מגפת הקורונה וענף הבנייה - היבטי ביטוח

מאמר מאת: איציק סימון

מגפת הקורונה הולמת במשק הישראלי ואין ענף שלא נפגע. מאות ישראלים נדבקו בווירוס, רבבות נוספים נאלצים לשהות בבידוד מחשש להידבקות, והיד עוד נטויה.

אחד הענפים אשר נמצאים בסיכון גבוה להינזק כתוצאה מהקורונה הוא כמובן ענף הבנייה. ואכן, לא בכדי, המדינה הכריזה על הענף כאחד "מהחיוניים" במשק. בין השאר נקבע כי לא יחולו על ענף הבנייה מגבלות עבודה והוא אמור לפעול במתכונת מלאה. אולם ברור לכל שלמרות ההכרה של המדינה בחשיבות הענף, שהוגדר בתור "הקטר של המשק", הקורונה עדיין יכולה להכות בו.

האם העובדים יגיעו?
הבעיה הראשונה והמרכזית מגולמת בנושא של כוח האדם. בענף הבנייה עובדים כ-50,000 פועלים פלשתינאים המתגוררים ביהודה ושומרון, וכן כ-15,000 פועלים זרים (שמחציתם פועלים סינים). לאחרונה, כאשר הוטל סגר על בית לחם בעקבות גילוי קורונה אצל שבעה מתושבי העיר, ענף הבנייה נכנס למגננה מחשש לסגר מוחלט על יהודה ושומרון והעדר אפשרות של מעבר פועלים לישראל.

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, התייחס לכך במכתב פתוח שפורסם באתר ההתאחדות: "נקיטת צעדי המנע הבריאותיים מעמידה בסכנה קיומית קשה את החברות הקבלניות ואת הקבלנים בכל התחומים – מגורים, תשתיות, בנייה חוזית ושיפוצים", כותב סרוגו (ההדגשות לא במקור), "הפעילות של ענף הבנייה והתשתיות הישראלי מבוססת על עבודת כפיים של מעל 300 אלף עובדים, כ-65 אלף מהם מגיעים מיהודה והשומרון. סגר מלא על השטחים יגרום לכך שתיעצר כמעט כליל הפעילות בענף".

סרוגו המשיך והתריע כי "השלמת בניית כ-100 אלף דירות תידחה למועד בלתי ידוע, פרוייקטי תשתיות מרכזיים יעוכבו, תיעצר עבודתם של כ-200 אלף עובדים ישראלים נוספים, שכר של 95 מיליון שקל ירד בכל יום לטמיון, הבנקים יפסידו מיליארדים והמשק יאבד סכום עתק של 4.56 מיליארד שקל בכל חודש". 

המדינה מצדה מנסה לסייע לכוח האדם בענף. בין אם על ידי הארכת רישיונות לפועלים סינים וזרים הנמצאים בארץ, ובין אם בהרחבת היתרי לינה לפלשתינים בישראל (כ-55 אלף היתרים במקום כ-15 אלף בלבד בשגרה). אולם כך או כך ברור שאלו צעדים שיכולים רק להמתיק את הגלולה אך לא להעבירה כליל.

מיותר לציין כי בדומה לכל תחום במשק, גם בענף הבנייה קיים החשש בדבר חשיפה לקורונה של אחד העובדים או המבקרים באתר. ככל שיעלה חשד לגבי קורונה בקרב אחד מהעובדים באתר הבנייה, קיימת סכנה מיידית של סגירת האתר לאלתר ל-14 ימים לפחות.

מחסור בתשומות בנייה

בעיה נוספת נוגעת למחסור צפוי וקונקרטי בתשומות בנייה. זאת בשל הקושי הרב בייבוא חומרים ומוצרים כדוגמת אבנים לריצוף וחיפוי (כ-30% מהחומרים הללו מגיעים ממחצבות בסין), אריחים, חיפויים, כלים סניטריים, אלומיניום, פלדה, נחושת, ברזל, מוצרי קרמיקה, גרניט, בלו סטון, זכוכית ועוד. הבעיות באספקה נובעות הן ממחסור בידיים עובדות והפסקת ייצור במחצבות במדינות המקור, והן בשל עיכובים בשילוחים. 

סגר תנועה ובידוד
לכל אלה מצטרף בימים האחרונים החשש המהותי והממשי של הגבלות שונות על שוק העבודה בישראל. התחזית הקודרת היא שבכדי להימנע מהתפשטות המגפה, ככל הנראה לא יהיה מנוס מביצוע סגר תנועה ובידוד מלא. השבתה כללית של המשק לתקופה ממושכת, וכפועל יוצא מזה – מן הסתם – עיכובים בלוחות זמנים.

הנקודה הנ"ל מתחדדת עוד יותר במסגרת מכתב שנשלח לאחרונה על ידי משרד הבינוי והשיכון לקבלנים בישראל, ובו הנחיה ברורה לראות בכל סיום יום עבודה כמועד שבו ייתכן והאתר יושבת ל-14 ימים.

הרציונל כאן הוא פשוט – הקבלן/היזם צריך להתייחס לכל יום עבודה בתור היום האחרון לפני השבתה של שבועיים. זאת משום שאין לדעת מתי – אם בכלל – תרד הנחיה להשבתה כללית של המשק ל-14 יום (לעיון במכתב לחצו כאן). 

המשמעות המשפטית והמשמעות הביטוחית
בכל הנוגע להיבט הביטוחי, לצערנו הרב מרבית הפוליסות הקבלניות אינן מספקות מענה לעיכובים כתוצאה מאירוע נגיפי כמו הקורונה.

ככל שקיימות בפוליסות הרחבות העוסקות בעיכובים כגון: – כיסוי בגין אובדן רווחים בגין עיכוב בביצוע בפרויקטים מסחריים גדולים (ALOP), אובדן דמי שכירות, אובדן הכנסות בקשר לדיור חלופי וכדומה), הן אינן מאפיינות את כלל הפוליסות אלא נהוגות בפרויקטים מורכבים בלבד. יתרה מזו, הכיסוי מותנה לרוב בנזקים פיסיים לפרויקט, ולא לסיטואציה של השבתה כתוצאה מהוראות. 

ממשלתיות לבידוד עקב מחלה נגיפית.

מבחינה משפטית הנושא מורכב שבעתיים. לכאורה, ייתכן שיהיה אפשר להגדיר את הקורונה כ"כוח עליון", ולהדוף תביעות המוגשות כנגד קבלנים/יזמים בשל עיכובים. אולם גם כאן יודגש כי אין מדובר בעניין של שחור ולבן. נהפוך הוא. הדברים תלויים רבות בניסוח המערכת החוזית. סביר להניח שהנושא יהיה קרקע פורייה למחלוקות, שכאשר ינוחו לפתחן של הערכאות, אין לדעת כיצד יפורשו ויתבררו. 

מה כן חשוב לדעת? הנה כמה דגשים

לינת עובדים באתר – המדינה קיבלה החלטה חשובה לסייע לקבלנים על ידי הארכת היתרי השהייה של העובדים הפלשתינאים בישראל,  מהיקף של כ-15,000 היתרים בשגרה, לרמה של כ-60,000 היתרים בתקופה הנוכחית. מדובר בעשרות אלפי עובדים נוספים שיידרשו  ללון בישראל, במקומות לינה מוסדרים ולעתים בקרבת או בתחומי אתר הבנייה. לינת עובדים באתר מקפלת בחובה משמעויות רבות מבחינת הקבלן והיזם. הן ברמה הביטוחית, הן ברמה הבטיחותית, והן בשילוב שביניהן. אנו ממליצים לקרוא מאמר חשוב בנושא שכתבנו באתר שלנו אודות לינת עובדים באתר בנייה.

היבטים מיוחדים בדיני עבודה – השפעות הקורונה על שוק העבודה בישראל נוגעות לא רק לענף הבנייה אלא לכלל הענפים במשק. ההתמודדות עם עובדים בימי קורונה – ובכלל זה גם ימי בידוד ומחלה, חופשות ללא תשלום, פיטורין/התפטרות וכדומה, כמו גם הגבלת התקהלויות במקומות סגורים – דורשת היכרות עם היבטים שונים הקשורים לדיני עבודה. להרחבה בנושא תוכלו לקרוא באתרנו מאמר ייעודי שנכתב על ידי משרד עורכי דין ג'ון גבע ושות'.

הפסקת פעילות כתוצאה מהנחיות של הרשויות – במידה שהרשויות בישראל תקבלנה החלטה גורפת על הפסקת פעילות במשק למעט ענפים חיוניים, סביר להניח שאתרי בנייה רבים ייאלצו לסגור שעריהם לתקופה ממושכת. בסיטואציה זו יש להכיר את הניואנסים מבחינת הביטוח לגבי שמירה באתר הבנייה. קראו באתר שלנו אודות נושא זה. זאת ועוד, בפרויקטים של התחדשות עירונית לפי תמ"א 38/1, המתבצעים במקביל להמשך מגורי הדיירים בבניין, חשוב לוודא שכאשר הבנייה מושבתת, האזור נשאר מסודר, מגודר ובטיחותי. יש להקפיד על הסרת מכשולים, שילוט הולם ושמירה .

להצעת מחיר

המותאמת עבורך

sop-resize-200-נשמח ללייק (1).jpg
03-6951414

 © כל הזכויות שמורות לאיציק סימון סוכנות לביטוח בע"מ

ט.ל.ח