תשובה:

הדרישה לתיעוד מבנים סמוכים בהנפקת ביטוח עבודות קבלניות קיימת זה מכבר בחברות הביטוח השונות. אם עד לאחרונה מבוטחים לא הקפידו לערוך סקר כזה, כעת, לאור השינויים הדרמטיים בעולם ביטוחי הבנייה בשנים האחרונות, הדבר מתבקש. זאת מכיוון שחברות הביטוח מקפידות קלה כחמורה על דוח התיעוד הנ"ל, כולל ע"י בקשתו באופן מפורש ב"דפי הרשימה" של פוליסת הביטוח.

הדרישה באה בראש ובראשונה כדי להגן עליך, המבוטח, מפני תביעות בעלי מבנים שכנים. אין זה עניין של מה בכך. לעתים קרובות מדובר בתביעות בסכומים גדולים העלולות להיות מוגשות בכל שלב בעבודות, ולא רק (כפי שנהוג לחשוב) בשלבי החפירה והדיפון.

שימו לב שכל טענה לנזק שנגרם למבנה סמוך כתוצאה מהעבודות עצמן יכולה להוות עילה לתביעה כאמור, בין אם מדובר בנזק ישיר ובין אם בנזק עקיף.

במידה שהמבוטח הקפיד לערוך מבעוד מועד דוח לתיעוד מצב המבנים הסמוכים, יש בידיו ובידי חברת הביטוח המבטחת, כלים ראויים להתגונן כנגד התביעה. לרבות תביעות שווא אשר אינן נדירות לצערנו.

הנפקת ביטוח עבודות קבלניות עם הרחבה  בפרק ב' (צד שלישי) לנזקים למבנים סמוכים, חייבת להיתמך בדו"ח תיעוד מקדים של מצבם ערב תחילת העבודות (אלא במקרים שבהם המבנים השכנים מרוחקים דיים או שמדובר באזור וקרקע "בתוליים").

האם הסקר של סוקר הביטוח מספיק? התשובה שלילית. סוקר הביטוח לא עוסק בתיעוד או בחינת מצב המבנים הסמוכים, אלא רק מתאר בכלליות את מרחק המבנים השכנים מגבולות אתר העבודה.

כדי שהרחבת "רעד, ויברציה והחלשת משען" הקיימת בפוליסה תיכנס לתוקף, המבוטח נדרש לערוך דו"ח תיעוד של מצב המבנים הסמוכים על חשבונו ובטרם תחילת העבודות.

הדבר חשוב במיוחד בשלבים המוקדמים והמסוכנים ביותר למבנים הסמוכים, ובכללם החפירה, הדיפון ובניית היסודות, אך נדרש גם בשלבים מתקדמים. זכרו כי גם נזקים שנצפים במועדים מאוחרים יכולים עדיין להביא להעלאת טענות לגבי מקורם בעבודות המבוטח.