להצעת מחיר
המותאמת עבורך
פיצוי בגין רשלנות מנופאי שגרמה נזק למשאית של קבלן חיצוני
תא"מ 28926-02-18
מאמר מאת איציק סימון
אתרי בנייה מזמנים אליהם באופן קבוע קבלני משנה הבאים בשערי אתר. לא אחת, קבלנים אלה מביאים עמם לאתר כלי עבודה, כלי צמ"ה, כלי רכב וציוד כבד. במידה שייגרם נזק לכלים הללו, קצרה הדרך להתעוררות מחלוקת בין הצדדים לגבי זהות האחראי לתשלום הפיצוי. דוגמה לסוגיה החשובה הזו תוכלו לראות בפסק הדין הנ"ל, ובסופה התייחסות קריטית להיבט הביטוחי.
נסיבות המקרה – חברת הובלה ולוגיסטיקה טענה כי בעקבות רשלנות מנופאי בנמל אשדוד, אשר גרמה להורדת מכולה באופן שגוי, נגרם למשאית בבעלותה נזק רב. הנתבעת, נמל אשדוד, טענה מנגד כי התאונה נגרמה בשל רשלנותו נהג המשאית, אשר לא פעל לפי כללי הבטיחות במקום, ובעת הורדת המכולה נסע לאחור במהירות.
הצדדים להליך – התביעה הוגשה על ידי החברה להובלה ולוגיסטיקה, בעליה והנהג, כנגד חברת נמל אשדוד בע"מ.
מי אשם ומי ישלם?
בית המשפט השלום באשקלון, אשר דן בתביעה, קבע כי הנתבעת תשלם את הפיצויים המבוקשים. בשלב ראשון בית המשפט הקשיב לעדות נהג המשאית, ומצא אותה אמינה, כנה, פשוטה ונכונה. זאת לעומת ביקורת שנמתחה על עדות המנופאי, שלדברי בית המשפט "נטה להגזים" בפרטים חשובים, וביקורת חריפה עוד יותר כנגד קצין הבטיחות של הנמל, שעדותו הוגדרה (באופן חריג) כ"תוקפנית ויהירה".
בית המשפט לא התרשם יותר מדי מדו"ח החקירה של האירוע שנערך על ידי נמל אשדוד. בין השאר נקבע בפסק הדין כי גרסת הנהג בדו"ח לא הייתה ברורה דיו, וכי לדו"ח לא צורף טופס עם חתימתו ו/או תיעוד חזותי של מקום התאונה. "הנסיבות תומכות ברשלנות מפעיל המנוף ולא ברשלנות הנהג", קבע השופט.
כמה יישלמו? בית המשפט פסק לטובת התובעים פיצויים בסך עשרות אלפי שקלים וכן הוצאות משפט והוצאות נוספות.
-
מועד האירוע – פברואר 2017.
-
מועד הגשת התביעה – פברואר 2018.
-
מועד מתן פסק הדין – מרץ 2019.
לקריאת פסק הדין לחצו על הקובץ >>
ההיבט הביטוחי
המקרה הנ"ל אמנם התרחש בנמל אשדוד, אך מלמד אותנו כמה דגשים הנכונים גם לאתרי בנייה (בשל מעורבותו ורשלנותו של המנופאי). בראש וראשונה, למרות שמדובר בסכום שאיננו מן הגבוהים (כ-60,000 שקלים), ברור לכל שנזקים לכלים כבדים עלולים להיות גבוהים בהרבה. מה גם שמעבר לתשלום הפיצוי בשורה הסופית, הנתבעת חויבה בהוצאות משפט, וייתכן בהחלט שהוצאותיה היו גבוהות יותר לאור ניהול ההליך המשפטי.
לגופו של עניין, יש להבין את ההיבטים הביטוחיים המורכבים הנוגעים למתח שבין עבודות קבלניות לשימוש בכלי עבודה, מתקנים וציוד מכני הנדסי (צמ"ה). בעיקר יש לדעת כי הפוליסה הקבלנית עלולה להציע למבוטחיה מענה מוגבל בלבד בקרות אירוע.
פרק א' בפוליסה לביטוח עבודות קבלניות (רכוש) מגדיר ביטוח לציוד קל ומתקנים עד תקרה בלבד. בד"כ עד 10% משווי הפרויקט ובשווי של פריט בודד עד 40,000 שקלים. התפיסה לפיה מדובר בביטוח "כל הסיכונים" הכולל גם ביטוח לכלים הנדסיים הינה שגויה (אך לצערנו, רווחת).
מה באשר לכלי רכב? יש לבדוק כי כל כלי רכב אשר מגיע לאתר מבוטח היטב בביטוח צד ג'. זאת משום שהפוליסה הקבלנית מחריגה נזקים שנגרמו לרכוש צד שלישי בשל שימוש בכלי רכב. הכיסוי לצד ג' בפוליסה לביטוח עבודות קבלניות בשל שימוש בכלי רכב יהיה אך ורק "מעל גבול האחריות הסטנדרטי של הרכב הפוגע", אשר ברמתו הנמוכה עומד בד"כ על כ-400,000 שקלים.
מבוטח בפוליסה קבלנית חייב להיות מודע למגבלה הזו, ואסור לו לנוח על זרי הדפנה. שומה עליו לפעול באופן אקטיבי לוודא כי כל כלי ההנדסה וכלי הרכב הנכנסים בשער האתר מבוטחים על ידי בעליהם בביטוחים הנדרשים. החל מביטוחי חובה וכלה בביטוחים מקיפים (כולל כמובן ביטוחי צד ג'). רצוי לכלול בהתקשרות עם קבלני משנה סעיף וויתור שיבוב וסעיף פטור המסביר באופן ברור כי בעלי הכלים אחראים לבטחם, וכי אין הישענות על הביטוחים שנרכשו על ידי מזמין העבודה, הקבלן או היזם.