להצעת מחיר
המותאמת עבורך
אני מזמין אותך
להתקשר ישירות אלי
איציק סימון - 050-5299480
אחריות מעסיק לקטטת עובדים
מאמר מאת איציק סימון
אלימות פיסית איננה נדירה בענף הבנייה. רק לאחרונה נחשפנו באמצעי התקשורת לדקירה המזעזעת של מנופאי על ידי חבריו הפועלים, וכמובן שכולנו מכירים את שביתות מפקחי הבנייה הסובלים מהחמרה מסוכנת באלימות כלפיהם לאחר תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה (שנכנס לתוקפו באוקטובר 2017).
לאור שכיחותם והישנותם של המקרים, חשוב שמעסיקים בענף יהיו מודעים להשלכות שיכולות להיות לאירוע כאמור (לא רק ברמה הפלילית). לפי החוק בישראל, אדם אשר ייגרמו לו נזקי גוף בעקבות קטטה באתר בנייה רשאי להגיש תביעת פיצויים כנגד המעסיק. שנאמר, "בגדרה של האחריות לשמירת סביבת עבודה בטוחה, אחראי המעביד גם לכך שלא ישררו יחסי אלימות בין העובדים ושהעובדים יהיו מוגנים מפני פגיעה אלימה" (ת"א 3613/07, ההדגשות לא במקור).
הכר את המושג – "אחריות שילוחית"
בין מעביד לעובד קיימת חובת זהירות מושגית. כך למשל עסקנו לא מעט באחריות קבלנים לגבי פיצוי בגין תאונות עבודה.
המעניין הוא שחובת הזהירות המושגית הנ"ל יכולה להפוך לחובת זהירות קונקרטית גם אם העובד נפגע תוצאה מקטטה באתר הבנייה (ויצוין במאמר מוסגר שקטטה יכולה להיות מוגדרת "תאונת עבודה" במקרים מסוימים).
סוגיה זו, הנוגעת לאחריות המעביד לנזקיו של עובד בשל מעשה תקיפה (בין אם בעקבות קטטה עם עובד אחר ובין אם לאחר התקפה של צד שלישי), התפתחה והשתנתה לאורך השנים.
המקור לה טמון בהלכה שהתקבלה בבית המשפט העליון בשנת 2001 (ע"א 3510/99), אשר קובעת כי מעסיק צריך – לכל הפחות ברמה הכללית – לצפות את התרחשותם של אירועי אלימות. גם אם המעשה הוא "עברייני", אין הדבר מנתק את הקשר הסיבתי שבין רשלנות המעסיק לנזק שנגרם. החבות נגזרת אפוא מהמושג המשפטי "אחריות שילוחית".
המקור החוקי - פקודת הנזיקין
מעסיק אשר אחד מעובדיו נפצע בקטטה חשוף לתביעה נזיקית אשר תוגש כנגדו מכוח סעיף 13 לפקודת הנזיקין המנוי תחת הכותרת "חבות מעביד". על פי סעיף זה, מעביד יכול להימצא חייב בגין מעשה שבוצע על ידי עובד שלו, במידה שהוא הרשה את המעשה או אישרר אותו, וככל שהדבר נעשה תוך כדי העבודה.
הוכחת האחריות של המעסיק לא קשורה בהכרח לצפיית האירוע הספציפי, ודי ביכולת לצפות אפשרות שאחד מהעובדים ייפגע בשל קטטה או התקפה. כב' שופט בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין, שרטט "מבחנים" לנסיבות אלה:
האם המעסיק היה יכול להיות מודע להתרחשות הקרובה של המעשה העברייני –המעסיק ייבחן לא רק לפי מידת הפתאומיות והספונטניות של המעשה אלא גם מכוח השאלה האם היה מודע להתנהגות של העבריין עצמו. לדוגמה, האם הוא היה מודע לכך שהוא מעסיק עובד "אלים" או בעל "היסטוריה של אלימות". המבחנים מתחברים למשל עם תיאוריית "השור המועד". אם העובד שנפגע בקטטה נפצע בגלל שהותקף על ידי עובד אחר שהיה "מועד לפורענות", ואשר ניתן להגדירו בתור "שור מועד", וככל שהמעביד (ו/או הקבלן) היה צריך לדעת על כך, גוברת בהתאם מידת אחריותו של האחרון כלפי העובד הנפגע.
-
האם התרחשו אירועים אלימים בעבר במקום – המעסיק צריך להיזהר יתר על המידה בהתקיים "היסטוריה אלימה" במקום ו/או בקרב עובדים מסוימים או צדדים שלישיים מסוימים.
-
האם יש שכיחות גבוהה של מעשים פליליים בסביבה – האם הפרויקט המדובר בוצע בסביבה שבה יש שכיחות גבוהה של מעשים פליליים.
-
מידת החריגות של המעשה העברייני – עד כמה היה חריג המעשה העברייני ועד כמה היה ניתן לצפות או לחזות שהוא עלול להתרחש?
-
מידת הפיקוח והשליטה – בכל אירוע נזיקי באתר בנייה תעלה השאלה לגבי מידת הפיקוח והשליטה של המעסיק. עד כמה הוא היה מעורב באתר הבנייה ו/או במערכת היחסים בין העובדים. למשל, האם הוא קיבל "התראות" קודמות לגבי אלימות אפשרית של עובדים מסוימים, כיצד הוא הגיב בזמן אמת להתראות הללו, האם הוא הקפיד להיות נוכח באתר הבנייה בזמנים "בעייתיים" וכדומה.
-
מערכת היחסים בין העובד הנפגע למעסיק – מה הייתה מערכת היחסים בין העובד הנפגע למעסיק או הקבלן האחראי על האתר. האם ניתן להסיק מתוך מערכת היחסים הזו שהעובד הנפגע היה יכול להסתמך על הקבלן/המעסיק שינקוט באמצעי זהירות סבירים לטובת שמירה על ביטחונו מפני עבריינים למיניהם.
הזווית הביטוחית
תביעה נזיקית בשל קטטה באתר בנייה יכולה לטפס לסכומים משמעותיים עד כדי מאות אלפי שקלים (וצפונה). היות שהמעסיק עלול להימצא אשם במקרה, ברמה כזו או אחרת, יש להבין האם יהיה לו כיסוי ביטוחי ביום פקודה.
ובכן, פוליסת ביטוח עבודות קבלניות כוללת שלושה פרקים אשר שניים מתוכם רלבנטיים לנושא הנ"ל. ביטוח חבות מעבידים (במידה שהנפגע הינו עובד של המבוטח), וביטוח צד שלישי (ככל שהנפגע היה צד ג' כדוגמת מפקח, עובד קבלן, עובר אורח וכדומה). אולם היות שהתביעות הללו יכולות לעתים לטפס לכדי סכומי עתק, חשוב מאד לוודא כי קיים בפוליסה כיסוי נאות.
לא זו אף זו – גם אם הקטטה תוגדר בתור "תאונת עבודה", ובמצב כאמור יש לנו שחקן נוסף במשוואה והוא המוסד לביטוח הלאומי, פוליסת הביטוח צריכה לכלול כיסוי ראוי. זכרו כי הביטוח הלאומי יכול להגיש כנגד המעסיק תביעת שיפוי אל מול התשלומים ששולמו לנפגע, וזאת ככל שתוכח רשלנותו. כמו כן, ישנם סכומים וראשי נזק אשר אינם נכללים בגדרי התשלומים של הביטוח הלאומי, ואשר תיתכן תביעה בעבורם במקביל.
מעסיקים נבונים יבחנו היטב את פוליסת הביטוח שלהם, ורצוי שבעזרת סוכנות ביטוח הבקיאה בביטוחים בענף הבנייה. הניואנסים עשויים להיות הבסיס היצוק לכיסוי ביטוחי הולם, ומכיוון שקטטות בענף הבנייה אינן מן הנדירות, אסור להקל בכך ראש.
מעבר לזה רצוי כמובן לעמוד על המשמר בהעסקת עובדים. הקשיבו למצוקות העולות מן השטח ועשו ככל שניתן בכדי לבלום בטרם עת אירועים חריגים.
אחריותו של הפוגע
רגע לפני סיום, נזכיר שקטטה באתר הבניה שגרמה לנזק למי מהמתקוטטים, יכולה להוביל לתביעה ולפסק דין חמור כנגד התוקף עצמו, במידה שתוכח אשמתו.
במקרה כזה , מעבר לפיצויים שהתוקף עצמו יצטרך לשאת בהם בגין תביעת הנתקף, הוא עלול גם להיות חייב בתביעת שיבוב של המוסד לביטוח לאומי ושל חברת הביטוח של הקבל באם נשא בנטל כלשהוא של פיצוי לעובד שנתקף.
אי לכך, מסקנה מתבקשת היא להמליץ לכל "עצבני" לשלוט בעצמו - אחרת זה עלול לעלות לו מאד מאד ביוקר.
