רדיפת קבלני הבניין – פופוליזם מהמסד לטפחות

מאמר המשך מאת: אשר אסבן – יועץ הנדסי, חוקר תאונות ומומחה בטיחות.

לאחרונה אנו עדים לשתי התפתחויות בעלות השלכות משמעותיות על ענף הבנייה אשר כל העוסקים בתחום חייבים להכירן.

שתיהן נוגעות בתאונות העבודה בענף, כאשר האחת עוסקת במהלכים דרמטיים (אך בעיקר פופוליסטיים) של משרד העבודה, והשנייה בהכשרת קציני משטרה לחקור תאונות.

לצערי, כשמנקים את רעשי הרקע ורואים מבעד לפרסום היחצני  לשתי ההתפתחויות מטרה משותפת והיא הגברת הענישה לקבלני הבניין.

ספק רב – בלשון המעטה - אם תהיה להן כל השפעה על תאונות העבודה בענף.

כמות הנפגעים בתאונות עבודה והיקף התאונות עצמן, מעידים כאלף עדים על רמת התפקוד של העוסקים באכיפה ופיקוח על סוגיה רגישה זו, אולם במקום לפעול באופן מקצועי וקוהרנטי, תוך נקיטה בפתרונות אמיתיים וארוכי טווח  אנו רואים שמשרד העבודה פועל בדיוק ההפך.

בצר לו, ומתוך אובדן עשתונות, נוטה המשרד, מעת לעת, לנקוט במהלכים נמהרים ככל הנראה על מנת להצטייר בציבור כגוף מקצועי שנלחם בתאונות.

פעולות אלו, לא רק שאינן משפיעות על כמות התאונות, אלא שהן גורמות להכבדה מיותרת על קבלני הבניין.

די אם אזכיר את פרויקט "קנסות האכיפה" שצץ בתרועה רמה והתפוגג בקול ענות חלושה, לאחר מספר שבועות, מבלי שהשפיע ולו כזית על כמות התאונות.

גורמים שונים, כולל משרדי, התריעו בזמן אמת בפני משרד העבודה על כך שב"קנסות האכיפה" יש יותר חורים מאשר בגבינה, אך פניותינו הרבות לא הועילו.

המשרד התחפר בעמדתו עד שכל המערך קרס לחלוטין ואיננו עוד עמנו.

במשרד הבינו באיחור מיותר, שבמדינה דמוקרטית לא ניתן לפעול בעריצות שלטונית.

אי אפשר לכפות רק על קבלני בניין התנהלות מעוותת שאינה עומדת באמות מידה מקצועיות כגון דיני ראיות, חוות דעת מומחים, עדויות דיגיטליות וכדומה.