נזקי חורף באתרי בנייה – האם יש ביטוח?

"זה הסתיו עם הענן". בכל שנה עם בוא הסתיו ישנן שתי הנחות יסוד שאין עליהן עוררין. הראשונה היא שאין לדעת איזה חורף צפוי להיות לנו (גשום או שחון) והשנייה היא שקשה לצפות סערות עוצמתיות וקיצוניות אלא ימים ספורים לפני התרחשותן.

היות שאתרי בנייה אינם מפסיקים פעילותם בחורף ומכיוון שסערות וסופות יכולות לגרום לנזקים משמעותיים, יש להכיר את הזווית הביטוחית של הנושא. קרי, עד כמה ביטוח עבודות קבלניות מכסה בגין נזקי חורף וחשוב מכך – מתי הפוליסה לוקה בחסר.

הכלל הראשון : מודעות

הכלל הראשון והבסיסי לגבי נזקי חורף וביטוח עבודות קבלניות הוא מודעות לסיכוי של התרחשות הנזק מצד המבוטח. הווה אומר, הקבלן/היזם המבוטח צריך להכיר בזה שימים גשומים מעמידים אותו בסיכון משמעותי ביותר לספיגת נזקים שונים. החל מנזקים לגוף (כתוצאה מתאונות עבודה בשל פעילות בתנאי קיצון), דרך נזקי רכוש לציוד ולמבנה, וכלה בנזקים עקיפים בגין עיכובים דרמטיים בלוחות הזמנים להשלמת הפרויקט.

להלן דוגמאות למספר מקרים מהשנים האחרונות שטופלו על ידי סוכנות הביטוח שלנו, המתמחה מזה כ-33 שנה בביטוחי בנייה מורכבים לפרויקטים בתחום הבנייה:

חדירת מים לדירות בפרויקט התחדשות עירונית

פרויקטים של התחדשות עירונית לפי תמ"א 38/1 (חיזוק ושיפוץ) מבוצעים במבנים מאוכלסים. באחד הפרויקטים הללו בתל אביב שבוצע במקבץ בנייני רכבת ישנים, סופה חזקה גרמה לחדירת מים לדירות. הנזקים היו משמעותיים עד כדי שלא היה מנוס מפינוי כ-25 דירות ואיכלוס תושביהן בדירות חלופיות באחד האזורים היקרים ביותר מבחינת שכירות בישראל. השאלה הביטוחית שבמחלוקת היא האם הסופה הייתה צפויה או בלתי צפויה (?).

מאי זה חורף או קיץ?

ישנם מקרים בהם התאריך שבו התרחש הנזק הוא גורם מפתח בהתנהלות מול חברת הביטוח בקבלת (או אי-קבלת) כיסוי. זוהי אחת הסוגיות שעמדו על הפרק במקרה בבת ים שבו סופה חריגה בחודש מאי גרמה לנזקים דרמטיים לפרויקט בנייה. חודשי החורף הוגדרו בפוליסה עד ה-30 לאפריל והמבוטחים טענו כי מכיוון שהנזק נגרם במאי, שמוגדר כחודש קיצי, יש לראות בגשמים אירוע בלתי צפוי. במאמר מוסגר נציין כי בפוליסות חדשות רבות חברות הביטוח כבר עשו התאמות והגדרת סיום החורף מועתקת ברובן לאמצע או סוף מאי.

כשהעיר מוצפת, גם אתרי בנייה מוצפים

כמעט בכל חורף אנו נחשפים לבעיות הניקוז הקשות בערים ובמיוחד במרכזים הוותיקים. כשלי הניקוז המוניציפאלי צפים על פני השטח, תרתי משמע, וכפי שהמים מציפים חניונים ומבני מגורים, כך הם יכולים להסב נזקים לאתרי בנייה. מדובר באירוע שבמקרים חריגים יכול להפוך את אתר הבנייה ל"בריכה/ביצה" הגורמת נזקים אדירים לציוד ולכלים. מקרה מסוג זה טופל על ידי הסוכנות שלנו לפני שנים אחדות בנוגע לאתר בנייה לבניית מלון באזור המרכז.

מדוע אין כיסוי ביטוחי לנזקי חורף?

היזמים והקבלנים המבוטחים צריכים להבין שחברות הביטוח אינן נוטלות סיכונים בלתי מחושבים והדבר בא לידי ביטוי בהתייחסותן לעונה הגשומה.

מרבית פוליסות הביטוח לעבודות קבלניות משווקת בכפוף למפרט "תנאי ביט" וכוללות חריג לנזק צפוי מטבע הגדרת מקרה הביטוח כנזק בלתי צפוי. קבלנים ויזמים שלא יתייחסו לניואנסים הללו בהתקשרות עם חברות הביטוח עלולים למצוא את עצמם ללא מענה וללא כיסוי ביום פקודה גשום.

העיקרון כאן הוא הציפייה. הביטוח נועד לספק מענה למקרים של נזקים פיזיים, פתאומיים ובלתי צפויים. מכיוון שגשמים בחורף הם עניין צפוי ומוכר, כאשר הם מסבים נזקים אזי יכולה להיווצר מחלוקת בין המבוטח למבטחת באשר למידת היותם חריגים.

האם המבוטח צריך לספוג כל אירוע גשום כולל סופות חריגות בעוצמתן? התשובה איננה חד משמעית. לאורך השנים היו מקרים שבהם חברות הביטוח סיפקו כיסוי לנזקי חורף כאשר הוצגו הוכחות מטאורולוגיות לגבי סערות חריגות ויוצאות דופן. יודגש כי אין זה עניין של מה בכך שכן גם ימים "גשומים מאד" לא בהכרח עולים כדי סופות בלתי צפויות. יזמים וקבלנים המבקשים להיבנות מהביטוח בשל נזקי סופה באתר הבנייה נדרשים להיעזר בחוות דעת של מומחים מתחום המטאורולוגיה, שייתכן שאף יידרשו להיחקר על חוות דעתם בהליך משפטי.

סוף מעשה במחשבה תחילה - וחשיבות התיעוד

בדומה לסוגיות שונות בתחום הביטוח וכמו בפיוט המוכר "לכה דודי", אחד הכללים הטובים ביותר לביטוח נזקי חורף הוא "סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה". ככל שהיזם/הקבלן ידאג מבעוד מועד לבצע הכנות באתר הבנייה לחורף, ובפרט בימים הגשומים או לפני סערות צפויות, כך ייטב (ראו כאן מאמר לגבי "הכנת האתר לחורף").

הכנות מקדימות לחורף עשויות למנוע התרחשות אירועים מיותרים וכפועל יוצא מכך לאיין את הצורך בהפעלת הביטוח. זאת ועוד, במידה שייגרמו לאתר נזקים כתוצאה מסופה או סערה, הקבלן/היזם יוכלו להוכיח כי נקטו בכל האמצעים הסבירים בכדי להימנע מכך.

שימו לב גם לסוגיית התיעוד. רצוי לבצע הכנות לחורף בצמוד לקבלת ייעוץ מקצועי מצד מומחים ומהנדסים וכן להעלות על הכתב תיעוד של הפעולות שבוצעו. ההכנות לחורף אינן צריכות להיות למראית עין או כיציאת ידי חובה. עליהן להיות מקצועיות, אמיתיות, אפקטיביות, מבוססות ומתועדות. ככל שההתנהלות המקדימה תהיה מקצועית ומהודקת, כך התביעה לכיסוי ביטוחי בקרות אירוע תהיה מבוססת בהתאמה.