להצעת מחיר

המותאמת עבורך

היעדר כיסוי רטרואקטיבי בביטוח אחריות מקצועית למתכנן  בגלל הפרת חובת הגילוי במעבר בין חברות ביטוח

ת"א 1464/99

 

מאת: מירי לבהר , סמנכ"לית, איציק סימון -הסוכנות המובילה לביטוחי בניה

חברת בנייה יזמית התקשרה עם משרד השיכון במכרז לבניית 106 יחידות דיור. עם התקדמות הפרויקט התברר כי בעקבות תכנון אדריכלי רשלני שעליו התבסס המכרז, ניתן יהיה לבנות רק חלק מהיחידות (בשל קרבה לכביש ראשי).

חברת הבנייה הגישה תביעה כנגד משרד השיכון ומדינת ישראל, ואלה הגישו מצדן הודעת צד ג' נגד האדריכל אשר עסק בתכנון התוכניות למכרז ברמות שונות. התביעה התקבלה וכך גם ההודעה כנגד האדריכל הרשלן. אולם כשהאחרון ביקש לקבל כיסוי ביטוחי להליך המשפטי ותוצאותיו מחברת הביטוח שביטחה אותו בפוליסת אחריות מקצועית, בית המשפט דחה את הדברים בגין קבלת טענה בדבר "הפרת חובת גילוי".

 

מה היו הסיבות להחלטת בית המשפט בבואו לקבל את גרסת חברת הביטוח, ומה אנו למדים מכך על פוליסת אחריות מקצועית בכלל, ועל החלפת מבטחים בתחום האחריות המקצועית לאורך הקריירה בפרט? ראו מקרה שקרה באמת, אשר טמון בו מסר חשוב לגבי אחריות מקצועית לאדריכלים ומתכננים.
 

הצדדים להליך – האדריכל המבוטח בהודעת צד ד' כנגד חברת הביטוח שביטחה אותו בפוליסת אחריות מקצועית.

מי יישלם וכמה יישלם? האדריכל היה מבוטח במשך כ-15 שנה 
בביטוח אחריות מקצועית בחברת ביטוח א', ולאחר מכן חידש את הפוליסה בחברת ביטוח ב'. שתי הפוליסות היו מסוג "Claims Made", כלומר, יום הגשת התביעה. הפוליסה השנייה שנרכשה כללה תחולה רטרואקטיבית לכ-9 שנים, ובה גם מועד הכשל התכנוני.

חברת הביטוח החדשה טענה כי כאשר האדריכל עבר אליה מחברת הביטוח הקודמת, הוא לא יידע אודות האירוע שהתרחש כשלוש שנים קודם לכן. האדריכל טען מצדו כי הוא לא היה אמור ליידע את חברת הביטוח החדשה שכן הוא סבר שאין לו כל אחריות בעניין.
במילים אחרות, האדריכל טען שבזמן חידוש הפוליסה הוא היה בטוח שלא נפלה טעות או רשלנות מצדו, והוא היה בטוח שהאשמה היא של משרד הבינוי והשיכון ומנהל הפרויקט.

חברת הביטוח ביקשה לדחות את ההודעה שהוגשה כנגדה בשל "אי גילוי הטענות" שהועלו כנגד האדריכל. "זוהי הפרת חובת גילוי לגבי פרט שהיה יכול להשפיע על הנכונות שלנו, כמבטח סביר להתקשר בחוזה הביטוח", נטען בכתב ההגנה, "האדריכל לא ציין את נושא המכרז השגוי בעת שמילא את הצעת הביטוח שלנו. אם הוא היה מיידע אותנו, סביר להניח שהאירוע היה מוחרג מהתקופה הרטרואקטיבית או שכלל לא היינו מתקשרים בחוזה".

בית המשפט קיבל את גרסתה של חברת הביטוח וקבע כי לא יינתן למבוטח כיסוי מכוח פוליסת אחריות מקצועית. נקבע כי האדריכל לא מילא את המוטל עליו לפי סעיף 6(א) לחוק חוזה הביטוח, ולא סיפק תשובה מלאה וכנה לגבי ידיעתו בדבר עניין שיכול להשפיע על רצונו של המבטח להתקשר עמו כמבטח סביר.

"הכתובת הייתה רשומה על הקיר, ול' (האדריכל) היה צריך לציין זאת בהצעת הביטוח", נכתב בפסק הדין, "משלא עשה כן, הרי שלחברת הביטוח הייתה הזכות לבטל את הפוליסה".

בית המשפט ציין גם כי "אמנם חוק חוזה ביטוח, הוא חוק צרכני שתכליתו העיקרית היא הגנה על המבוטחים מפני חברות הביטוח... אולם יחד עם זאת, חובת הגילוי היא חובה ראשונית, ומהווה את הבסיס להתקשרות בין המבוטח למבטחת".

  • מועד פרסום המכרז – נובמבר 1994.

  • מועד הגשת התביעה – אוקטובר 1999.

  • מועד מתן פסק הדין – מאי 2006.

sop-resize-200-PDF ICON -FF.png

לקריאת פסק הדין לחצו על הקובץ

ההיבט הביטוחי

פוליסות אחריות מקצועית הינן פוליסות חשובות ביותר עבור מתכננים, אדריכלים ומהנדסים. היות שמדובר בפוליסה שמבוססת על "יום הגשת התביעה", Claims Made, הכיסוי הביטוחי תלוי בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים:

  1. המבוטח היה מבוטח בפוליסת אחריות מקצועית ביום הכשל, ובקשר לאדריכלים מדובר לעתים במועד התכנון שהיה כמה וכמה שנים לפני עליית הדחפורים לשטח.

  2. המבוטח היה מבוטח בפוליסה לאחריות מקצועית במועד הגשת התביעה.

פעמים רבות לאורך הקריירה, בזכות התחרות הבריאה בענף הביטוח, מבוטחים עוברים בין פוליסות ומבטחים. בכל מעבר כאמור יש לוודא את הרצף הביטוחי. קרי, לעמוד על קיומו של כיסוי רטרואקטיבי אפקטיבי לעבר. המקרה הנ"ל מלמד אותנו מה עלול להתרחש כאשר המעבר איננו "חלק". האדריכל חידש את הפוליסה, אך לא ציין הליכים ובירורים הנוגעים למכרז הרשלני. ביום פקודה המבטחת נאחזה בכך כמוצאת שלל רב (אותו היא גם מצאה).

מה היה על המבוטח לעשות? המבוטח היה חייב ליידע את חברת הביטוח לגבי המכרז, ועל כך שייתכן והוא ייאלץ להיות מעורב בהליכים משפטיים. הסתרת העניין, בין אם נעשתה בתום לב ובין אם במרמה, היא זו ששמטה את הקרקע תחת תוקפה של הפוליסה.
במידה שהמבוטח היה מיידע את חברת הביטוח, וזו הייתה מתקשרת עמו בחוזה הכולל כיסוי רטרואקטיבי ללא החרגת המקרה הספציפי, הפוליסה הייתה עומדת על איתנה. מאפשרת לאדריכל ליהנות גם מכיסוי ביטוחי לסכומי הפיצוי שנפסקו כנגדו, וגם כיסוי בעבור ההוצאות המשפטיות הרבות שהוא נדרש להן במסגרת ההליך (שנמשך שנים ארוכות).

נקודה נוספת – בזמן האירוע המבוטח היה מבוטח בפוליסת אחריות מקצועית שנרכשה על ידו שנים קודם לכן. הוא החליף חברת ביטוח בפברואר 1999, והתביעה הוגשה באוקטובר אותה השנה. אם התביעה הייתה מוגשת לפני פברואר 1999 (מועד המעבר בין הפוליסות), או לחילופין האדריכל היה דוחה את המעבר לאחר הגשתה, הייתה עומדת לו הגנה ביטוחית מכוח הפוליסה שנקנתה על ידי חברת הביטוח הקודמת.

להצעת מחיר

המותאמת עבורך

sop-resize-200-נשמח ללייק (1).jpg
03-6951414

 © כל הזכויות שמורות לאיציק סימון סוכנות לביטוח בע"מ

ט.ל.ח