דו”ח מבקר המדינה, נקודות עיקריות
22 ביולי 2024
תמונה של כשל רב שנים[1]. במרץ 2023 מבקר המדינה פירסם דו”ח מטריד אודות הפערים בהיערכות אזורים משמעותיים בישראל לתרחיש של רעידת אדמה. הדו”ח התמקד ספציפית בחמש רשויות השוכנות לאורך "השבר הסורי-אפריקאי" – בית שאן, חצור הגלילית, טבריה, צפת וקריית שמונה – אך המסר שיוצא ממנו הוא לאומי במובן הרחב.
בכתבה הקצרה הבאה נציף מספר היבטים חשובים מהדו”ח ונתייחס אליהם ביחד עם ד"ר בני ברוש, מנהל חטיבת ההנדסה והרגולציה בקבוצת רב-בריח ומרצה להנדסת מבנים במחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל.
"תמונה של כשל רב שנים"[1]. במרץ 2023 מבקר המדינה פירסם דו”ח מטריד אודות הפערים בהיערכות אזורים משמעותיים בישראל לתרחיש של רעידת אדמה. הדו”ח התמקד ספציפית בחמש רשויות השוכנות לאורך "השבר הסורי-אפריקאי" – בית שאן, חצור הגלילית, טבריה, צפת וקריית שמונה – אך המסר שיוצא ממנו הוא לאומי במובן הרחב.
בכתבה הקצרה הבאה נציף מספר היבטים חשובים מהדו”ח ונתייחס אליהם ביחד עם ד"ר בני ברוש, מנהל חטיבת ההנדסה והרגולציה בקבוצת רב-בריח ומרצה להנדסת מבנים במחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל.
אין יישום של תמ"א 38 בפריפריה
כצפוי וכפי שכבר נאמר בעבר, גם דו”ח המבקר הנוכחי מצא שאין יישום מספק של תמ"א 38 בפריפריה, למרות שזו, כלשונו, "התוכנית העיקרית ליישום מדיניות הממשלה לחיזוק מבנים".
המבקר הדגיש את הסיבה המרכזית לכך והיא שתמ"א 38 מבוססת על מודל כלכלי, ובאזורים רבים בפריפריה שבהם שווי הנכסים נמוך, אין כדאיות כלכלית לקידומה. מדובר באתגר ידוע בתחום ההתחדשות העירונית ששורטטו לו לא מעט פתרונות בעבר, אשר חבל שאינם מיושמים (לכל הפחות לא בהיקפים משמעותיים). חלק מהם קיבלו ביטוי בתכנים קודמים שפרסמנו באתר הסוכנות שלנו, וביניהם:
· ניוד זכויות בנייה – מתן אפשרות לנייד זכויות בנייה ממבנה או מתחם מסוים למקומות אחרים. כולל, במידת הצורך, לרשויות מקומיות אחרות.
· מודעות – הגברת המודעות בקרב הציבור לחשיבות שבקידום התחדשות עירונית בפריפריה.
· פעילות ציבורית/ממשלתית – לקיחת המשימה של קידום התחדשות עירונית בפריפריה לידי המדינה וקידום מתחמי פינוי בינוי רחבי היקף במימון ממשלתי או עם סיוע ממשלתי.
· מתן תמריצים לקבלנים ויזמים שעובדים בפריפריה – מתן תמריצים לקבלנים ויזמים שעובדים בפריפריה. למשל, על ידי הטבות מיסוי, הלוואות בערבות מדינה ועוד.
· קידום התחדשות עירונית על קרקעות ציבוריות – במיוחד קרקעות שנמצאות בסמוך למתמחים פוטנציאליים לפינוי בינוי.
מוזמנים להרחיב על נושא מורכב זה במאמר שהעלינו לאתר שלנו לאחרונה – "חיזוק מבנים והתחדשות עירונית: האתגר המיוחד בפריפריה הגיאוגרפית, החברתית והמועדת לרעידות אדמה".
ד"ר בני ברוש מדגיש בעניין הנ"ל שבעוד שהאתגרים בפריפריה מוכרים, חשוב לזכור שהסוגיה של היערכות לרעידת אדמה לא תלויה רק בקרבה לשבר הסורי-אפריקאי.
"כולם מדברים על הפריפריה וצריך לדבר על הפריפריה", הוא מסביר, "בד בבד אסור לנו לשכוח שרעידות אדמה חזקות יפגעו בכל הארץ. ההיסטוריה של ארץ ישראל שזורה ברעידות שגרמו לנזקים עצומים גם בערים כמו ירושלים, צפת ורמלה שבפנים הארץ. במקביל למציאת פתרונות הולמים לפריפריה יש להמשיך ולפעול בתחום בכל רחבי הארץ וכמובן שגם באזור המרכז שבו גרים מיליוני ישראלים".
כצפוי וכפי שכבר נאמר בעבר, גם דו”ח המבקר הנוכחי מצא שאין יישום מספק של תמ"א 38 בפריפריה, למרות שזו, כלשונו, "התוכנית העיקרית ליישום מדיניות הממשלה לחיזוק מבנים".
המבקר הדגיש את הסיבה המרכזית לכך והיא שתמ"א 38 מבוססת על מודל כלכלי, ובאזורים רבים בפריפריה שבהם שווי הנכסים נמוך, אין כדאיות כלכלית לקידומה. מדובר באתגר ידוע בתחום ההתחדשות העירונית ששורטטו לו לא מעט פתרונות בעבר, אשר חבל שאינם מיושמים (לכל הפחות לא בהיקפים משמעותיים). חלק מהם קיבלו ביטוי בתכנים קודמים שפרסמנו באתר הסוכנות שלנו, וביניהם:
· ניוד זכויות בנייה – מתן אפשרות לנייד זכויות בנייה ממבנה או מתחם מסוים למקומות אחרים. כולל, במידת הצורך, לרשויות מקומיות אחרות.
· מודעות – הגברת המודעות בקרב הציבור לחשיבות שבקידום התחדשות עירונית בפריפריה.
· פעילות ציבורית/ממשלתית – לקיחת המשימה של קידום התחדשות עירונית בפריפריה לידי המדינה וקידום מתחמי פינוי בינוי רחבי היקף במימון ממשלתי או עם סיוע ממשלתי.
· מתן תמריצים לקבלנים ויזמים שעובדים בפריפריה – מתן תמריצים לקבלנים ויזמים שעובדים בפריפריה. למשל, על ידי הטבות מיסוי, הלוואות בערבות מדינה ועוד.
· קידום התחדשות עירונית על קרקעות ציבוריות – במיוחד קרקעות שנמצאות בסמוך למתמחים פוטנציאליים לפינוי בינוי.
מוזמנים להרחיב על נושא מורכב זה במאמר שהעלינו לאתר שלנו לאחרונה – חיזוק מבנים והתחדשות עירונית: האתגר המיוחד בפריפריה הגיאוגרפית, החברתית והמועדת לרעידות אדמה.
ד"ר בני ברוש מדגיש בעניין הנ"ל שבעוד שהאתגרים בפריפריה מוכרים, חשוב לזכור שהסוגיה של היערכות לרעידת אדמה לא תלויה רק בקרבה לשבר הסורי-אפריקאי.
"כולם מדברים על הפריפריה וצריך לדבר על הפריפריה", הוא מסביר, "בד בבד אסור לנו לשכוח שרעידות אדמה חזקות יפגעו בכל הארץ. ההיסטוריה של ארץ ישראל שזורה ברעידות שגרמו לנזקים עצומים גם בערים כמו ירושלים, צפת ורמלה שבפנים הארץ. במקביל למציאת פתרונות הולמים לפריפריה יש להמשיך ולפעול בתחום בכל רחבי הארץ וכמובן שגם באזור המרכז שבו גרים מיליוני ישראלים".
מבקר המדינה מציין בדו”ח שמשרד השיכון יוזם ברחבי הארץ חיזוק מבנים במסלולים שונים ומגוונים. למשל, קולות קוראים ליזמים לקחת חלק בפרויקטים של תמ"א 38 עם השתתפות במימון מצד המשרד, חיזוק פרויקטים במסגרת שיקום שכונות (עם עדיפות למבנים בעלי שיעור גבוה של דיור ציבורי), קולות קוראים לוועדי בתים להיעזר במשרד לקידום היערכות לרעידת אדמה, חיוב פרויקטים של שיפוץ בתים משותפים בשילוב השיפוץ עם חיזוק ועוד.
דו”ח המבקר חושף שהביצועים בשטח אינם משביעי רצון. מתוך כ-1,200 מבנים שמופו ברשויות שנבדקו מבחינת הצורך בחיזוקם, בוצע בפועל חיזוק של כ-80 מבנים בלבד ע"י משרד השיכון. משרד הבינוי והשיכון השיב שאם המשימה תונח אך ורק לפתחו, ולאור נתוני ההתקדמות בעשר השנים האחרונות, ייקח יותר מ-80 שנה לבצע את כל החיזוקים הנדרשים בפריפריה במבנים שמופו.
מבקר המדינה המליץ בדו”ח שהנושא יקבל עדיפות תוך קיום דיאלוג אפקטיבי לגביו בין משרד הבינוי והשיכון, הרשויות המקומיות ומשרד האוצר.
"מבקר המדינה מתייחס לעניין הכלכלי וזה נכון מאוד", אומר ד"ר ברוש, "לפי הדו”ח העלות המסתמנת לחיזוק המבנים שמופו ברשויות שנבדקו היא אמנם בסביבות 1.35-2.1 מיליארד שקלים, אך המחיר יהיה בפועל גבוה בסדרי גודל לאחר רעידת אדמה בעצימות גבוהה".
מעט מאד מבנים חוזקו על ידי משרד השיכון
מבקר המדינה מזכיר במסמך שב-2018 פיקוד העורף מיפה ברשויות שנבדקו כ-1,200 מבנים שזקוקים לחיזוק, אך המסמכים מעלים אבק במגירה. "אף על פי שמידע זה היה בידי רשויות אלה", נכתב, "לא נמצאו אסמכתאות המעידות כי הן משתמשות בו לקידום חיזוק המבנים".
הדברים מתחברים עם ממצא נוסף והוא העדר תוכניות אופרטיביות להתמודדות עם רעידות אדמה. לצורך ההשוואה, המבקר לוקח כדוגמה את עיריית ונקובר (קנדה) שהכינה תוכנית מפורטת להיערכות לקראת רעידת אדמה. כולל התייחסות ספציפית ופרטנית לתחומים כמו מערכות כיבוי אש, מערכות מים וביוב, הסדרת דרכי גישה, חיזוק מערכות גשרים, נתיבים לתחבורת חירום ועוד.
בישראל, בחמש הרשויות שנבדקו, המצב שונה לחלוטין. נכון למועד הביקורת באף רשות לא הוכנה תוכנית אופרטיבית. בכלל זה לא הוגדרו מקורות תקציביים למימון, טיפול וחיזוק מבנים שמופו כטעוני חיזוק.
"העדר תוכנית אופרטיבית לחירום היא דבר חמור מאד", מדגיש ד"ר ברוש, "אם אין תוכנית אז בהכרח לא תהיה התנהלות נכונה ברגע האמת. המשמעות המיידית היא הגדלה של מספר הנפגעים וההרוגים והארכת משך הסבל ותנאי החיים הקיצוניים לאוכלוסייה נרחבת יותר".
סוגיה מעניינת נוספת שעולה מהדו”ח היא שבחמש הרשויות שנבדקו, המבנים של הרשויות בעצמן הוקמו לפני 1980 ואינם מחוזקים. חמור מכך, מהדו”ח עולה שכ-70% מבתי הספר לא חוזקו ובמספרים מוחלטים מדובר על כ-40 בתי ספר שעלולים לקרוס ברעידת אדמה על תלמידיהם וצוותיהם.
"בית ספר שלא חוזק לרעידת אדמה הוא מסוכן הרבה יותר מבית ספר בקו העימות שאין לו מקלט", מזהיר ד"ר ברוש, בעיריית בית שאן, למשל, המבקר מדבר על 9 מ-10 מבתי הספר שלא חוזקו ובצפת על 10 מתוך 12. אלו נתונים מדאיגים מאד.
חשוב לציין שישנה החלטת ממשלה שהתקבלה כבר ב-2010 לפיה התקצוב של חיזוק בתי ספר יגיע במלואו ממשרד החינוך ומשרד האוצר. כלומר, לא מתוך תקציב הרשות. עם זאת, הרשות היא זו שהאחראית לקדם את הנושא ולפעול לחיזוק מבני החינוך שבתחומה.
מבקר המדינה המליץ לרשויות שנבדקו לעלות הילוך. בין השאר הומלץ להן לפעול להגשת בקשות נוספות לחיזוק בתי ספר שטרם חוזקו, לשתף פעולה עם משרד החינוך לקבלת התקציבים הדרושים וכמובן לקדם את הפרויקטים במוסדות התכנון.
"משרד החינוך מתקצב באופן מלא פעולות חיזוק של מבני החינוך ועל הרשויות המקומיות לנצל את התקציב לשפר באמצעותו את המוכנות של תושביהן ולהגביר את בטיחותם", נכתב בדו"ח.
הרשויות לא מתייחסות למיפוי המבנים שחייבים חיזוק
לסיכום,
הכתבה הקצרה לעיל מציפה רק חלק קטן מהנושאים שעלו בדו"ח מבקר המדינה, אשר להבנתנו הם מהמשמעותיים ביותר. עיון מעמיק בדו"ח מגלה עוד נתונים מעניינים רבים שחייבים להיות "צפירת השכמה" לכל המעורבים בתחום של התחדשות עירונית בישראל. מבעלי הדירות עצמם, דרך גורמי המקצוע והממסד המדינתי.
באתר האינטרנט של הסוכנות שלנו, המספקת ביטוחי בנייה לפרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית עם ניסיון של יותר מ-35 שנה, אנחנו ממשיכים לעקוב באדיקות. כולל פרסומים וסקירות כפי שקראתם כאן.
הכתבה הקצרה לעיל מציפה רק חלק קטן מהנושאים שעלו בדו"ח מבקר המדינה, אשר להבנתנו הם מהמשמעותיים ביותר. עיון מעמיק בדו"ח מגלה עוד נתונים מעניינים רבים שחייבים להיות "צפירת השכמה" לכל המעורבים בתחום של התחדשות עירונית בישראל. מבעלי הדירות עצמם, דרך גורמי המקצוע והממסד המדינתי.
באתר האינטרנט של הסוכנות שלנו, המספקת ביטוחי בנייה לפרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית עם ניסיון של יותר מ-35 שנה, אנחנו ממשיכים לעקוב באדיקות. כולל פרסומים וסקירות כפי שקראתם כאן.
מסמכים
