״קונקאם״ - מערכת לניהול בקרת איכות הבנייה
30 בדצמ׳ 2020
מאמר מאת: מיקי יוגב, מנכ"ל
מחקרים ורקע
בשנת 2014 פורסם מחקרם של פרופ׳ יחיאל רוזנפלד וחנן בן-עוז, מהמכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון בחיפה, בהזמנת משרד הבינוי והשיכון, וכותרתו הייתה ״אפיון ליקויי בנייה לפי גורמים שורשיים: זיהוי גורמיהם, עיתוי יצירתם וחשיפתם, התפתחות עלויותיהם ותרופות לצמצומם״.
במחקר זה נקבע, בין היתר, כדלקמן:
• ב- 100% מהדירות החדשות בישראל יש ליקויי בנייה.
• העלויות המקושרות לליקויי בנייה הן בסדר גודל של 10-15% מעלות הפרויקט.
• 67% מהליקויים שנתגלו בשלב מסירת הדירות פגעו במוניטין החברה המבצעת.
• המפקח מטעם היזם גילה רק 3% מהליקויים ואילו הדיירים גילו 20% מהליקויים.
• רק ב-57% מהמקרים מערכת האיכות תפקדה כראוי.
• חברות הבנייה צריכות לשלם עוד שנת עבודה של מהנדס ובכך יחסכו כפליים מעלות נזקי ליקויי הבנייה.
זיהוי הגורמים השורשיים לליקויים והתפלגותם לקבוצות ראשיות הראה כי הם:
• 45% - שיטות העבודה
• 35% - כוח האדם
• 19% - הניהול
• 1% - המיכון
• 1% - חומרי הגלם.

מבוא
בשנים האחרונות, עקב גידול האוכלוסייה והדרישה הגוברת לדירות מגורים והן בגלל השינויים המהותיים שהתחוללו בבנייה האורבאנית במדינה, התרחבה תעשיית הבנייה באופן משמעותי. היקפי פרויקטי הבנייה משתנים וגדלים מיום ליום הן בגודלם, הן בגובהם, בעיצובם, בסביבתם, במוצרי הגמר שלהם ובפיתוחם הסביבתי. לגידול משמעותי זה, המשתרע על פני שני העשורים האחרונים, יש השלכות משמעותיות רבות לא רק על ניהול הבנייה בכללותה אלא גם על ניהול איכות הבנייה.
מעת לעת אנו נחשפים לכשלים ולליקויים מהותיים בענף הבנייה, שאינם מתאימים למדינה מערבית מפותחת. למעשה, ליקויי הבנייה הינם כיום חלק בלתי נפרד מכל פרויקט בנייה, ותוצאותיהם הם, בדרך כלל, תביעות משפטיות, בוררויות, הליכי גישור ועוד. בעקבות זאת נאלצו חברות הבנייה להקים מחלקות מיוחדות שתטפלנה דרך קבע בתלונות ובתביעות רוכשי הדירות.
חלק מחברות הבנייה, ובמיוחד הגדולות שבהן, הפנימו כבר את הצורך בהגברת הניהול וניתן למצוא בהן כיום מערכות לניהול פרויקטים מסוג כזה או אחר. כיום, מתבצע ניהול האיכות בצורה עצמאית, בחברות הקבלניות והיזמיות, החל מזיכרון אישי של מנהל/ מפקח הפרויקט, דרך רישום בניירת כזו או אחרת, תכתובות מייל שאינן חשיפות ומשולבות עם כלל הגורמים בפרויקט, תיעוד חלקי או דו״חות ביקורת במערך ISO כזה או אחר. רובו של התהליך מתקיים גם באמצעות תיקים שהחומר בהם נאגר לפי הגדרות מסוימות ובסופו של התהליך מסרק, נגנז, או אפילו נעלם בחלקו. אין גם האחדה של תהליכים ונוהליים באופן מלא וחלקם של התהליכים כלל אינו מבוצע בגלל עומסים המוטלים על מנהל/מפקח הפרויקט, תיאומים, קבלני משנה, ספקים, מנהלי עבודה, מחסור בכוח אדם, איחור בלו״ז ועוד.
