כך נפלו גיבורים
מאת: עו"ד שלומי הדר- ג'ון גבע, הדר ושות' - עורכי דין ומגשרים
רקע
לאחרונה דן בית המשפט השלום בחיפה (כב' השופט אחסאן כנעאן) בשתי תביעות מאוחדות, שעניינן נזקי גוף אשר נגרמו לעובדים עקב אירוע תאונתי במהלכו ניתק סל הרמה, בו שהו השניים, מזרועו של מנוף ונפל ארצה.
על פי הנטען בכתב התביעה, התאונה התרחשה בשנת 2015, עת שהו התובעים בסל הרמה המחובר למנוף משאית. שהייתם בסל המנוף הייתה במסגרת בניית מבנה תעשייתי, לצורך התקנת לוחות החיפוי של אותו מבנה. התובעים טענו כי הסל ניתק תוך הרמתו לגובה.
בעת אירוע התאונה, המשאית אליה היה מחובר סל ההרמה בוטחה על ידי חברת הראל. על כן, הוגשו התביעות כנגדה וכנגד מפעיל המנוף בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "חוק הפיצויים"). בנוסף, התביעה כוונה כנגד נתבעים נוספים, בעילה חילופית, על פי פקודת הנזיקין, זאת למקרה שייקבע שהתאונה אינה תאונת דרכים.
השאלה המשפטית
בית המשפט נדרש להכריע בשאלה, האם האירוע נשוא התביעה מהווה תאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים.
הדיון המשפטי
תחילה, עמד בית המשפט על הגדרת "תאונת דרכים" כמשמעה בסעיף 1 לחוק הפיצויים, וציין, כי בשלב הראשון, עליו לבחון האם התקיימו ששת יסודותיה של ההגדרה הבסיסית של תאונת דרכים כמשמעה בחוק – מאורע; נזק גוף; עקב; שימוש; ברכב מנועי; למטרות תחבורה.
במידה ואחד או יותר מהיסודות הנ"ל לא התקיים, לא ייסתם הגולֵל על התביעה כמשמעה בחוק הפיצויים, אלא בית המשפט יפנה לשלב השני, שבו יבחן האם עסקינן במקרה הנופל לאחת מהחזקות "המרבות" בחוק הפיצויים. ככל והתשובה חיובית, הרי שמדובר בתאונת דרכים. בשלב השלישי והאחרון, בית המשפט יבחן האם מדובר בחזקה "ממעטת", שמחריגה את האירוע מההגדרה של תאונת דרכים.
יישום הדין על המקרה
במקרה שבפנינו, ציין בית המשפט, כי לא הייתה מחלוקת ממשית בין הצדדים על כך שהתקיים השימוש של הינתקות של חלק מרכב. עם זאת, נקבע בפסיקה, כי אין די בהתקיימות התרחשות זו לבדה על מנת לקבוע כי מדובר בתאונת דרכים בהתאם לחוק הפיצויים, ויש לדון בשאלה האם מתקיימת הדרישה של "מטרות תחבורה".
בית המשפט קבע, כי התקיימו מספר נסיבות שהובילו למסקנה, כי התקיימה הדרישה של "מטרות תחבורה". ראשית, מנוע המשאית פעל בעת אירוע התאונה, שכן באותו זמן הסל הועלה והיה בתנועה. שנית, הסל היה בתנועה והוא העלה את התובעים מן הקרקע אל הנקודה בה התובעים היו אמורים לעבוד, ובהקשר זה, הפסיקה הכירה בשינוע עובדים מנקודה לנקודה כמקיימת אחר הדרישה של "מטרות תחבורה". שלישית, הוכח, כי העבודה בכללותה נועדה לחפות מבנה תעשייתי בלוחות איסכורית, וכן לחפות את גג המבנה. בית המשפט קבע, כי הייתה תזוזה של הסל מנקודה לנקודה על פני אותו צד בעזרת זרוע המנוף.
עוד הוסיף בית המשפט, כי גם החזקה המרבה "ניצול הכוח המיכני" התקיימה במקרה הנדון, שכן, התאונה התרחשה עת היה הסל בהרמה באמצעות הכוח המיכני של הרכב. ללא שימוש בכוח המיכני כאמור, לא ניתן היה להרים את הסל.
יתר על כן, בית המשפט קבע, כי התקיים קשר סיבתי עובדתי, וקשר סיבתי משפטי בין ההינתקות של סל המשאית, לבין נזקי הגוף אשר נגרמו לתובעים, שכן ההינתקות אירעה תוך כדי פעולת ההרמה.
אם ההינתקות נגרמה תוך כדי הרמה, הרי שהכוח המיכני הפעיל עומס על זרועות הסל והמתלים ולכן הוא גרם, ביחד עם הכשל ההנדסי, להינתקות הסל. אשר על כן, התקיים מבחן הסיכון בכל הנוגע להפעלת הכוח המיכני.
כמו כן, הכוח המיכני לא היה גורם זניח לנפילת הסל, אלא פועלו המצטבר הוא שגרם ל"הכנעת" המוטות שאחזו בסל.
תוצאה
לאור האמור לעיל, בית המשפט קבע כי אירוע התאונה הנ"ל עולה כדי תאונת דרכים, כמשמעה בחוק הפיצויים והתביעה כנגד מפעיל המנוף וכנגד חברת הביטוח התקבלה, ואילו התביעות וההודעות לצד ג' שהוגשו כנגד יתר הצדדים נדחו.
פסק הדין ניתן ביום 05.08.2021.
לצפייה או להורדת הדוח
חסר לך מידע בנושא ביטוח קבלנים או ביטוח עבודות קבלניות?
נשמח לעזור לך
צור קשר - 03-6951414
itzick@simon-ins.co.il -או שלח מייל
או מלא את הטופס ונחזור אליך בהקדם