הסדר החדש בביטוחי הבנייה: תובנות, מגמות וסיכונים
סיכום מקצועי מכנס IRMI CRC 2025
31 בדצמ׳ 2025
מאת: איציק סימון
יש רגעים שבהם ענף שלם נאלץ לעצור, לבחון את עצמו, ולהבין שהכללים שעליהם נשען עד היום כבר אינם מספקים. כנס IRMI CRC 2025, שנערך השנה באינדיאנפוליס, היה אחד מהרגעים הללו.
אלפי יזמים, קבלנים, חתמים, מנהלי סיכונים ויועצים התכנסו לשיח מקצועי אינטנסיבי, והמסר שעלה מההרצאות, מהפאנלים ומהשיחות מאחורי הקלעים היה עקבי וברור: ביטוחי הבנייה נכנסים לעידן חדש, שבו ניהול סיכונים אמיתי מחליף הצהרות, ודאטה מחליף הנחות עבודה.
התובנות מהכנס אינן רלוונטיות רק לשוק האמריקאי. להפך. הן נוגעות באופן ישיר לפרויקטים בישראל, במיוחד על רקע הקשחת החיתום, שינויי הרגולציה והמעבר לאחריות רחבה יותר של יזמים וקבלנים.
סוף מודל העימות: מעבר לשותפות מבוססת מידע
המודל הישן, שבו הקבלן והמבטח ניצבים משני צידי המתרס, נמצא בדעיכה ברורה. במקומו מתהווה מודל חדש של שותפות תפעולית, המבוססת על שקיפות, ניטור מת משך ושיתוף מידע.
המבטחים מפסיקים להסתפק בדוחות סטטיים ובהצהרות כלליות. הדרישה כיום היא לראות את האתר בזמן אמת, להבין כיצד מנוהלים סיכונים בפועל, ואיך מתקבלות החלטות יומיומיות.
מערכות ניטור, מצלמות חכמות וניתוח התנהגות עובדים אינן עוד “תוספת טכנולוגית”, אלא חלק אינטגרלי מתהליך החיתום והתמחור.
התוצאה ברורה: מעבר מביטוח תגובתי לביטוח מונע, ומכיסוי שמופעל לאחר אירוע למערכת שמטרתה למנוע את האירוע מלכתחילה.
אחד השינויים הבולטים שנדונו בכנס הוא אופן קבלת ההחלטות החיתומיות. מערכות מבוססות בינה מלאכותית מנתחות כיום דאטה חיצוני, היסטוריית תביעות, מאפייני פרויקט ותצפיות שטח, ומייצרות תמונת סיכון דינמית ועדכנית.
המשמעות לקבלנים ויזמים ברורה: איכות ניהול הסיכונים בפועל משפיעה יותר ויותר על זמינות הכיסוי, על תנאי הפוליסה ועל גובה הפרמיה. מי שמנהל אתר “שקט” מבחינת נתונים, צפוי להיתפס כלקוח עדיף.
בהקשר זה בלטה במיוחד הנוכחות של טכנולוגיות ישראליות, בעיקר בתחומי מניעת נזקי מים וניהול בטיחות, שהפכו לאלמנט חיתומי של ממש בשוק הבינלאומי.
החיתום משתנה: פחות מסמכים, יותר אלגוריתמים
העיסוק בגורם האנושי היה מהחלקים המשמעותיים בכנס. גישתHOP (Human and Organizational Performance) מציבה אלטרנטיבה ברורה לגישת האשמה המסורתית.
נקודת המוצא פשוטה אך מטלטלת: טעויות אנוש הן בלתי נמנעות. לכן, בטיחות אפקטיבית אינה מתמקדת במניעת טעויות, אלא בבניית מערכות שיודעות לספוג אותן מבלי להידרדר לאירוע חמור.
נתון שהוצג בכנס המחיש זאת היטב: כ 95 אחוז מהתאונות אינן נובעות מכשל הנדסי, אלא מתכנון יומי לקוי. לא חוסר ידע, אלא חוסר שיח. המשמעות ברורה גם לישראל, במיוחד לאור הדגש הרגולטורי הגובר על תדריכי בוקר, תרבות בטיחות וניהול אתר בפועל.
HOP: בטיחות אינה היעדר תאונות, אלא נוכחות של הגנות
שוק ה E&S האמריקאי שימש בכנס כמעין מראה אזהרה. כאשר מבטחים סטנדרטיים מסרבים לשאת בסיכון, קבלנים נדחקים לשוק יקר, נוקשה ועתיר החרגות.
למרות שבישראל אין שוק E&S פורמלי, בפועל מתהווה תופעה דומה. פרויקטים מורכבים, עבודות שימור, חפירות רגישות או קבלנים ללא מערך ניהול סיכונים, מוצאים עצמם מול פרמיות חריגות והשתתפויות עצמיות גבוהות במיוחד.
הדרך להימנע מכך אינה קסם ביטוחי, אלא תהליך מוקדם של סינון, הצגת ניהול סיכונים שיטתי, ובניית פרופיל לקוח שמבטחים מוכנים לעבוד איתו.
הוואקום הביטוחי: בין E&S אמריקאי למציאות ישראלית
יום קדם הכנס הוקדש להעברת סיכונים חוזית, ונקודה זו רלוונטית במיוחד לשוק הישראלי. חוזים רבים כוללים סעיפי שיפוי והרחבת אחריות, שאינם מגובים בפוליסה הקיימת.
כאשר מתרחש אירוע, הפער הזה מתגלה באיחור, ולעיתים במחיר כבד. תפקידו של יועץ ביטוח המתמחה בפרויקטים הנדסיים הוא לוודא התאמה ככל האפשר בין הדרישות החוזיות לבין הכיסוי הביטוחי, ולהתריע בזמן אמת כאשר נדרש שינוי.
הפער החוזי: סיכון שקט אך מהותי
השורה התחתונה: חוסן אינו סיסמה, אלא החלטה ניהולית
המסר המרכזי מהכנס ברור: מי שלא יאמץ ניהול סיכונים מבוסס מידע, ימצא עצמו מחוץ למשחק. מבטחים שלא ינתחו דאטה יאבדו רלוונטיות. קבלנים שלא יטמיעו תרבות בטיחות אמיתית, יתקשו להשיג כיסוי סביר. ויזמים שלא יבינו את החיבור בין חוזה, ניהול וביטוח, יגלו את הפער רק בעת משבר.
בסוכנות איציק סימון אנו רואים בתובנות הללו כלי עבודה יומיומי, ולא רעיונות תיאורטיים. הן מיושמות כבר היום בליווי פרויקטים בישראל, מתוך מטרה אחת: לצמצם סיכונים לפני שהם הופכים לתביעות.
להלן כתבות שפורסמו בעיתון פוליסה אודות הכנס
