להיות בזמן הנכון ובמקום הנכון:

במקרה שטיפלתי בו לאחרונה, כב' בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל את בקשתי למחיקת התביעה טרם ההופעה בפני וועדה פריטטית, וזאת רק בשל הסיבה כי התובע לא הצליח להוכיח את מיקום העבודה ומכאן את הסמכות המקומית.

במקרה נוסף המחלוקת לגבי הסמכות המקומית התפתחה לקבלת בקשה לערובה להבטחת הוצאות הנתבעת ופסיקת הוצאות לעובד. להלן בקצרה תיאור המקרה:

עובד פלשתינאי הגיש תביעה כנגד חברת בנייה לבית הדין האזורי בבאר שבע. משרדה הרשום של הנתבעת בלוד ואתרי העבודה באותם שנים היו במודיעין. כבר בכתב ההגנה ובקדם המשפט הועלתה טענת חוסר הסמכות המקומית של כב' בית הדין לדון בתביעה. לאחר בירור שנערך ממול התובע, נקבע כי היות שאתרי העבודה במודיעין לבית הדין בבאר שבע אין את הסמכות לדון בתיק.

כב' סגן הנשיא בבית הדין קבע כי התביעה תעבור לבית הדין האזורי בתל אביב ובנוסף נקבע כי על התובע לשלם לנתבעת סכום בסך 500 ₪ בגין הוצאות משפט אשר ישולמו תוך 30 יום. התביעה כאמור הועברה לבית הדין בתל אביב, אך התובע לא שילם את ההוצאות שנפסקו כנגדו ונפתחה האפשרות להגיש בשם הנתבעת בקשה לערובה להבטחת הוצאות.

לאחר חודש ימים נוספים, ימי פגרה והמון סבלנות, הבקשה התקבלה ונקבע כי על התובע להפקיד תוך חודש ימים סך של 2,000 ₪ בקופת בית הדין בכדי שיוכל להמשיך את ההליכים אחרת התביעה תמחק. העובד, כצפוי, לא ביצע את התשלומים והתיק אפילו במידה רבה התהפך כשנפתח כנגד העובד התובע תיק בהוצאה לפועל לגביית ההוצאות שנפסקו.

מכאן שהיוועצות עם עו"ד המתמחה בדיני עבודה ובהסכם הקיבוצי בפרט עם קבלת כתב התביעה יכולה לעיתים רבות להיות גורם מכריע בהתנהלות התיק.