דגשים בדרישות מבטחי משנה
מאת: איציק סימון
המעורבות הגוברת של מבטחי המשנה בפרויקטים לבנייה בישראל דורשת התייחסות גוברת לדרישותיהם המחמירות בהנפקת פוליסות קבלניות. קראו כאן
התנהגות שוק ביטוחי הבנייה בישראל תלויה רבות בהישענות של חברות הביטוח הישראליות על הגב הכלכלי שמעניקים להם מבטחי המשנה בחו"ל, שהם חברות ביטוח גלובליות בעלות פעילות בינלאומית ענפה.
בשנים האחרונות בעקבות מגמות שעסקנו בהן בעבר (ויתוארו בקצרה גם בפתיחת מאמר זה), מבטחי המשנה שינו את הגישה כלפי ביטוחי הבנייה בארץ ובעולם, ובכלל זה ניכרות השפעות מהותיות על השוק המקומי.
בסקירה הבאה נציב זרקור סביב מספר דגשים חדשים שיש להכיר לגבי דרישות מבטחי המשנה בעת בחינת בקשה להנפקת פוליסה לעבודות קבלניות. הן בהשוואה לעבר, הן בניתוח המשמעות של הדברים בהווה והן עם צפיית פני העתיד.
2019 – קו פרשת המים
רבים מסמנים את 2019 כקו פרשת המים ביחס מבטחי המשנה לביטוחי הבנייה בארץ ובעולם. זאת משום שמדובר בשנה שסימנה את סופו של עשור שבו שורה של קטסטרופות גרמו למבטחי המשנה לשאת בתשלומים בסכומי עתק (עד כדי הפסדים של ממש).
בכל הנוגע לביטוחי בנייה, הדברים באו לידי ביטוי, בין השאר, בחבות הביטוחית המצויה בפרק א' בפוליסה הקבלנית - פרק הרכוש. פרק ששניים מהכיסויים שבו הם רעידות אדמה ונזקי טבע קטסטרופליים (NatCat).
מספר אירועי טבע גדולים גרמו כאמור להפסדים משמעותיים למבטחי המשנה מכוח פרק זה, והביאו אותם "לחשב מסלול מחדש". בין השאר על ידי הצגת תוכניות לצמצום הפסדים ומעבר לרווחיות יציבה. האפקט הורגש בכל העולם. בישראל, בשל מספר מאפיינים מיוחדים, המהלומה הונחתה בעוצמה יתרה.
מה שונה אצלנו?
דוגמה בולטת היא הזכות של המוסד לביטוח הלאומי להגיש בישראל תביעות שיבוב כנגד חברות הביטוח, לאחר תשלום תגמולים בגין פגיעה בעבודה.
מבטחי משנה לא מעטים שבדקו את הפסדיהם בשוק הישראלי, הגיעו למסקנה שבעקבות זכות השיבוב הזו, הם בעצם לוקחים על עצמם אחריות "מהדלת האחורית" לכיסוי לפרק ג' (חבות מעבידים). אחריות שאמורה הייתה להיות מונחת לפתחן של החברות המקומיות. זאת, כאשר הביטוח הלאומי תובע את הפוליסה מכוח פרק ב' (צד שלישי).
הדוגמה הזו היא רק אחת מני רבות. לצד הביטוח הלאומי יש מאפיינים נוספים שהדליקו נורות אזהרה מעל לשוק הבנייה הישראלי. למשל: ריבוי פרויקטים עתירי סיכון (כמו התחדשות עירונית) או ריבוי תאונות עבודה. לפי דו"ח "הקבוצה למאבק בתאונות תעשייה ובניין" שפורסם בתחילת 2023, היקף תאונות העבודה בישראל גבוה פי שניים מהממוצע במדינות האיחוד האירופי[1].
מבטחי המשנה נכנסים לתמונה כבר בפרויקטים שנחשבים בינוניים – קטנים
אחד השינויים הדרמטיים שנוגעים לגישה החדשה של מבטחי המשנה כלפי שוק הביטוח הישראלי הוא הגדלת ההשפעה והמעורבות בפרויקטים בשווי נמוך-בינוני.
עד שנת 2019, חברות הביטוח הישראליות (כמעט) לא היו צריכות לפנות למבטחי המשנה בפרויקטים בשווי של עד 100 מיליון שקלים. כך גם היו חברות שסיפקו את המענה "אין-האוס" אפילו בשווי גדול יותר. כיום, בעקבות השינויים, מבטחי המשנה נכנסים לתמונה גם בפרויקטים של החל מ-60 מיליון שקלים.
לא זו אף זו, בסוכנות הביטוח שלנו, העוסקת בביטוחי בנייה למעלה מ-35 שנה, אנחנו רואים מעורבות ישירה של מבטחי משנה גם בפרויקטים בקטגוריות שווי נמוכות יותר של 40-60 מיליון שקלים. כך גם ההשפעות ניכרות אפילו בפרויקטים בשווי של 20-40 מיליון שקלים "בלבד".
במילים אחרות, ישנה הקטנה בקיבולת (Capacity) העצמאית של חברות הביטוח הישראליות, ובמקביל יותר ויותר פרויקטים נבחנים באופן פקולטטיבי (ספציפית לפרויקט).
הפרמיות והשתתפויות העצמיות שילשו את עצמן
מספר השלכות מאפיינות את המעורבות הגוברת של מבטחי המשנה בהנפקת הפוליסה. בראש וראשונה, זינוק ברמה של פי 2 ואפילו פי 3 ויותר בעלויות הביטוח (הפרמיות) ובהשתתפויות העצמיות. כך גם אנחנו עדים להרעה בתנאים עצמם כאשר בעוד שההרחבות הצטמצמו מאד, התגבר היקף הסייגים והחריגים לכיסוי הביטוחי.
סוגיה חשובה נוספת היא לוחות הזמנים לפנייה עם הבקשה לקבלת הצעת מחיר. ככל שהקיבולת של חברות הביטוח הישראליות יורדת, כך גדל בהתאמה מספר הפניות למבטחי המשנה בחו"ל.
אם עד לאחרונה היה די בפנייה בטווח של כשבוע-שבועיים בלבד, היום אנחנו מדברים כבר על לוחות זמנים של לפחות חודש (ואפילו חודשיים) לפרויקטים שאינם מורכבים בשווי של עד 60 מיליון. לא כל שכן בפרויקטים בשווי של 60-100 מיליון שקלים ולמעלה מכך.
חברות הביטוח למדו למעשה את מה שאנו מקפידים עליו בסוכנות הביטוח איציק סימון כבר שנים, וזה שעליהן לקבל, מראש ובהקדם, את המידע החיתומי הכולל גם סקר סיכונים שמבוצע על ידי המבוטח. בפרויקטים עתירי סיכון הדברים נאמרים ביתר שאת. זאת ועוד, היות שמבטחי המשנה מעורבים בתהליך, המסמכים צריכים להיות מוגשים כשהם מתורגמים לאנגלית. החל מהסקר וכלה בכל דוחות הייעוץ (קרקע, קונסטרוקציה, מי תהום וכדומה).
השלכה נוספת היא שפרמטרים מיוחדים נכנסו לשלב של חיתום קפדני. נושאים שבעבר לא היו מעסיקים את חברות הביטוח ומבטחי המשנה שלהן, נחשבים כיום לסטנדרט ולחלק בלתי נפרד מהגילוי המקדים.
לדוגמה, נהלים לתגובת המבוטחים במקרה של נזקים, נהלים למניעת נזקים (כמו נוהל עבודות בחום או נוהל טיפול בדליפות מים), מערכות מנע שהותקנו (או שלא הותקנו) באתר וכדומה. מבטחי המשנה בחו"ל יכולים גם לדרוש הבהרות לגבי ההתנהלות כלפי בטיחות בעבודה והאמצעים המיושמים באתרי המבוטחים בפועל (לאור הנתונים המדאיגים אודות ענף הבנייה הישראלי).
מתמודדים עם דרישות מבטחי המשנה על ידי הקדמת תרופה למכה
לקוחות רבים שואלים אותנו, בצדק, איך מתמודדים עם המגמות שתוארו לעיל. התשובה כמובן מתחלקת לשניים: ראשית, חשוב לפעול תחת קבלת ייעוץ מטעם סוכנות ביטוח שבקיאה בתחום ביטוחי הבנייה ואשר מכירה את העולם הזה על בוריו. שנית, מבוטחים נבונים מקפידים על קלה כחמורה בכדי להימנע ככל הניתן מנזקים לרכוש ו/או לגוף ושלא נזדקק להפעלת הכיסוי בפוליסה.
הדרישות של מבטחי המשנה נראות אמנם מחמירות, אך מדובר גם בכללים "שנכתבו בדם". קבלנים/יזמים יקרים, אל תחפשו לצאת "ידי חובה". הקפידו על הוראות הבטיחות, התייחסו לכל הסיכונים, ספקו מענה מראש, והימנעו ממצבים שבהם נגרמים לכם נזקים הדורשים כיסוי.
זכרו שגם אם קיבלתם ייעוץ וניהלתם מו"מ, וגם אם הפוליסה אכן תכסה אתכם באופן מיטבי ביום פקודה, ישנם תמיד נזקים שאין להם כיסוי. הפגיעה במוניטין, העיכוב בלוחות הזמנים, עוגמת הנפש, המתח וההוצאות הכבדות. סוף מעשה במחשבה תחילה.
לצפייה או להורדת הדוח
חסר לך מידע בנושא ביטוח קבלנים או ביטוח עבודות קבלניות?
נשמח לעזור לך
צור קשר - 03-6951414
itzick@simon-ins.co.il -או שלח מייל
או מלא את הטופס ונחזור אליך בהקדם