פגיעה באתר הבניה- לא רק בעיה של ביטוח לאומי

כל עובד מפריש מדי חודש ממשכורתו סכום לא מבוטל למוסד לביטוח הלאומי (המל"ל). הסכום המופרש נועד - בין השאר - לאפשר לביטוח הלאומי לסייע לו במידה שייפגע בתאונת עבודה (או יחלה במחלת מקצוע).

אך למרות שהמל"ל אחראי לעמוד לימין נפגעי העבודה, לעתים ישנם גורמים נוספים שיכולים להימצא אחראים בנזיקין בקרות תאונת עבודה. למשל, ידוע כי מעסיק אשר עובד שלו נפגע באתר בנייה יכול להידרש ע"י העובד לתשלום פיצויים מעבר לפיצויים המשולמים על ידי המל"ל. כך גם העובד יכול לתבוע גורמים נוספים כצדי ג' שגרמו לפגיעה בו.

לא אחת, המוסד לביטוח הלאומי, כמי שנושא בנטל תשלום הרובד הראשון של שכר העבודה האבוד של העובד ודמי הנכות או השאירים, מגיש כנגד צדי ג' האחראים לקרות הפגיעה בעובד, תביעת שיבוב (הידועה גם בתור "תביעת תחלוף"). זוהי תביעה שבמסגרתה המל"ל דורש ממי שלגרסתו גרם לתאונה, לשפות אותו בגין הסכומים ששולמו ו/או ישולמו על ידו בעתיד לנפגע או לשאיריו. מקור השם "תביעת שיבוב" נגזר מהפועל "לשוב", או יותר נכון "להשיב". דהיינו, להשיב למל"ל כספים. 

המעורבים - מי מבוטח במסגרת המל"ל  - ומי לא:

  • הנפגע: עובד של קבלן משנה- מבוטח כעובד בביטוח לאומי.

  • המעסיק: (קבלן המשנה)-מבוטח כמעסיק בביטוח לאומי.

  • קבלן ראשי:  מהווה צד שלישי מבחינת ביטוח לאומי. 

המקור החוקי לתביעת שיבוב או שיפוי
לפי סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי, יש למוסד לביטוח הלאומי "זכות חזרה" כנגד מעוולים עד כדי שיעור אחריותם. סעיף זה קובע כי במידה שהמקרה שבגינו המוסד לביטוח הלאומי חויב לשלם מקים גם עילה לתביעה כנגד צד שלישי (כמו קבלנים ראשיים באתר בנייה במקרה של תאונת עבודה, בה נפגע עובד קבלן משנה), נפתחת הדרך להגשת "תביעת שיבוב".

בתביעת שיבוב הביטוח הלאומי מגיש תביעה המסתמכת על  חישוב של  היקף הכספים אשר שולמו וישולמו על ידו לנפגע (או שאיריו ובני משפחתו), וכל אחד מהמעוולים האחראים יכול להיות מחויב בפיצוי, בהתאם להיקף אחריותו. חישוב הסכומים הללו נתמך בדו"ח אקטוארי ותעודת עובד ציבור, וחישוב היוון הקצבאות נעשה לפי שיעור ההיוון, כפי שקבוע בתקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל"ח-1978.

עילת ההשבה של המוסד לביטוח הלאומי נגזרת מעקרונות התחלוף. המל"ל נכנס לנעלי הניזוק ואוכף את זכויותיו כלפי המזיק. בתאונות עבודה באתרי בנייה מדובר על נעליו של הפועל שנפגע, אל מול מי שגרם ברשלנותו לפגיעה.ככל שהנפגע מגיש תביעה בגין רשלנות ותביעתו מוכחת, המוסד לביטוח הלאומי יהיה זכאי שתביעת השיבוב שלו תתקבל. אולם גם במידה שהנפגע לא הגיש תביעה אזרחית, המל"ל עדיין יכול להגיש תביעה עצמאית, אך הפעם יידרש להוכיח את יסודות עוולת הרשלנות. (רשלנות, נזק וקשר סיבתי ביניהם). 

מקרה לדוגמה
על מנת לפשט את הדברים, להלן מקרה לדוגמה שנדון לאחרונה בפני בית המשפט המחוזי בחיפה (ת"א 3380-01-17). מדובר באירוע מצער בו עובד של קבלן שלד נפגע באתר בנייה ונגרמו לו נזקי גוף קשים, זאת בעקבות נפילה מגובה רב בשל קריסת פיגום.

העובד, שהיה ביום האירוע אדם בריא וחזק בשנות ה-50 לחייו, נותר לאחר התאונה עם נזקים גופניים חמורים. כולל שיתוק מלא בפלג גופו התחתון, אי שליטה על הסוגרים, פירכוסים ובעיות רפואיות שונות.

הנפגע הגיש תביעה גם כנגד מעסיקו הישיר (קבלן השלד) וגם כנגד הקבלן הראשי. המוסד לביטוח הלאומי, אשר הכיר בתאונה כתאונת עבודה, טען כי הוא שילם וישלם לנפגע כספים בגובה של כ-3.8 מיליון שקלים. תביעתו הוגשה כנגד הקבלן הראשי בלבד.

היות שבית המשפט קבע, כי אחריותו של הקבלן הראשי תעמוד על כ-30% מהנזק (עיקר הרשלנות הונחה לפתחו של קבלן השלד, המעסיק הישיר), בית המשפט פסק כי הביטוח הלאומי יהיה זכאי לקבל מהקבלן הראשי החזר של כ-30% מהסכומים ששולמו וישולמו לנפגע על ידו. 

האם פוליסת עבודות קבלניות מכסה גם תביעת שיבוב?
נשאלת השאלה, האם פוליסת ביטוח עבודות קבלניות מעניקה כיסוי לתביעת שיבוב של המוסד לביטוח לאומי? ובכן, כידוע, פוליסת ביטוח עבודות קבלניות מורכבת משלושה פרקים:

  • ביטוח מעבידים.

  • ביטוח רכוש.

  • ביטוח צד שלישי.

מכיוון שתביעת הביטוח הלאומי היא תביעת צד ג', המענה הביטוחי בפוליסה מצוי בפרק העוסק בביטוח צד שלישי. אולם מדובר בפרק עתיר חריגים, וביניהם (בד"כ) גם חריג תביעות שיבוב של המוסד לביטוח הלאומי. בכדי שהפוליסה תספק מענה ביום פקודה, חשוב לוודא מבעוד מועד שהחריג לתביעות שיבוב – בוטל.

לא זו אף זו, בביטולו של החריג בלבד אין די. תביעות שיבוב בעקבות תאונת עבודה יכולות להיות מוגשות בסכומי עתק. כך, למשל, במקרה שתואר לעיל, נזקיו של התובע הוערכו בבית המשפט בכ-7 מיליון שקלים, והמוסד לביטוח הלאומי הגיש חישוב תגמולים בגובה של כמעט 4 מיליון שקלים. אמור מעתה, מעבר לביטול החריג נגד תביעות שיבוב, יש לדאוג כי הכיסוי הביטוחי יהיה בסכומים הולמים.

פעמים רבות קבלנים ויזמים הרוכשים ביטוח עבודות קבלניות מבלי לקבל ייעוץ ראוי, רוכשים פוליסה הכוללת ביטול החריג כאמור, אך לא עושים את הצעד הנוסף של עיגון סכומים ראויים (למשל, בגובה של כ-20 מיליון שקלים).

 

sop-resize-200-נשמח ללייק (1).jpg
03-6951414

 © כל הזכויות שמורות לאיציק סימון סוכנות לביטוח בע"מ

ט.ל.ח