חבות מוצר לקבלנים ויזמים – חוק האחריות למוצרים פגומים ופקודת ה נזיקין
10 בינו׳ 2020
חבות הקבלן/היזם על פי חוק האחריות למוצרים פגומים
חוק האחריות למוצרים פגומים תש"ם -1980 (להלן: "חוק מוצרים פגומים" או "החוק") קובע אחריות חמורה של היצרן (ובענייננו: הקבלן/היזם) לנזקי גוף שנגרמו כתוצאה מפגם או ליקוי במבנה. שימו לב שסעיף 1 לחוק מגדיר כמוצר: "מוצר המחובר למקרקעין, ובניין".
נראה רחוק? מסוג הצרות שאפשר להתמודד איתן כשהן צצות? ממש לא.
החוק מעניק כלים לא מבוטלים לנפגע. ראשית, סעיף 2 לחוק מוצרים פגומים קובע כי האחריות לא מותנית ברשלנות, במעשה או מחדל. שנאמר, "יצרן חייב לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד היצרן". בנוסף, החוק קובע חזקה לאחריות הקבלן/היזם "אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהיה פגום מאשר עם המסקנה שהיה תקין".
זאת ועוד, מאחר שהבניין הוא "מוצר" ניתן לראות באלמנטים השונים המרכיבים אותו או מותקנים בו – כרכיבים של המוצר. כך גם תכנון הבניין והעבודה שבוצעה להקמתו הם "רכיבים". אי לכך, בשרשרת האחריות ע"פ החוק יעמדו לצד הקבלן גם יצרן הרכיב ומתכנן המבנה, בהתאם לעניין, ותיבחן שאלתם אחריותם לנזקי הגוף שייגרמו כתוצאה מאחד הרכיבים כמצוין.
כך לדוגמה, נפילת אריח שיש על ילד ששיחק לתומו במדשאה בחצר הבניין בחלוף שנתיים ממועד מסירת המבנה לדיירים, כאשר נמצא שוועד הבית או הדיירים לא ביצעו כל שינוי בחיפוי המבנה, מעיד על פגם בחיפוי החיצוני.
חבות הקבלן/היזם על בסיס פקודת הנזיקין
לצד חוק האחריות למוצרים פגומים במסגרתו הניזוק לא צריך להוכיח רשלנות של הקבלן/היזם, עומדת לניזוק האפשרות לתביעה במסגרת פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח-1968 מכוח עוולת הרשלנות לפי סעיפים 35-36 בפקודה. במקרה של תביעה כזו, על הניזוק להוכיח את רשלנותו של הנתבע.
אם לעניין נזקי גוף עילת התביעה יכולה להסתמך על שני החוקים גם יחד, בכל הנוגע לנזקי רכוש או נזקים פיננסיים, שנגרמו כתוצאה מליקוי או פגם בבניה - חבות הקבלן או היזם תחול ע"פ פקודת הנזיקין.
ביטוח חבות מוצר מספק מענה לשני הנתיבים הללו. הן תביעות נזקי גוף מכוח חוק האחריות למוצרים פגומים והן תביעות המבוססות על פקודת הנזיקין לנזקי גוף או רכוש.
בעוד שביטוח עבודות קבלניות או ביטוח אחריות מקצועית מיועדים לרוב לפרק הזמן שבו הפרויקט בביצוע, ביטוח חבות המוצר מספק הגנה ארוכת טווח לאחר סיומו של הפרויקט.
תקופת החשיפה לתביעה ע"פ חוק האחריות למוצרים פגומים עומדת על 10 שנים, בעוד שתקופת החשיפה ע"פ פקודת הנזיקין היא ארוכה הרבה יותר וקשורה גם לחוק המכר (דירות). כידוע, לפי חוק המכר, תקופת האחריות נמשכת עד 10 שנים כתלות ברכיב המדובר לפי טבלת אחריות שמפורטת בחוק, אך במקרים מסוימים – כמו אחריות בגין הקונסטרוקציה – היא נמשכת אף 20 שנים.
תביעה ע"פ פקודת הנזיקין נסמכת על תקופות האחריות הנ"ל, אם כי הן אינן מהוות מסמרות.
כבר נתקלנו בתביעה לנזקי גוף ורכוש כתוצאה מקצר חשמלי שגרם לשריפה במבנה 9 שנים לאחר שנמסר לשימוש.
האש פרצה במהירות מהלוח הראשי בקומת הקרקע לכל קומות הבניין. חוקר השריפות שמונה מטעם חברת הביטוח שביטחה את המבנה עבור וועד הבית, מצא שהפרדות האש בוצעו באופן רשלני ומכאן הדרך הייתה קצרה להגשת תביעה ע"פ פקודת הנזיקין. למרות שתקופת האחריות פגה, חברת הביטוח שפיצתה את הדיירים, הגישה תביעת שיבוב כנגד היזם בהסתמך על עוולת הרשלנות לפי סעיפים 35-36 בפקודת הנזיקין.
תקופת החשיפה של הקבלן/היזם לתביעות
חוק מוצרים פגומים מונה מספר הגנות שהקבלן/היזם יכול להיעזר בהן ביום פקודה ובהתאם לנסיבות. להלן כמה מהמרכזיות שבהן:
הליקוי במבנה נוצר לאחר שהמבנה יצא משליטת הקבלן/היזם: אם הקבלן יוכיח שהמבנה עבר את כל בדיקות הבטיחות והתקן לפני שיצא משליטתו, חזקה שהנזק נגרם ע"י פגם שנוצר לאחר מכן. לדוגמה: קצר חשמלי בדירת מגורים שפוצלה לאחר בנייתה ע"י הרוכש, גרמה לשריפה. הוברר שהרוכש פיצל את לוח החשמל באופן חובבני וכתוצאה מכך נגרמו הקצר והשריפה. היזם נמצא פטור מאחריות.
התפתחות טכנולוגית - הקבלן/היזם לא היה יכול לדעת שהתכנון לא יעמוד ברמת הבטיחות הסבירה לפי רמת ההתפתחות המדעית והטכנולוגית שהייתה בעת שהמוצר יצא משליטתו. לדוגמה, המבנה נבנה בדיוק ע"פ התקן לרעידות אדמה אך קרס בקרות רעידת אדמה ואנשים נפגעו בגופם.
המבנה יצא משליטת הקבלן/היזם שלא מרצונו – המבנה יצא משליטת היזם/הקבלן שלא מרצונו והוא נקט בכל האמצעים הסבירים למניעת יציאתו משליטתו כולל הזהרת הציבור הנוגע בדבר מפני הסיכון הכרוך במבנה.
מודעות הנפגע לסיכון - הנפגע ידע על הפגם במוצר ועל הסיכון הכרוך בו וחשף עצמו מרצון לסיכון זה.
ההגנות שהחוק מקנה ליצרן - היזם/הקבלן
דיני הנזיקין בישראל קובעים שניתן להטיל על הנפגע "אשם תורם" אם התנהגותו השפיעה על הנזק שנגרם לו. על פי חוק מוצרים פגומים, הטלת אשם תורם על הנפגע אפשרית במקרים של התרשלות חמורה מצדו.
דגש וחשוב מיוחד בחוק לגבי ילדים – במידה שהנפגע היה למטה מגיל 12 לא תחול ההגנה לעניין ידיעת הנפגע על הפגם במוצר ובית המשפט לא יפחית פיצויים מכוח "אשם תורם".
יש לציין גם שביטוח חבות המוצר לא מכסה תביעות שמקורן במערכת היחסים בין הקבלן/היזם- לבין הרוכש, לעניין נזקי רכוש ו/או נזקים כספיים הנוגעים לטיב הבניה. הקבלן חשוף לתביעות ע"פ פקודת הנזיקין וע"פ חוק החוזים לעניין נזקים הנוגעים לטיב הבניה, ולסוגיות שנוגעות למערכת היחסים בין הצדדים לאור חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973, התקנות מכוחו ותיקון 3 התש"ן 1990.
אשם תורם?
אחד הנושאים החשובים לגבי ביטוח חבות מוצר לקבלנים הוא כיסוי רטרואקטיבי בכל רגע נתון. ביטוח חבות מוצר לחברות קבלניות הוא פוליסה מסוג "מועד הגשת התביעה" (Claims Made) והמשמעות היא שהביטוח יספק פתרון רק בהתקיים שני תנאים מצטברים: הפוליסה הייתה תקפה גם במועד אירוע הנזק או התאונה וגם במועד הגשת התביעה. בהינתן ששני התנאים המצטברים התקיימו, הפוליסה שתכסה את התביעה הינה הפוליסה שבתוקף במועד הגשת התביעה.
ביטוח חבות מוצר לקבלנים יש לחדש בכל שנה ולדאוג בו לרציפות וכיסוי רטרואקטיבי במעבר בין הפוליסות ו/או מחברת ביטוח אחת לשנייה. חשוב לזכור שתביעות שיכולות לקבל מענה מכוח ביטוח חבות מוצר לחברות קבלניות עלולות להיוולד גם שנים רבות לאחר המסירה.
מומלץ לקרוא את המאמר על המשמעויות של אי חידוש פוליסות אחריות מקצועית וחבות מוצר.
כן אנחנו יודעים. בוודאי כבר אמרת לעצמך: "זה יעלה לי המון כסף, במיוחד כשביטוח לחבות מוצר הוא ביטוח מתמשך". כן, אבל... זו בדיוק הנקודה בה אנחנו נכנסים לתמונה.
כיסוי רטרואקטיבי ברכישת ביטוח חבות מוצר
קבלנים רבים סבורים שיש להם הגנה גם לאחר המסירה (המלאה או החלקית) מכוח הכיסוי לנזקים בעבודות תחזוקה המהווה חלק מביטוח העבודות הקבלניות. ובכן, מדובר בטעות. כיסוי לעבודות תחזוקה, כשמו כן הוא. זהו פתרון ביטוחי שנותן מענה רק לנזקים שנגרמו במסגרת עבודות התחזוקה ולא בגין פגמים במוצר.
חשוב לדעת כי תקופת התחזוקה היא לא הארכה של פוליסת הביטוח הקבלנית. הכיסוי גם מוגבל בזמן ונרכש בד"כ לתקופה של 12 חודשים או 24 חודשים.
ביטוח חבות מוצר, שלא כמו הגדרת תקופת התחזוקה בפוליסה הקבלנית, מכוון לנזקים שנגרמו לאחר המסירה (חלקית או מלאה) ולמשך שנים קדימה. הרבה אחרי שהעובד האחרון יעזוב את אתר הבנייה לצמיתות.
מה ההבדל בין חבות מוצר לכיסוי לעבודות תחזוקה במסגרת ביטוח עבודות קבלניות?
מסמכים
