6500 שקלים בגין ליקויי בנייה | איציק סימון הסוכנות המובילה לביטוחי בנייה
top of page
צל
באנר כ-650,000 שקלים בגין ליקויי בנייה שהתגלו לאחר מסירה

להצעת מחיר
המותאמת עבורך

כ-650,000 שקלים בגין ליקויי בנייה שהתגלו לאחר מסירה

ת"א 52432-11-13

 

מאת: מירי לבהר , סמנכ"לית, איציק סימון -הסוכנות המובילה לביטוחי בניה


מסירת מבנה עם ליקויי בנייה עלולה להוליד תביעות בסכומי עתק כנגד כל מי שהיה מעורב בהליך הבנייה. החל מהיזם או חברת הניהול שקידמה את הפרויקט, דרך המתכננים או המפקחים, וכלה כמובן בקבלן המבצע.

במקרים רבים, לאחר שתוכח החבות, יתנהל דיון בנוגע לחלוקת האחריות לתשלום הפיצויים. דוגמה מצוינת לכך ניתן לראות בפסק הדין הבא, אשר התקבל בבית המשפט השלום בנצרת בפברואר 2019.

הצדדים להליך – התביעה הוגשה על ידי בני זוג שרכשו נכס ביישוב כפרי, בעקבות ליקויי בנייה חמורים שהתגלו בבית לאחר המסירה. הנתבעים הם החברה הקבלנית ובעליה, מפקח הבנייה וחברת הניהול והייזום.

נסיבות המקרה - בלב התביעה עמד ביתם של התובעים, אשר הוקם במסגרת שכונת הרחבה של קיבוץ בצפון הארץ. שכונה במסגרתה נבנו במקביל עשרות יחידות דיור על פי "בנייה בדגמים". הפרויקט נוהל וקודם על ידי חברה יזמית, ובוצע בעזרת חברה קבלנית ומפקח.
במעמד מסירת הדירה התגלו בבית סדקים בקירות אשר הקבלן המבצע ביצע בהם שלושה תיקונים בחודשים שלאחר המסירה. אולם התיקונים התבטאו רק בצביעה ומילוי חריצים, ולא פתרו את הבעיה.

בהליך המשפטי בין הצדדים, בית המשפט מינה מהנדס מומחה מטעמו, אשר הגיש חוות דעת מקצועית ובה נמצאו ליקויים שונים בבית. בעיקר סדקים אשר העידו, כדברי המהנדס, על "כשל מבני שמקורו בתחום הביסוס ואי הפרדת הרצפה התלויה מהקרקע". בהמשך בית המשפט מינה גם שמאי אשר העריך את ירידת הערך בנכס בשיעור של 10% לאחר התיקונים.

כמה יישלמו ומי יישלם? התביעה התקבלה ונקבע כי בני הזוג התובעים זכאים לפיצוי בסך כולל של כ-650 אלף שקלים. כ-316,000 שקלים בגין עלות תיקון ליקויי הבנייה, 180,000 שקלים בגין ירידת ערך, 14,000 שקלים בשל דיור חלופי (כולל פינוי והוצאות נלוות), 42,000 שקלים בשל עוגמת נפש ו-47,000 עלויות תקורה. הנתבעים חויבו בתשלום 42,000 שקלים הוצאות משפט ושכ"ט עורכי דין.

הנושא המרכזי של התיק היה חלוקת האחריות לגבי התשלום. בית המשפט עסק ארוכות בעניין והגיע למסקנה כי הנתבעים יישאו באחריות כלפי בני הזוג בתור "מעוולים במשותף". זאת מכיוון שלא הייתה אפשרות לקבוע את מידת התרומה העצמאית של כל אחד מהליקויים בנפרד.

רוב האחריות הוטלה על הקבלן המבצע, אשר חויב ב-60% מהסכום. היתרה הונחה לפתחם של המפקח (ששימש גם כמפקח עליון וגם כמפקח צמוד) בשיעור של 30%, וחברת הייזום והניהול בשיעור של 10%.

  • מועד הגשת התביעה – נובמבר 2013.

  • מועד מתן פסק הדין – פברואר 2019.

אייקון PDF

לקריאת פסק הדין לחצו על הקובץ

תביעת נזיקין של זוג
תביעת נזיקין

ההיבט ההמשפטי

ליקויי בנייה עלולים להיות קרקע פורייה להגשת תביעות נזיקין. על פי רוב, התביעה תוגש כנגד כלל הגורמים המקצועיים אשר היו מעורבים בפרויקט לרבות המתכננים, היזמים, הקבלנים המבצעים, קבלני המשנה, המפקחים וכו'. אי לכך, כל גורם מקצועי הנכנס בשעריו של אתר בנייה חייב להיות מצויד היטב בפוליסה ביטוחית.

כפי שניתן לראות מפסק הדין הנ"ל, כאשר בית המשפט מתקשה לקבוע את חלוקת האחריות ולבודד באופן פרטני את מידת התרו מה העצמאית של כל ליקוי וליקוי, ייתכן בהחלט כי הנתבעים ייקבעו כ"מעוולים במשותף".

סעיף 11 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כי "היה כל אחד משני בני אדם או יותר חבים לפי הוראות פקודה זו, על מעשה פלוני, והמעשה הוא עוולה, יהיו חבים יחד על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתנים להיתבע עליה יחד ולחוד". בפסיקת בתי המשפט נהוג לחלק אירועים אלה לשלושה סוגים:

  • מעוולים במשותף.

  • מעוולים בנפרד, אשר גרמו נזק אחד שאיננו ניתן לחלוקה.

  • מעוולים בנפרד אשר גרמו נזקים נפרדים.

ככל שנקבע כי הנתבעים הם מעוולים במשותף או מעוולים בנפרד אשר גרמו נזק שלא ניתן לחלוקה, החיוב בפיצוי יהיה בעבור "מלוא הנזק" באופן של "ביחד ולחוד". כך אירע במקרה הנ"ל. בית המשפט קבע כי לא ניתן לחלק את ליקויי הבנייה באופן עצמאי, ולאחר מכן קבע כי כל הנתבעים יהיו חייבים בפיצוי. בשלב הבא, בית המשפט אף שרטט את חלוקת האחריות ביניהם.

ההיבט הביטוחי

ההיבט הביטוחי

נתייחס להלן להיבט הביטוחי במקרה הנ"ל משלוש זוויות, ביטוח העבודות הקבלניות, ביטוח האחריות המקצועית של הקבלן וביטוח האחריות המקצועית של המפקח:

  • ביטוח העבודות הקבלניות - הפוליסה לביטוח עבודות קבלניות איננה מכסה "ליקויי בניה" (בשל סיבות רבות שזה לא המקום לפרטן), ואולם נזק שקרה בתקופת הבניה – והתגלה בתקופת התחזוקה של הפוליסה, עשוי להיות מכוסה. עם זאת, יש לדעת כי ההשתתפות העצמית בנזק ישיר שנגרם כתוצאה מתכנון לקוי/עבודה לקויה או חומרים לקויים - כרוך בהשתתפות עצמית ניכרת (100,000 ₪) לאירוע/מקרה אחד. לכן, במרבית המקרים, תביעות ליקויי בניה כאלה אינן מגיעות לסף הזה בפוליסה הקבלנית.

  • ביטוח האחריות המקצועית של הקבלן – פוליסת האחריות המקצועית לקבלנים הינה פוליסה מורכבת ואינה פשוטה לתביעה וקבלת סעד. מחד – היא נועדה לכיסוי תביעות בגין מעשה רשלני ו/או מחדל של הקבלן, ומאידך קיימים בה במרבית המקרים חריגים שמגבילים מאד את הכיסוי שהיא עשויה להעניק- כגון:  חריג עבודה חוזרת. במקרה בו אנו דנים כעת – נראה שפוליסת אחריות מקצועית לבטח הייתה מעניקה כיסוי לנזקים הכספיים, אף אם גם כאן ההשתתפות העצמית במרבית חברות הביטוח עומדת על כ- 100,000 ₪.

  • ביטוח האחריות המקצועית של המפקח – לעניין המפקח. מאחר והוא איננו מכוסה בגין אחריותו המקצועית בפוליסת היזם או הקבלן (שכאמור ספק אם תיתן מענה לתביעה מסוג זה), עליו לרכוש פוליסת אחריות מקצועית ייעודית למקצועות ההנדסה, המיועדת לכיסוי אחריותם המקצועית של מהנדסים, הנדסאים, וכיו"ב - ויפה שעה אחת קודם. 

bottom of page