מאת: איציק סימון

האם האחריות לבטיחות בעבודה תתרחב ותחול הרבה מעבר לגבולות הגזרה של הקבלן הראשי ("מבצע הבנייה")? במשרד הכלכלה בוחנים מזה כשנתיים את גיבושן של תקנות חדשות שמקפלות בחובן מהפכה של ממש. במרכזן הרחבה דרמטית של שרשרת האחריות בתאונות עבודה. כולל זרקור מיוחד לאתרי הבנייה, הידועים לצערנו כמועדים לפורענות.

התקנות החדשות נמצאות, לפי פרסומים, בשלבים סופיים של ניסוח לקראת העברתן בממשלה הבאה. אחד הנושאים המרכזיים בהן הוא ביטול תקנה 6 לתקנות הבטיחות בעבודה שמניחה כיום לפתחו של הקבלן הראשי את האחריות המלאה לקיום החובות בתקנות.

באקלים המשפטי-הנזיקי כיום, טרם ביטולה של תקנה 6, הקבלן הראשי הוא האחראי לבטיחות באתר הבניה. לפי תקנה 6, במידה שמזמין העבודה הטיל את ביצוע עבודות הבנייה במלואן על קבלן ראשי, האחרון יוגדר בתור "מבצע הבנייה" ו"החובות המוטלות בתקנות אלה על מבצע הבניה מוטלות עליו". יודגש כי האחריות רובצת לפתחו של הקבלן הראשי גם כלפי פעולות בנייה שנעשות על ידי קבלני משנה שהועסקו על ידו.

אם מזמין העבודה ממנה "מבצע בניה" (קבלן ראשי) כחוק, הוא לא נושא באחריות לנזקי נפגעים בתאונות עבודה באתר, (למעט במקרים חריגים). במידה שתקנה 6 תבוטל, מזמין העבודה יידרש אף הוא לקחת אחריות ולשאת בה.

לפי התקנות החדשות, מזמין העבודה יהיה מחויב לנקוט באמצעים שונים כדוגמת הקמת מערך פיקוח והקצאת משאבים. כך גם התקנות החדשות אמורות להרחיב את האחריות לתאונה גם כלפי גורמים נוספים (כמו בעלי המקרקעין, מנהל פרויקט, מהנדסי ביצוע ועוד). דו"ח שנערך על ידי משרד הכלכלה לבחינת ההשפעות הרגולטוריות שמקופלות בשינוי התקנות התייחס לכך באופן חד משמעי:

"יצרה האסדרה הקיימת, מעין 'כולא ברקים' בדמות מנהל העבודה/מבצע בנייה, ומונעת את הטמעת הבטיחות בכללותה בעצם אי הפניית האצבע אל בעלי תפקיד מרכזיים נוספים, כדוגמת יזם הבנייה (בבחינת 'בעל המאה'), הפיקוח העליון שנעשה מטעמו, מנהל הפרויקט, מהנדס הביצוע ועוד".