shadow ready-web-FF.png
לֶחֶם עֲבוֹדָה, קורקינט או הסעה?

מאת עו"ד שלומי הדר – משרד ג'ון גבע-הדר עורכי דין


לרוב, מעסיקים לא מביעים עניין בכלי התחבורה בו עובדים משתמשים כדי להגיע לעבודתם, העיקר - שיתייצבו בזמן. במדינת ישראל, בה מספר המכוניות בכבישים גדל ב־100 אלף כל שנה, נראה כי אין פתרון תחבורתי באופק. בשל משבר הקורונה, האמון בתחבורה הציבורית ירד, ועובדים רבים בוחרים להגיע לעבודתם באמצעות כלי תחבורה חשמליים אישיים, ולרבות קורקינט ממונע.

שכיחותם הגוברת של כלי רכב חשמליים בדרכים, מביאה לעלייה במעורבותם בתאונות עם משתמשי הדרך האחרים - כלי רכב והולכי רגל.

מה הדין כאשר מעסיק מעוניין להגדיר לעובדיו כיצד להתנייד למקום עבודתם? לצורך העניין, הגעה למקום עבודתם באמצעות הסעה בלבד, או איסור הגעה למקום העבודה באמצעות כלי רכב חשמלי? יש לזכור, כי חופש התנועה הוכר בפסיקת בית המשפט העליון כזכות יסוד החוסה תחת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (ר': בג"ץ 5016-96 ליאור חורב נ' שר התחבורה ואח' (פורסם בנבו, 13.04.1997), ועל כן, מתן הוראה לעובד באיזה כלי רכב מותר לו להתנייד לעבודתו, אינה דבר של מה בכך.

לֶחֶם עֲבוֹדָה, קורקינט או הסעה?

לֶחֶם עֲבוֹדָה, קורקינט או הסעה?

במהלך משבר הקורונה, הוטלו הגבלות חמורות וחסרות תקדים על חופש התנועה של אזרחי המדינה, ואף איסור כניסה לזרים, והשאלה באיזה תנאים ניתן להגביל את חופש התנועה של אזרחי המדינה לשם שמירה על בריאות הציבור, עלתה לא אחת לסדר היום הציבורי.

לאחרונה, בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי מעסיק רשאי למנוע את התייצבותו לעבודה של עובד הוראה שלא התחסן נגד קורונה ומסרב להציג תוצאת בדיקת קורונה שלילית בתדירות קבועה (ר': סע"ש (תל אביב-יפו) 42405-02-21 סיגל אבישי - מועצה מקומית כוכב יאיר צור יגאל (פורסם בנבו, 21.03.2021)).

ואולם, מה הדין לגבי מעסיק שרוצה לאסור על עובדיו להגיע לעבודתם באמצעות כלי רכב חשמלי, מהטעם ששימוש בכלי רכב חשמלי מסוכן משמעותית מנסיעה בכלי רכב "קונבנציונלי", כגון רכב או אוטובוס? ומה הדין כאשר מעסיק מבקש מעובדיו להימנע ככל האפשר משימוש באמצעי ההתניידות הציבוריים כדי לצמצם את סכנת ההדבקה? בשלב הזה, ההלכה הפסוקה לא דנה והכריעה מפורשות בשאלות אלו.

לֶחֶם עֲבוֹדָה, קורקינט או הסעה?

מעסיק המאפשר לעובדיו להגיע לעבודה עם אופניים חשמליים או קורקינט חשמלי, נהנה מצמצום ההוצאות על חנייה – ככל שיותר עובדים יגיעו עם כלי רכב חשמלי למקום עבודתם, כך שטח החנייה הנדרש יהיה קטן יותר. יחד עם זאת, ישנן סוגיות נוספות הכרוכות בהגעתם של עובדים לעבודתם באמצעות כלי רכב חשמלי אישי, אשר מצריכות מענה, כגון שיקולי בטיחות בדרכים. יצוין, כי המוסד לביטוח לאומי ו/או בתי הדין לעבודה עשויים לסווג אירוע תאונת דרכים, של עובד אשר הסיע את רכבו החשמלי, בדרכו למקום עבודתו ו/או בחזרה ממנה, כתאונת עבודה (ר' לדוגמא: ב"ל 41452-03-20 ברק סוויסי ישראל אזולאי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 22.04.2021)).

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי") מגדיר "תאונת עבודה" כך: "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי הדן בחזקת תאונת עבודה, מרחיב את הגדרת "תאונת עבודה" וקובע, כי "רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו".

לֶחֶם עֲבוֹדָה, קורקינט או הסעה?

חשוב להדגיש, כי ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת, כי מקום בו העובד (המבוטח) יוצא ממעונו למקום שאינו מקום העבודה, ומשם פונה לעבודתו, עלינו לבחון את תכלית הנסיעה, אם נעשתה היא לעניינים פרטיים או לצרכי עבודה. ככל שהסטייה נעשתה לעניין אשר אינו קשור למקום העבודה, יחשב הדבר כ"סטייה של ממש", או אז אין רואים אותה כתאונה בעבודה. כאשר הסטייה הייתה מכוונת ומתוכננת מראש, לא תיראה תאונה שארעה תוך כדי הסטייה ועקב הסטייה כתאונת עבודה. (ר' לדוגמא: ב"ל (ת"א) 48793-10-18 יוסף אלחורי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 09.11.2020)).

הקורקינט החשמלי אינו מוכר בדיני התעבורה ככלי רכב בעל זהות ברורה ומוגדרת, עליו חלות חובות השגת רישיון נהיגה, רישוי רכב וביטוח על פי פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל-1970. בסעיף 1 (סעיף ההגדרות) של תקנות התעבורה, תשכ"א-1961, מופיעה ההגדרה הבאה: " גלגינוע" – התקן דו-גלגלי או תלת-גלגלי שמותקן בו מנוע חשמלי, עומד בתקן ישראלי 6230 "גלגינוע (קורקינט חשמלי) – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה" (להלן – תקן גלגינוע), כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ואשר התקיימו בו כל אלה: הספקו המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט;המנוע מופעל באמצעות מצערת יד; המנוע מפסיק את פעולתו כאשר מופעלים הבלמים; מהירותו המרבית אינה עולה על 25 קמ"ש; ומשקלו העצמי של ההתקן לא עולה על 30 ק"ג".

במסגרת סעיף 39יח1.(א) לתקנות התעבורה, נקבע כי "בעל גלגינוע פטור מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה", וכן כי "הרוכב על גלגינוע פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודה". סעיף 122.א(א) מוסיף, כי "לא ינהג אדם על גלגינוע אלא אם כן מלאו לו 16 שנים".

לֶחֶם עֲבוֹדָה, קורקינט או הסעה?

לֶחֶם עֲבוֹדָה, קורקינט או הסעה?

בשלהי 2020 בית המשפט העליון דן בשאלה, האם יש לראות באופניים חשמליים כ"רכב מנועי" כהגדרתו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק" או "חוק הפיצויים"). פקודת התעבורה נועדה להסדיר ברגולציה את תנאי השימוש ברכבים המונעים בכח מכני. חוק הפיצויים נועד ליצור מסגרת לפיצוי על פגיעה בתאונת דרכים בלא הוכחת אחריות. חוק הפיצויים קובע את אחריותו הבסיסית של המשתמש ברכב מנועי לפצות נפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה היה מעורב רכבו. ככלל, הפיצוי ניתן לניזוק על ידי חברות הביטוח המסחריות המבטחות את כלי הרכב המנועיים, ובמצבים מסוימים, הפיצוי ניתן על ידי קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים שהוקמה מכוח החוק.

בסעיף 1 לחוק הפיצויים נקבע כך: "'רכב מנועי' או 'רכב' - רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע, ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש, ורכב נגרר או נתמך על-ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות".

סעיף 3(א) לחוק, קובע כי בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו. אם הקורקינט הוא בבחינת "רכב מנועי", והוא התנגש ברכב הפרטי שבא מולו, חלה הוראת סעיף 3(א) האמורה. אלא שכאן קובע החוק סייגים לזכאותם של נפגעים לפיצויים על פי החוק. אחד הסייגים מדבר במצב שבו הנפגע הוא בעל הרכב או המחזיק בו, אשר התיר לאחר לנהוג בו, בלא ביטוח תקף באירוע התאונה בה ארעה הפגיעה. בהתקיים תנאי זה, לא יהיה הנפגע זכאי לפיצוי.

לֶחֶם עֲבוֹדָה, קורקינט או הסעה?

במסגרת הליך רע"א 7451-19 עיזבון המנוח גבריאל אסולין ז"ל נ' וליד דרויש(פורסם בנבו, 12.10.2020)), בית המשפט העליון קבע, בין היתר, כי אופניים חשמליים תקניים אינם מהווים "רכב מנועי", לפי לשון החוק ותכליתו. נקבע, כי אופניים חשמליים תקניים משלבים הפעלת כוח מכני וכוח פיזי מסוים, ולשון החוק לא נותנת תשובה חד-משמעית לשאלה, האם הם באים בגדרו של "רכב הנע בכוח מכני". לפיכך, השימוש בהם אינו מכוסה על ידי חוק הפיצויים אף שהסיכון מהם, בין לרוכב האופניים ובין להולכי הרגל, עלול להיות רב ביותר, עד כדי סיכון חיים.


התוצאה מותירה סימני שאלה לגבי כלי רכב אחרים שדומים להם, כדוגמת הקורקינטים החשמליים. עסקינן ב"יצור כלאיים", העשוי לשמש הן לשעשוע והן לתחבורה יבשתית. שאלת סיווג הקורקינט כ"רכב מנועי" רלוונטית גם לשאלת זכותו של צד שלישי שנפגע מהקורקינט לקבל פיצוי על פי חוק הפיצויים. אם הקורקינט עונה להגדרת "רכב מנועי", כי אז יחול על הנפגע סעיף 2 לחוק המזכה אותו בפיצוי, אלא שבהעדר ביטוח תקף לנוהג בקורקינט, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים היא שתשא בחובת הפיצוי על פי סעיף 12 לחוק. לעומת זאת, אם סיווג הכלי אינו עונה להגדרת "רכב מנועי", כי אז צד שלישי שנפגע ממנו אינו זכאי לפיצוי, שכן הזכאות הבסיסית לפיצוי על פי סעיף 2 לחוק מותנית בכך שהפגיעה בתאונה נגרמה משימוש ברכב מנועי.

לֶחֶם עֲבוֹדָה, קורקינט או הסעה?

לֶחֶם עֲבוֹדָה, קורקינט או הסעה?
לֶחֶם עֲבוֹדָה, קורקינט או הסעה?

יצוין, כי בית המשפט העליון קבע במסגרת הליך ע"א 2606-06 דיווי שפורן נ' זק תורג'מן (פורסם בנבו, 11.05.2010) כי הקורקינט המכני אינו עונה להגדרת "רכב מנועי" על פי חוק. באותו המקרה, דובר על קורקינט מונע במנוע בנזין.

בית המשפט קבע, כי טיבו של הקורקינט המכני, וייעודו העיקרי, מכוונים למשחק ולשעשוע, הוא אינו מכוון לשמש לייעוד תחבורתי לאור מגבלותיו האינהרנטיות בכמות הדלק ובמרחק הקצר שאותו הוא יכול לעבור. מאפיינים מצטברים אלה מקשים על סיווגו של הקורקינט המכני כ"רכב מנועי" על פי החוק. עוד נקבע, כי הקורקינט המכני דומה יותר במהותו ל"מכוניות המונעות בכוח מכני הנוסעות כשעשוע בלונה פארק", שאינן מהוות "רכב מנועי" לצורך חוק הפיצויים, משעיקר ייעודם אינו לשמש לתחבורה יבשתית.

עוד נקבע, כי חיזוק למסקנה כי הקורקינט המכני אינו "רכב מנועי" כמשמעותו בחוק הפיצויים, משמשת העובדה כי הוא אינו מוכר בדיני התעבורה ככלי רכב בעל זהות ברורה ומוגדרת, עליו חלות חובות השגת רישיון נהיגה, רישוי רכב וביטוח. על כן, נוסע בקורקינט מכני אשר נפגע מרכב מנועי בתאונת דרכים זכאי לפיצוי מנהג הרכב הפוגע במסגרת סעיף 2(א) לחוק הפיצויים.

לֶחֶם עֲבוֹדָה, קורקינט או הסעה?

אנו סבורים, כי בנסיבות העניין, ולאור הלכת בית המשפט העליון באשר לשימוש באופניים חשמליים, אין לנו אלא להגיע למסקנה כי גם קורקינט חשמלי אינו מהווה "רכב מנועי" לפי הוראות החוק.


במצב דברים זה ולאור האמור לעיל עובדים זכאים להגיע למקום עבודתם על קורקינט וזאת בכפוף להוראות הדין, הסיכון שהוא נוטלים על עצמם הוא שבמקרה של תאונה חלילה שבה מעורב כלי רכב התאונה תוכר כתאונת דרכים ותאונת עבודה ואילו במקרה שבו בתאונה אין מעורבות של כלי רכב הם חשופים לתביעה לגבי נזקים שנגרמים לצד ג' וביחס לתאונת עבודה זו תיקבע בכפוף לעמידה בתנאים.


וכיצד על מעסיקים לנהוג? כאמור לעיל אין אפשרות להכתיב נכון לדין הקיים באיזה אמצעי תחבורה על העובד להשתמש ואולם, על פניו אין מניעה לתרץ עובדים להגיע בתחבורה בטוחה יותר ולהעמיד בפני העובדים את הסיכונים הקיימים ברכיבה על אופנים חשמליים או קורקינט בדרך לעבודה או ממנה, בשיחות, הרצאות ואף בהפצת מידע בעניין (למרבה הצער יש כמות נדיבה של כתבות וסרטונים בנושא ברחבי רשת האינטרנט שיכולים לספק חומר ויזואלי לנושא).



לֶחֶם עֲבוֹדָה, קורקינט או הסעה?

לֶחֶם עֲבוֹדָה, קורקינט או הסעה?

חסר לך מידע בנושא ביטוח קבלנים או ביטוח עבודות קבלניות?
נשמח לעזור לך
צור קשר - 03-6951414

או שלח מייל- itzick@simon-ins.co.il

או מלא את הטופס ונחזור אליך בהקדם