במסגרת פסק הדין שניתן על - ידו בימים האחרונים אשר במסגרתו קבע, כי האחריות הכללית על ניהול פנקסי המנופים מוטלת על הקבלן המבצע עצמו ואילו תקנות העגורנים אינן מטילות על מנהל העבודה את החובה להבטיח כי מפעילי העגורנים ממלאים חובתם זו.
החלטה זאת של בית המשפט, ניתנה במסגרת הכרעת הדין בעניין תאונת עבודה קשה שאירעה בחודש אוקטובר 2010, אשר בעטיה צנח אל מותו מפעיל עגורן, אלכסנדר מויסייצ'יקוב ז"ל, מגובה של 50 מטרים באתר בניה של חברת "מליבו בניה בע"מ" שברמת השרון.
בגין התאונה, הגישה פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), כתבי אישום בעבירה של גרימת מוות ברשלנות כנגד מנהל העבודה אשר היה אחראי על הבטיחות באתר הבניה המדובר, וזאת בטענה שלא בדק כראוי את פנקס המנוף המתעד את הבדיקות היומיות המבוצעות בו ואף כנגד המנופאים אשר עבדו על אותו המנוף לפני המנוח.
מבחינה מקצועית, על פי כללי הבטיחות, הטיפול בעגורן צריח, דורש מומחיות מקצועית ספציפית החל משעת הקמתו באתר וכן בהפעלתו, אחזקתו ובדיקתו וכלה בשעת פירוקו, עניין אשר מקבל משנה תוקף אף בימים אלו, שעה שבאתרי עבודה רבים עגורנים הם מבני ענק אשר מתנשאים לגבהים של עשרות מטרים.
בתא המפעיל של עגורן צריח, אמורה להיות מותקנת רשת מתכת ("סבכה") אשר עליה אמור המנופאי לעבוד וכן, מתחתיה חלון מזכוכית משוריינת המאפשר למפעיל העגורן להתבונן בשטח העבודה מתחתיו.
במקרה זה, הסבכה שבתא אשר אליו עלה המנוח בכדי לעבוד, הוסרה וכן החלון המשוריין הוחלף בפלסטיק שקוף מסוג - פרספקס מודבק, אשר התנתק כאשר המנוח דרך עליו וכתוצאה מכך צנח מגובה 50 מטרים אל מותו.
יצוין כי, על אף שמדובר בתיק חמור ביותר אשר הסתיים במותו של אדם, כנגד הקבלן המבצע, חברת - "מליבו בניה בע"מ", לא הוגש כלל כתב אישום והחברה לא הועמדה לדין, עניין אשר זכה לביקורת קשה על – ידי בית המשפט באשר להתנהלות הפרקליטות והמשטרה, על כך שלא מצאו לנכון לחקור את הקבלן המבצע והעמידו לדין את העובדים הזוטרים, וזאת על אף שבמהלך החקירה אשר נוהלה מטעם משרד העבודה והרווחה נמצאו בהתנהלות הקבלן פגמים בטיחותיים נוספים.
לגופו של עניין, במסגרת פסיקתו זאת קובע בית המשפט באופן מפורש:"...כי המומחיות המיוחדת הנדרשת לטיפול בעגורנים אינה מצויה ואינה יכולה להיות מצויה בידי מנהל העבודה, שככלל אינו מהנדס לפיכך, סביר יותר ונכון יותר להטיל את חובות הפיקוח בעניין עגורנים על מבצע הבנייה. זאת ועוד: כאשר מדובר באתרי בנייה בהם מוקמים עגורנים, מדובר באתרי בנייה גדולים וממילא במבצעי בנייה שהינם גופים כלכליים גדולים אשר בידיהם המשאבים הנדרשים לשכירת שירותיהם של המהנדסים וממוני הבטיחות המתאימים. מכאן, שגם אין כל היגיון או הצדקה לפטור את מבצע הבנייה מחובותיו לפי דין בכל הקשור לקיום ראוי של עגורנים שהוקמו באתר הבנייה, לרבות בעניין הפיקוח על ניהול פנקס העגורן".
בסופו של יום, בשל כך, זיכה בית המשפט השלום בתל אביב, את מנהל העבודה והמנופאי אשר הועמדו לדין בגין אשמה של גרימת מוות ברשלנות, וזאת חרף עמדתו כי: "חומרת הראיות והעדויות שהובאו לפני בית המשפט מלמדים, לכאורה, על רשלנות ממשית של מבצע הבניה בכל הנוגע להשתלשלות העניינים שהובילה להתרחשות התאונה הטרגית", תוך שהוא מורה למשרד העבודה והרווחה שהינו המחוקק, להשלים את החסר החקיקתי שנחשף במסגרת פרשה זאת, בכל הקשור להסדרת ההכשרה והפיקוח על הקמתם של עגורני צריח באתרי הבנייה.
ת"פ 10830-08-15 (בית משפט השלום בתל אביב – יפו) מדינת ישראל נ' ג'בארין ואח'
ב״כ המאשימה: מדינת ישראל – פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי).
ב״כ הנאשמים: עו"ד מוחמד ג'בארין ועו"ד ניק בנרי.
הכותב לא ייצג בתיק דנן.
במידה ויש לך שאלות
צור קשר - 03-6951414
או שלח מייל- itzick@simon-ins.co.il
או מלא את הטופס ונחזור אליך בהקדם