טרקטור שנתקע במי שיטפון - חובת המבטח לפצות
31 בדצמ׳ 2025
מאת: שלומי הדר, עו"ד
רקע עובדתי
בפסק דין חשוב שניתן לאחרונה (10/25) בבית משפט השלום בקריות, נדרש בית המשפט לשאלה מורכבת בתחום ביטוח רכב חקלאי: האם חברת ביטוח יכולה לדחות תביעה לתגמולי ביטוח בגין טרקטור שניזוק לאחר שנתקע במי שיטפון, בטענה שמדובר ברשלנות רבתי או בחריגים לפוליסה? והאם מותר למבטח להעלות טענות חדשות בסיכומים שלא הועלו במכתב הדחייה המקורי?
ביום 31.1.2024 בסמוך לשעה 06:00, נסע טרקטור חקלאי בבעלות חוות ניר כרמל במעבר חקלאי מתחת לכביש 70. במהלך הנסיעה נכנס הטרקטור לשלולית מים שנוצרה בעקבות ירידת גשמים. המים חדרו לחלקים הפנימיים של הרכב, לרבות למערכות החשמל ולמנוע, והטרקטור נתקע. למרות ניסיונות הנהג לחלץ את הטרקטור בנסיעה לאחור, הרכב נותר תקוע, ומפלס המים המשיך לעלות בשל המשך ירידת הגשמים.
השמאי מטעם כלל ביטוח העריך את הנזק ב-44,500 ₪ (ללא מע"מ), וקבע כי "מים חדרו למרבית החלקים הפנימיים של הטרקטור... המנוע היה מוצף מים... להערכתי היקף הנזקים גדול וצריך לשקול את כדאיות התיקון של הכלי". למרות זאת, כלל ביטוח דחתה את התביעה בטענות משתנות לאורך ההליך.
טענות הצדדים
עמדת כלל - סירוב לתשלום
כלל סירבה לשלם את תגמולי הביטוח, תוך שהיא מעלה טעמים שונים לאורך ההליך:
במכתב הדחייה הראשוני, טענה כלל כי התנהגות נהג הטרקטור לא הייתה סבירה כאשר ניסה לחצות מעבר מים מוצף, שכן נהג טרקטור "אמור להיות מיומן ומנוסה יותר". כמו כן, כלל טענה שהתרחשות התאונה אינה מתיישבת עם הגרסה שבטופס התביעה, לפיה הטרקטור "שקע בבור מים".
בכתב ההגנה, הטענה המרכזית של כלל הייתה שנהג החווה פעל מתוך "רשלנות רבתי" כאשר בחר לחצות שלולית מים עמוקה.
בסיכומי כלל, הועלו לראשונה טענות חדשות נוספות: כי האירוע הנטען אינו מהווה אירוע ביטוחי מכיוון שהוא נעדר את המאפיינים של "פתאומיות" וגורם חיצוני; כי מתקיימים חריגים בפוליסה הנוגעים לנזק פנימי מכאני או לנזק ממקור מים; ורק לחילופי חילופין, חזרה על הטענה של רשלנות רבתי.
עמדת החווה
החווה טענה, כי האירוע מהווה אירוע ביטוחי מובהק המכוסה על פי הפוליס ה. הטרקטור נסע בדרך חקלאית מוסדרת, שהיא הדרך היחידה למעבר מתחת לכביש 70, ושנהג הטרקטור נוהג לעבור בה באופן שגרתי מזה כשלוש שנים. הנהג העיד כי גם בעבר הצליח לעבור באותה דרך כאשר נקוו מים, אך הפעם מפלס המים עלה באופן פתאומי ובלתי צפוי עקב ירידת גשמים משמעותית.
החווה הוסיפה כי כאשר הנהג החל לנסוע במעבר, מפלס המים היה נמוך יותר, אך עלה במהירות תוך כדי הנסיעה. הנהג ניסה לחלץ את הטרקטור בנסיעה לאחור, אך ללא הצלחה, והמים המשיכו לעלות בשל המשך ירידת הגשמים.
בית המשפט קיבל את התביעה במלואה ודחה את טענות כלל. להלן עיקרי הנימוקים:
הרחבת חזית והעלאת נימוקים חדשים- בית המשפט קבע כי הטענות החדשות שהעלתה כלל בסיכומיה – לפיהן האירוע אינו אירוע ביטוחי, או שמתקיימים חריגים לפוליסה – מהוות הרחבת חזית ונדחות על הסף. טענות אלה לא הופיעו כלל במכתב הדחייה המקורי, ובכך הפרה כלל את חובת ההנמקה המוטלת על מבטח.
מדובר באירוע ביטוחי- בית המשפט קבע כי האירוע עומד בהגדרת "מקרה ביטוח" על פי סעיף 4.1 לפוליסה. השופט קבע כי רכיבים אלה מתקיימים במקרה דנן: מדובר בדרך היחידה והמוסדרת למעבר לשדות החקלאיים, ולא בדרך עקיפה או רווית סיכונים, הנהג נהג לעבור באותה דרך באופן שוטף, מדי יום, גם כאשר נקוו מים, וגם בעבר הצליח לעבור ללא בעיה וכמו כן כאשר הנהג החל בנסיעה, מפלס המים היה נמוך יותר, אך עלה באופן פתאומי בשל ירידת גשמים משמעותית – בכך מתקיים רכיב הפתאומיות וגם קיומו של גורם חיצוני.
בנוסף, בית המשפט דחה את טענות כלל להתקיימות חריגים בפוליסה וכן בית המשפט דחה את הטענה המרכזית של כלל בדבר רשלנות רבתי, תוך שהוא מפנה לפסיקת בית המשפט העליון בפרשת פוליקוב, לפיה פוליסת ביטוח נועדה להגן על המבוטח גם מפני רשלנותו שלו, ורק בנסיבות חריגות ניתן לפטור את המבטח מחבותו.
השופט קבע כי במכתב הדחייה עצמו, כלל לא טענה לרשלנות רבתי, אלא רק להתנהגות שאינה מתאימה לנהג סביר. יתרה מכך, כלל לא הוכיחה את התקיימותם של התנאים הנדרשים לרשלנות רבתי – התנאי האובייקטיבי (סטייה ניכרת מרמת הזהירות) והתנאי הסובייקטיבי (מצב נפשי של פזיזות או אי אכפתיות).
הכרעת בית המשפט
סיכום
פסק דין זה מהווה תקדים חשוב בתחום ביטוח רכב חקלאי ובדיני הביטוח בכלל. הוא מדגיש את חובת ההנמקה המוטלת על חברות ביטוח, ואת האיסור להעלות נימוקים חדשים בשלב מאוחר. המבטח שמבקש לדחות תביעה חייב לפרט את כל נימוקיו במכתב הדחייה הראשוני, באופן נהיר ובהיר.
פסק הדין מחזק את העיקרון שפוליסת ביטוח נועדה להגן על המבוטח גם מפני רשלנותו הרגילה. רק במקרים קיצוניים של רשלנות רבתי, עם מצב נפשי של פזיזות או אכפתיות, יהיה המבטח פטור. נהיגה בדרך הקבועה והיחידה למעבר, שבה נהג הנהג במשך שנים, אינה רשלנות רבתי - גם אם התברר בדיעבד שמפלס המים היה גבוה במיוחד באותו יום.
הפסיקה מדגישה גם את חשיבות פרשנות חריגים בצמצום. חריגים לפוליסה חייבים להיות מוגדרים בצורה מדויקת ונהירה, ובמקרה של ספק - הפרשנות תהיה לטובת המבוטח.
לחברות ביטוח, פסק הדין מהווה תזכורת להשקיע בניסוח מכתבי דחייה ברורים ומפורטים. יש לפרט את כל הנימוקים בהזדמנות הראשונה, ולא להסתמך על אפשרות להעלות טענות חדשות בהמשך ההליך. חברה שאינה עושה כן עלולה לגלות שטענותיה נדחות על הסף, ללא בחינה לגופן.
למבוטחים, פסק הדין מעניק הגנה חשובה. הוא קובע שרשלנות רגילה מכוסה בפוליסה, וכי יש להתחשב במהות הפוליסה ובסוג הרכב. מבוטח שרכש פוליסה לרכב חקלאי זכאי לציפות סבירות שהפוליסה תכסה סיכונים הנובעים משימוש רגיל ברכב חקלאי - לרבות נסיעה בדרכים חקלאיות בוציות.
לסיכום, פסק דין זה משקף גישה מאוזנת המגינה על זכויות המבוטחים, תוך הטלת חובות ברורות על חברות הביטוח בכל הנוגע לניסוח מכתבי דחייה, פרשנות חריגים, והכרה בטבעם של סיכונים הנלווים לסוגי רכב ייעודיים.
מסמכים
