מבנה האחריות בפועל בין בעלי התפקידים

באתר שבו פועלים מספר בעלי תפקידים במקביל, נדרש להגדיר באופן ברור מי מוסמך לקבל החלטות בזמן אמת במצבי סיכון. בפרט, יש להגדיר מי מוסמך להורות על עצירת עבודה, על שינוי אופן הביצוע, ועל המשך עבודה לאחר תיקון.

לא תמיד קיימת התאמה בין מי שמוסמך לפעול לבין מי שנושא באחריות. פער זה הוא מקור שכיח לכשלים, שכן האחריות אינה נבחנת לפי הסמכות הפורמלית בלבד, אלא לפי השליטה בפועל.

בהיעדר הגדרה ברורה, האחריות אינה מתחלקת – אלא מתפזרת, באופן שמקשה על ניהול סיכונים ועל בירור אחריות בדיעבד.במצבים אלה, האחריות תיבחן גם לפי אופן קבלת ההחלטה ולא רק לפי עצם קיומה.מה נכון לעשות בפועל

כדי לצמצם את הפער, יש להגדיר כבר בשלב ההתקשרות וההתארגנות:

• מי הגורם המוסמך לעצור עבודה בכל מצב של סיכון

• מי מאשר חידוש עבודה לאחר תיקון

• כיצד מתקבלת החלטה במצב של מחלוקת בין גורמים

• כיצד מתועד תהליך קבלת ההחלטות בזמן אמת

יש להגדיר גם מנגנון הכרעה במצבי מחלוקת בין בעלי תפקידים, שכן בהיעדר הכרעה ברורה, עצם הזיהוי של סיכון אינו מבטיח את הטיפול בו.

הגדרה זו אינה עניין פורמלי, אלא תנאי לניהול אפקטיבי של האתר וליכולת להוכיח שליטה בפועל במקרה של אירוע.

כדי להבין כיצד אחריות זו מתממשת בפועל, ניתן למפות את מבנה האחריות באתר באופן תמציתי.