shadow ready-web-FF.png
הרצפה קרסה באולמי ורסאי  – מה קבע בית המשפט?

הרצפה קרסה באולמי ורסאי – מה קבע בית המשפט?

מאת: עו"ד שלומי הדר


הקדמה

באילו מקרים נזק הנגרם כתוצאה מפגם הטבוע בנכס נחשב ל"אירוע תאונתי" בפוליסת הביטוח? האם התמוטטות מבנה תזכה מבוטח בכיסוי ביטוחי, גם כאשר הפוליסה לא מתייחסת מפורשות לתאונה מסוג זה?


ראינו לנכון לאור אירועים שונים מהעת האחרונה להרחיב בנושא לאור פסק דין אשר ניתן ביום 10.05.2015, ואשר עניינו היה אירוע קריסת רצפת אולם השמחות "ורסאי" בירושלים (להלן: "האולם") בעיצומה של חגיגת נישואין רבת משתתפים, שארעה באולם. 23 איש נהרגו, ומאות נפצעו כתוצאה מאותו אירוע.

הרצפה קרסה באולמי ורסאי  – מה קבע בית המשפט?

רקע עובדתי

התובעים רכשו מהנתבעת את הפוליסה סמוך לתחילת הפעלת האולם בשנת 1990, וחידשו אותה במהלך השנים, להוציא תקופות מסוימות בהן ביצעו את הביטוח בחברת ביטוח אחרת. באותו המקרה, התובעים טענו בבית המשפט, כי הפוליסה שרכשו מהנתבעת מכסה את הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהאירוע. הנתבעת, מצדה, שלחה הודעות צד שלישי ל-20 אנשים וגופים, האחראים לשיטתה ברשלנותם להתרחשות האירוע מתוקף היותם מעורבים בתכנון ובהקמת הבניין, מחזיקי אולמות אירועים בניין, ורשויות סטטוטוריות שכשלו בפיקוח על הבניה והבטיחות.


בפוליסת הביטוח, המונח "מקרה הביטוח" הוגדר כך: "נזק לרכוש המבוטח הנגרם על ידי אירוע תאונתי ובלתי צפוי עקב אחד מהסיכונים המכוסים בפרק 1א' והכל בהתאם לתנאים ולסייגים של פרק זה ולתנאים ולסייגים הכלליים של הפוליסה".


טענתם הבסיסית של התובעים הייתה שהאירוע הנדון הוא "אירוע תאונתי ובלתי צפוי" שארע עקב "התפוצצות", הנמנית על הסיכונים המכוסים בפוליסה. "התפוצצות" הוגדרה בפוליסה כך: "התפוצצות, לרבות התפוצצות מחימום יתר של דוודים, מכלים וכלים הנמצאים תחת לחץ או תת-לחץ, למעט התפוצצות של חומרי נפץ – אלא אם צוין במפורש ברשימה שחומרי הנפץ מהווים חלק מתכולת העסק".

הרצפה קרסה באולמי ורסאי  – מה קבע בית המשפט?

טענות הצדדים

התובעים טענו כי על אף שהתמוטטות רצפת האולם נבעה, כמוסכם, מפגם או פגמים שהיו טבועים במבנה קודם לכן, עדיין אירוע ההתמוטטות הוא בגדר אירוע תאונתי, משום שהתרחשותו ארעה בנקודת זמן מסוימת, בשעת ריקודים ברחבת הריקודים. זאת ועוד, במכתב הדחייה, העלה ב"כ הנתבעת שני נימוקים לדחיית התביעה: נימוק אחד – "הפוליסה איננה מכסה נזק קריסה"; נימוק שני – "מדובר באירוע שאינו אירוע תאונתי, וככזה, איננו מכוסה עפ"י הפוליסה". התובעים טענו כי מאחר שבמכתב הדחייה לא ציינה הנתבעת כי הטעם לדחיית התביעה הוא שההתמוטטות נבעה מפגם הטבוע בנכס, מנועה היא מלעשות שימוש בטעם זה כטענת הגנה במשפט, זאת בהתאם להנחיות המפקח על הביטוח, האוסרות על חברת ביטוח לטעון טענות שלא נכללו במכתב הדחייה, אלא אם כן מדובר בנימוק דחייה שלא ניתן היה לדעת עליו במועד דחיית תביעת המבוטח.


הנתבעת טענה מנגד, כי קריסת רצפת האולם אינה "אירוע תאונתי ובלתי צפוי", אלא אירוע שהתפתח בצורה הדרגתית ומתמשכת, כתוצאה מהקמת המבנה בשיטת ה"פל-קל", שהתבררה כשיטת בניה לקויה והיוותה הגורם המכריע לנזק. עוד טענה הנתבעת, כי אופיו ההדרגתי של האירוע, מלבד ששולל את קיומה של תאונה, נופל לגדרי סייג מפורש בפוליסה, לפיו "הביטוח לפי פרק זה אינו מכסה מקרה ביטוח שנגרם במישרין או בעקיפין על ידי ו/או כתוצאה מתהליך הדרגתי מכל סוג שהוא".

הרצפה קרסה באולמי ורסאי  – מה קבע בית המשפט?

בית המשפט קבע, כי התובעים הוכיחו שהתמוטטות רצפת האולם הייתה אירוע תאונתי בלתי צפוי

הדרישה לכך שהנזק המכוסה בפוליסה ייגרם כתוצאה מאירוע תאונתי בלתי צפוי, מבטאת עיקרון יסוד בדיני ביטוח לפיו אין ביטוח של נזק שהינו בגדר הוודאי. הסיכון הוא אחד מארבעת יסודותיו של מקרה הביטוח (לצד יסוד הנזק, יסוד הסיבתיות ויסוד הזמן). עוד קבע בית המשפט, אילו התמוטטות רצפת האולם הייתה נגרמת אך ורק מהשימוש בשיטת ה"פל-קל" בעת הקמת המבנה, כי אז לא היה ניתן לראות בהתמוטטות משום אירוע תאונתי. במצב כזה, אף שההתמוטטות ארעה בנקודת זמן מוגדרת וממוקדת, מאחר שמקורה בשיטת בניה לקויה שקיננה בנכס כל העת מאז הקמתו, לא היה בנמצא אירוע חיצוני ואקראי שגרם לנזק, אלא הסיבה הבלעדית לנזק הייתה פגם הנובע מטבע בריאתו של הבניין, שהיה טבוע בו מאז ומתמיד.

על פי הסכמת הצדדים להליך, התמוטטות הרצפה נבעה מ"צירוף" של שני גורמים. גורם ראשון – הפגם שהיה טבוע במבנה (שיטת ה"פל-קל"); גורם שני – העמסת משקל של פעילות ריקוד המתבצעת על ידי מאות אנשים בקטע מתוחם (רחבת הריקודים) של הרצפה בעלת הפגם הטבוע. בית המשפט קבע, כי מאחר שהתמוטטות הרצפה לא הייתה צפויה בכל עת ובכל מצב, אלא התרחשה רק בנקודת זמן קונקרטית בה נמצאו בין 300 ל-400 אנשים במצב של ריקוד ברחבת הריקודים, המתרכזת באמצע האולם ושטחה (כ-100 מ"ר) עומד על פחות מעשירית שטח כל האולם, אין לומר כי ההתמוטטות הייתה נגרמת בוודאות בשל הבניה הלקויה בשיטת ה"פל-קל", גם אלמלא עומס המשקל שיצרו מאות הרוקדים על מקטע צר וממוקד באולם. עומס המשקל ברחבת הריקודים היווה סיבה-בלעדיה-אין להתמוטטות הרצפה, במובן זה שאלמלא עומס המשקל לא הייתה מתרחשת ההתמוטטות, חרף הקמת הרצפה בשיטת ה"פל-קל" (כפי שאלפי מבנים בישראל שנבנו באותה שיטה נותרו לעמוד על תילם עד היום).


עוד קבע בית המשפט, כי לא רק שקיעת המרצפות התרחשה באופן פתאומי, אלא גם קריסת הרצפה הייתה פתאומית. ממד הפתאומיות, הן של השינויים בריצוף ברחבת הריקודים סמוך לפני האירוע והן של קריסת הרצפה בשעת האירוע, שולל מתוכו הוא קיומו של נזק צפוי וודאי.

גם אילו גרימת האירוע הייתה מתרחשת בתהליך הדרגתי, עדיין לא היה בכך כשלעצמו לשלול מהאירוע את אופיו כאירוע תאונתי בלתי צפוי. מקום בו מתקיים באירוע גם יסוד הפתאומיות, כי אז יש בכך לחזק ולבסס את המסקנה בדבר היותו אירוע תאונתי בלתי צפוי.

הרצפה קרסה באולמי ורסאי  – מה קבע בית המשפט?

הכרעת בית המשפט באשר להתקיימות חבותה של המבטחת

בית המשפט קבע, כי ניתן למצוא בפוליסה מספר סיכונים העלולים לגרום בהתממשותם לאירוע תאונתי ולנזק של קריסה. מאחר שהאירוע שגרם לנזק הוא התמוטטות רצפת האולם, ומאחר שההגדרה של "מקרה הביטוח" מעניקה קיום עצמאי ונפרד הן ל"סיכון" והן ל"אירוע", אין מקום להגביל את הסיכון דווקא להתמוטטות מבנה. הסיכוי עשוי לנבוע ממספר מקורות, או ממספר תרחישים נפרדים, המצויים, בין היתר, "מחוץ" לאירוע, ואינם בהכרח האירוע עצמו. העדר סיכון מכוסה עצמאי של התמוטטות מבנה, אינו גורר אחריו את המסקנה שהתמוטטות מבנה לא תיחשב בנסיבות המתאימות לאירוע תאונתי מבוטח. התמוטטות מבנה תזכה בכיסוי ביטוחי באותם מצבים בהם ההתמוטטות נגרמה עקב אחד הסיכונים המכוסים בפוליסה. בתוך אותם סיכונים מכוסים יכול להימצא גם הסיכון של התפוצצות, התפוצצות עשויה לגרום להתמוטטות מבנה.

הרצפה קרסה באולמי ורסאי  – מה קבע בית המשפט?

החלת חובת גילוי אקטיבי על המבטח

בית המשפט קבע, כי הפוליסה שמכרה הנתבעת לתובעים מכסה קשת רחבה של סיכונים, בהם סיכונים נדירים, ולעתים אף בלתי-אפשריים, לאולם שמחות (כגון נזקי שטפון בשל עליית ים או נהר על גדותיו; ואש תת-קרקעית). בה בעת, הסיכונים הנפוצים של כשל הנדסי ובניה לקויה לא נכללו בפוליסה, אף שכותרתו של אחד מפרקיה היא "ביטוח המבנה". במצב דברים כזה, חבה הנתבעת כלפי התובעים חובת גילוי אקטיבי, מפורש, מפורט וברור אודות היקף הסיכונים המבוטחים. חובה זו נובעת מהמעמד המיוחד שיש לגופים פיננסיים גדולים, כמו בנקים או חברות ביטוח, בעת שהם עורכים עסקאות בעלות אופי צרכני עם לקוחותיהם.


בית המשפט הכריע, כי במקרה הנוכחי, יש בהתנהלות המתוארת של הנתבעת כדי להצדיק מתן פירוש גמיש ומרחיב לסיכון "התפוצצות" – המכוסה בפוליסה – ובמיוחד לאחר שסיכון זה הוגדר בפוליסה בצורה עמומה.

הרצפה קרסה באולמי ורסאי  – מה קבע בית המשפט?

הרצפה קרסה באולמי ורסאי  – מה קבע בית המשפט?

הרצפה קרסה באולמי ורסאי  – מה קבע בית המשפט?

הרצפה קרסה באולמי ורסאי  – מה קבע בית המשפט?

הרצפה קרסה באולמי ורסאי  – מה קבע בית המשפט?

סיכום

לאור כל האמור לעיל, בית המשפט קבע, כי הפוליסה מעניקה כיסוי ביטוחי לנזקים שנגרמו עקב האירוע למבנה ולתכולה, וכן לאובדן רווחים.

ללא ספק במקרה זה כמו גם בעניינים נוספים לתוצאות האירוע היה משקל רב בניתוח המשפטי ובמסקנות אליהן הגיע בית המשפט ואילולא פוליסות הביטוח בהן נאחזו התובעים יש להניח כי לניזוקים מהאירוע לא היה מהיכן להיפרע.


יש לפיכך להיערך מראש לבחינת הסיכונים הרבים במבנים ובפרט סיכונים לגוף ולרכוש בעל ערך.

הרצפה קרסה באולמי ורסאי  – מה קבע בית המשפט?

הרצפה קרסה באולמי ורסאי  – מה קבע בית המשפט?

חסר לך מידע בנושא ביטוח קבלנים או ביטוח עבודות קבלניות?
נשמח לעזור לך
צור קשר - 03-6951414

 itzick@simon-ins.co.il -או שלח מייל

או מלא את הטופס ונחזור אליך בהקדם