חשיבות חוזה עם קבלני משנה שמגיעים לאתר

28 בפבר׳ 2019

מאמר מאת איציק סימון הסיטואציה הבאה מוכרת לכל קבלן או יזם בישראל. במסגרת עבודות הבנייה השוטפות, קיימת תנועה עקבית של קבלני משנה לאתר, המביאים עמם ציוד וכלי עבודה מחד, ועובדים שונים מאידך. לא אחת, "הסכם קבלן משנה" בין הקבלן המבצע לקבלן המשנה (על עובדיו וכליו) לא נחתם בכתב, ולעתים אף נסגר באופן "ג'נטלמני" בתקיעת כף. הסיטואציה הזו עלולה להיות בעוכריו של הקבלן המבצע או היזם. בהעדר הסכם מוסדר מול קבלן המשנה, לא כל שכן הסכם הכולל נספח ביטוח ובו סעיפי פטור מהותיים, מונחת על כתפיו אחריות רבת משקל לנזקי גוף שייגרמו (חס וחלילה) לעובדיו של קבלן המשנה או לנזקי רכוש לציוד. התופעה נפוצה בעבודה מול קבלני משנה המגיעים לאתר למספר שעות או ימים, ובפרט אם קיימת היכרות מוקדמת בין הצדדים. מצב זה של העדר הסכם קבלן משנה בכתב עלול להוליד סיכונים של ממש. ראשית, בכל הנוגע לנזקי רכוש אשר ייגרמו לכלי העבודה או כלי הצמ"ה של קבלן המשנה, לרבות בגין רשלנותו של הקבלן הראשי, בהעדר ביטוח על הכלים הללו, ובהעדר סעיף פטור בנספח ביטוחי ובחוזה מסודר, האחריות רובצת לפתחו של הקבלן הראשי (קראו על כך בהרחבה כאן). בקליפת אגוז נציין כי פרק הרכוש של פוליסת ביטוח עבודות קבלניות כולל ביטוח רק על ציוד קל ומתקנים בשווי של עד 40,000 שקלים לפריט בודד ולרוב עד כ-10% מעלות העבודות (סכום מקסימלי נקוב מראש). כל מה שלא נכנס תחת ההגדרות הללו מוחרג מהפוליסה.

תאונה קשה או קטלנית באתר? מי המעסיק של עובד קבלן המשנה?

מועד הגשת התביעה – פברואר 2018.

לצערנו, הניסיון בתחום הביטוח מלמד שקבלנים ומזמיני עבודה רבים אינם מודעים לחשיבות שיש לדיווח למוסד לביטוח לאומי על העסקת עובדים באמצעות קבלני משנה.

בעניין זה נזכיר כי לפי תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלים), התשי"ח-1957, "קבלן המבצע עבודות בניה באמצעות קבלן משנה, ימציא למוסד את כל הפרטים". תקנה 3 לתקנות מוסיפה כי אם הקבלן לא הודיע כנדרש על העסקתו של קבלן המשנה, כפי שהוא נדרש לעשות לפי תקנה 1, אזי "יראוהו לעניין תשלום דמי הביטוח ... כאילו הוא המעביד של עובדי קבלן-המשנה".

במילים אחרות, אם הקבלן הראשי לא ממציא את הפרטים למוסד לביטוח לאומי, באמצעות טופס 648 (עליו תוכלו לקרוא בהרחבה כאן), אזי המוסד לביטוח לאומי יראה אותו כמעביד של עובדי קבלן המשנה.

טופס 648- דיווח למוסד לביטוח לאומי

רכישת פוליסה קבלנית עם הרחבות לגבי קבלני משנה – כבר ברכישתה של הפוליסה לביטוח עבודות קבלניות, חשוב להיעזר בייעוץ מקצועי. יש לרכוש פוליסה מקיפה ורחבה הכוללת בהגדרת שם המבוטח גם הרחבה לקבלנים וקבלני משנה (שימו לב שאין זו ברירת מחדל).
חוזה כתוב מול כל קבלן משנה – הקבלן הראשי או מזמין העבודה חייב לכרות עם קבלן המשנה חוזה קבלן משנה להתקשרות בכתב. אפילו אם מדובר רק על כמה שעות או ימים בודדים.
הכללת סעיף אחריות כללי בחוזה – כבר בחוזה עצמו על הקבלן הראשי לוודא שיש בו סעיף הטלת אחריות מלאה על קבלן המשנה לכל אירוע.
נספח ביטוחי לחוזה כולל סעיפי פטור – הקבלן הראשי צריך להצמיד לחוזה קבלן משנה נספח ביטוח מקצועי עם סעיפי פטור, אשר מצד אחד מחייבים את קבלן המשנה לבטח את עובדיו ורכושו, ומצד שני פוטרים את הקבלן הראשי מכל נזק לגוף או לרכוש שייגרם.
דיווח לביטוח לאומי בטופס 648 – בכל התקשרות עם קבלן משנה, על הקבלן הראשי לדווח לביטוח הלאומי על ההתקשרות הספציפית באמצעות טופס 648.
ניהול רישום מסודר של עובדים באתר – בזמן העבודות וכאשר נמצאים באתר קבלני משנה, הקבלן הראשי צריך לבצע רישום מסודר ועקבי של כל העובדים הנמצאים באתר.
ביצוע הדרכות בטיחות ותיעודן – הקבלן הראשי חייב לוודא שמבוצעות לכל העובדים הדרכות בטיחות ויש להחתים את העובדים (כולל מסמכיהם) על כך שעברו את הדרכות הבטיחות.