תאונת עבודה של עובד לא חוקי באתר בנייה

11 ביולי 2022

מאת: איציק סימון, בשיתוף עם עו"ד מאיה אריאלי, מומחית בדיני עבודה, דיני מקרקעין, רישום קבלנים וליטיגציה מסחרית-אזרחית

באתרי הבנייה בישראל מועסקים כ-65,000 עובדים פלשתינאים חוקיים, כך לפי התאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה באיגוד לשכות המסחר. במקביל ישנם לא מעט פלשתינאים אשר עובדים בישראל באופן לא-חוקי. כיצד מתמודדים עם תאונות עבודה בקרב עובדים אלה ומהו ההיבט הביטוחי בנושא? האם הם נופלים גם באתר וגם "בין הכיסאות"? (ממש לא).

ראשית דבר יש להכיר את העיקרון המנחה. העסקת עובד מהרשות הפלשתינית בבניין תהיה חוקית רק אם היא על ידי המעסיק שביקש עבורו היתר מוגדר (בניגוד לעובדים זרים מחו"ל שמועסקים בד"כ על ידי תאגידי כוח אדם). היתר ההעסקה ניתן למעסיק הספציפי ולעבודה ספציפית.

במידה שהעובד הפלשתיני עובד אצל מעסיק אחר או בעבודה שלא מותרת לו בהיתר, מדובר בעבודה בלתי חוקית. דהיינו, ייתכן בהחלט מצב שבו אדם נמצא בישראל באופן חוקי אך עבודתו היא לא חוקית. נוסיף לכך את העובדים הרבים שנכנסים לישראל ללא אישור (שב"ח – שוהים בלתי חוקיים) ושמועסקים בענף הבנייה בעבודות כאלה ואחרות (חלקן מסוכנות ביותר).

כמה עובדים לא חוקיים יש בישראל?

אין מסד נתונים ברור לגבי היקף השב"חים בישראל וכמובן שלא כל שוהה בלתי חוקי מועסק בהכרח בענף הבנייה. ברמת העיקרון נציין כי לפי נתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי, מדי שנה נמצאים בישראל כ-40,000 שוהים בלתי חוקיים הנמצאים בישראל לצורכי עבודה.

אנחנו מביאים את הנתונים הללו בכדי לבחון כאמור את הסוגייה של ההעסקה הבלתי חוקית. פעם אחת במבט של אחריות משפטית ופעם נוספת – כפועל יוצא מכך – בנוגע לאחריות ביטוחית.

במילים פשוטות יותר: ננסה לבחון מי יהיה אחראי לשלם את הפיצויים לעובד שנפגע (או לבני משפחתו) אם אף אחד לא העסיק אותו ברישיון ומה מעמדו של הביטוח הלאומי.

אין מסד נתונים ברור לגבי היקף השב"חים בישראל וכמובן שלא כל שוהה בלתי חוקי מועסק בהכרח בענף הבנייה. ברמת העיקרון נציין כי לפי נתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי, מדי שנה נמצאים בישראל כ-40,000 שוהים בלתי חוקיים הנמצאים בישראל לצורכי עבודה.

אנחנו מביאים את הנתונים הללו בכדי לבחון כאמור את הסוגייה של ההעסקה הבלתי חוקית. פעם אחת במבט של אחריות משפטית ופעם נוספת – כפועל יוצא מכך – בנוגע לאחריות ביטוחית.

במילים פשוטות יותר: ננסה לבחון מי יהיה אחראי לשלם את הפיצויים לעובד שנפגע (או לבני משפחתו) אם אף אחד לא העסיק אותו ברישיון ומה מעמדו של הביטוח הלאומי.

העובד שוהה כחוק אבל נפגע באתר של אדם שלא הוגדר בתור המעסיק שלו

עובדים פלשתינאים רבים נמצאים אמנם בישראל כדין אך "משלימים הכנסה" אצל מעסיקים שלא רשומים בהיתר העבודה שלהם. כלומר, יש מעסיק חוקי שמשלם להם ביטוח לאומי כנדרש אבל זה לא היה המעסיק שבאתר הבנייה שלו הם נפגעו.

במצבים אלה, מכיוון שהעובד משלם דמי ביטוח לאומי, הוא מבוטח אבל עם כוכבית משמעותית. זאת משום שרק המעסיק שלו יכול להוציא עבורו טופס ב"ל 250 לקבלת שירותי רפואה בארץ. המעסיק הלא-חוקי חשוף לתביעת נזיקין בגין תאונת העבודה ככל שהעובד יצליח להוכיח את קיומם של יחסי עובד-מעביד.

העובד שוהה כחוק אבל נפגע באתר של אדם שלא הוגדר בתור המעסיק שלו

שב"ח שנפגע בעבודה באתר בנייה (ללא מעסיק בישראל)

עובד שנמצא בישראל שלא כחוק הוא "שוהה בלתי חוקי" (שב"ח). הפסיקה בישראל לא מקלה עם המעסיק בסיטואציות מסוג זה, ולא אחת נקבע כי קבלנים שעברו עבירה חמורה של העסקת עובד לא חוקי לא יוכלו "ליהנות" מפטור מחובותיהם.

המעסיק מסתכן במצב שבו הביטוח הלאומי יכיר באירוע כתאונת עבודה והעובד יגיש כנגדו תביעה שסופה בחיובו בשיפוי המל"ל כנגד הסכומים ששולמו וישולמו לנפגע. במאמר מוסגר נציין כי לאור הלכת השנים האבודות ו/או ראשי נזק עתידיים (כמו אובדן כושר השתכרות), מדובר לעתים על סכומי עתק.

התביעה תעסוק לרוב בשאלת קיומם או היעדרם של יחסי עובד-מעביד בין הקבלן והעובד. מיותר לציין כי מעבר לסוגיה הנזיקית, העסקת שוהים בלתי חוקיים היא עבירה פלילית שעלולה לגרור קנסות משמעותיים ואף מאסר בפועל.

דוגמה לפסק דין – צעיר באמצע שנות ה-20 לחייו נפגע באתר בנייה בישראל בעודו שוהה בישראל באופן בלתי חוקי וללא היתר עבודה. התאונה הותירה אותו נכה בשיעור של 100%. הביטוח הלאומי הכיר במקרה כפגיעה בעבודה ואף עודד את העובד להגיש כנגד המעסיק תביעה בבית הדין לעבודה. הנפגע פעל כאמור ובית הדין לעבודה הכיר ביחסי עובד-מעביד בינו לבין הנתבע. המעסיק חויב לשפות את הביטוח הלאומי בגין כל הסכומים ששולמו וישולמו לצעיר וכידוע אין מדובר בסכומים מבוטלים בכלל (ב"ל 16986-05-11, מ.א.צ. נ' המוסד לבטוח לאומי ואח').

שב"ח שנפגע בעבודה באתר בנייה (ללא מעסיק בישראל)

העובד הלא-חוקי שנפגע הועסק באתר על ידי קבלן משנה

האם הקבלן הראשי (או היזם/מזמין העבודה) עלול להיות אחראי?

עובדים רבים באתרי בנייה לא מועסקים על ידי מזמין העבודה (היזם) או מבצע הבנייה (הקבלן הראשי במקרה של "קבלן מפתח"), אלא ע"י קבלן משנה. בכל הנוגע לסוגיות שקשורות לתאונות עבודה באתר, מזמין העבודה או "מבצע הבנייה" לא יכולים בהכרח להסתתר מאחורי המעסיק הישיר. החוק רואה במידה רבה את מבצע הבנייה בתור "המעסיק של כל הנמצאים באתר" מבחינת אחריות במקרה של תאונת עבודה. תקנות המוסד לביטוח לאומי קובעות כי קבלן ראשי שמעסיק קבלני משנה נחשב בתור "המעסיק" של כל בני האדם באתר, זולת אם הוגש על ידו טופס 648 על כל קבלן משנה שנכנס בשערי האתר.

החוק מטיל אחריות רבה על "מבצע הבנייה", וגם היזם או הקבלן הראשי יכולים למצוא את עצמם אחראים לפיצוי העובד כשזה הועסק באופן בלתי חוקי. בפרט אם הם לא נקטו בכל האמצעים הסבירים לוודא שקבלני המשנה מעסיקים רק עובדים חוקיים ואם לא ביצעו בקרה על כניסת עובדים לאתר.

ככל שאין קבלן ראשי באתר, האחריות רובצת לפתחו של היזם, ויודגש כי האחריות יכולה להיות מונחת גם לפתחו של מנהל העבודה באתר.

העובד הלא-חוקי שנפגע הועסק באתר על ידי קבלן משנה

נשאלת השאלה, האם פוליסת ביטוח עבודות קבלניות מספקת למבוטח מענה במקרה של תאונת עבודה של עובד לא-חוקי. ובכן, התשובה היא בד"כ חיובית. הפוליסה נוקטת בד"כ בגישה "עיוורת" לסטאטוס המשפטי של העובד וככל שהוא נפגע באתר הספציפי והאירוע נכנס בגדרי הפוליסה אזי יהיה גם כיסוי ביטוחי.

מצד שני, חשוב להדגיש העסקת עובד לא חוקי באתר בנייה היא עבירה פלילית. פוליסת הביטוח לעבודות קבלניות איננה מספקת למבוטח מענה להוצאות ההגנה בגין ההליך הפלילי הכרוך בעבירה כזו ולא מדובר בעניין של מה בכך.

נהפוך הוא. ייצוג קבלנים ויזמים בהליכים פליליים בעקבות אישום בקשר להעסקת שב"חים עלול לדרוש משאבים כספיים לא מבוטלים (כמו גם טרחה, עוגמת נפש וזמן).

האם יש ביטוח?

לסיכום,

העסקת עובדים לא חוקיים בענף הבנייה היא תופעה שיש לעקור מן השורש. המאמר הנוכחי עוסק בסוגייה מנקודת המבט של תאונות העבודה, אך הדברים כמובן חמורים גם במישורים אחרים (מבלי להזכיר אפילו את הנושא הביטחוני שעולה לכותרות בכל פעם שמתרחש מאורע לאומני על ידי שוהה בלתי-חוקי).

פוליסת ביטוח העבודות הקבלניות אמנם מספקת בד"כ מעטפת הגנה של כיסוי לתאונה ללא קשר לסטאטוס המשפטי של העובד בישראל, אך מאידך אישום פלילי בקשר להעסקת שב"חים עלול להיות כרוך בהוצאות הגנה פלילית שאין להם כיסוי בפוליסה הקבלנית.