שינויים נדרשים בטיפול בתביעה נזיקית, עקב תקנות סדר הדין האזרחי החדשות
הקדמה: מאת איציק סימון
מתחת לרדאר של רבים ובתוכם קבלנים וחברות בניה, עבר שינוי מהפכני בתחום שהוא לכאורה קשור רק לבירוקרטיה משפטית : שינוי התקנות סדר הדין האזרחי.
אז מה הקשר אלינו ולמה זה חשוב כל כך גם לתחום ביטוחי הבניה?
עד כה- במקרה של תאונה נהוג היה להעביר את התביעה לטיפול חברת הביטוח, חברת הביטוח מצידה בניחותא דאגה לארכות לצורך הגשת כתב הגנה , והתביעה המשפטית התנהלה בעצלתיים.
לא עוד. תקנות הסד"א החדשות יוצרות מציאות חדשה המחייבת זמן תגובה קצר של כל המעורבים ולכן קיימת חשיבות רבה הן להעברת התביעה מיד עם קבלתה אצל הלקוח והן להעברת נייר עמדה מפורט של הנסיבות, מסמכים תומכים או במילים אחרות : מיני עיקרי
טענות הגנה מזווית הראייה של הלקוח, כדי שעוה"ד שימונה על ידי חברת הביטוח יוכל לקבל תמונה הכי מלאה שניתן, בזמן הקצר שיעמוד לרשותו להגשת כתב הגנה המכיל את כל הטענות.
ראו את מאמרו החשוב של אשר אסבן המאיר את העניין מזווית הראיה הכללית ועם זרקור לחשיבות תפקידו של חוקר תאונות מקצועי דווקא כיום.
מאמר זה נכתב על ידי אשר אסבן – יועץ הנדסי, חוקר תאונות ומומחה בטיחות.
צריך יהיה להיעשות מייד לאחר קבלת התיק לטיפול הצדדים. כך למשל, החובה לצרף לכתבי הטענות את כל המסמכים, חובת עריכת דיון מקדמי בין הצדדים שמטרתו המוצהרת היא להיערך לניהול התובענה וליבון יריעת המחלוקת בין הצדדים, חובת מינוי מגשר מהו"ת מתוך ניסיון להעביר את רוב התיקים להליך של גישור, החובה להגיש את כל הבקשות בתיק כמו גם שליחת שאלונים לבעל דין אחר עד למועד ישיבת קד"מ הראשונה וכיו"ב, לצד צמצום מספר עמודי כתבי הטענות מתוך מטרה לפשט את הסכסך ושלא להאריך במילים שלא לצורך.
3. להלן יובאו עיקרי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות תוך התייחסות לכל אחד מבעלי הדין, ובהמשך תקנות המתייחסות לשני בעלי הדין.
1. ב- 1 בינואר 2021 ייכנסו לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, אשר עתידות לחולל רפורמה מרחיקת לכת בהליכים האזרחיים המתנהלים בבתי המשפט. מטרת התקנות כפי שהיא מנוסחת בתקנה הראשונה הינה "ליצור וודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך", ובהמשך התקנות נכתב "לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי".
2. בניגוד לרטוריקה המרשימה של התקנות והמטרה המוצהרת העומדת מאחוריהן, נראה כי מעבר לכך משמעות התקנות היא למעשה הטלת עומס נוסף על הצדדים ועל בעלי-הדין כבר בשלב המקדמי וטרם ישיבת קדם המשפט הראשונה כאשר חלק ניכר מהעבודה המשפטית.
התובע:
א. כתב הטענות יכיל כותרת, עיקר הטענות, הסעדים המבוקשים ופירוט תמציתי של עילות התביעה. חלקו השני של כתב הטענות (עיקר הטענות) לא יעלה על 5 עמודים וחלקו השלישי (טיעון עובדתי) לא יעלה על 6 עמודים בביהמ"ש השלום, ועל 9 עמודים בביהמ"ש המחוזי (חריג: בתובענה כספית בביהמ"ש המחוזי ששוויה עולה על 2.5 מיליון ₪ אזי חלקו השני לא יעלה על 10 עמודים וחלקו השלישי על 20 עמודים).
כתב התביעה יכיל את רשימת כל הסעדים המבוקשים ושווי נושא התובענה, סכום האגרה שיש לשלם תוך הפנייה לפרט בתקנות האגרות או אם התובע פטור מאגרה ופירוט דבר קיומו של הליך נוסף, ככל שישנו. בתביעות נזקי גוף חובה לצרף כתב וויתור על סודיות רפואית ערוך לפי נוסח טופס 1 שבתוספת הראשונה לתקנות וכן הזמנת הנתבע לדין לפי טופס 2 שבתוספת הראשונה לתקנות.
ב. לכתב הטענות יצורפו העתק כל מסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב הטענות, ואם איננו ברשות התובע הוא יציין ברשות מי הוא או היכן הוא מצוי, לפי מיטב ידיעת בעלי הדין.
ג. לתביעה נזיקית בעניין שברפואה יש לצרף חוות דעת מומחה רפואי שבכוונתו להסתמך עליה במשפט.
ד. בתביעת נזקי גוף יצורף יחד עם כתב התביעה תצהיר תובע ובו מענה לשאלות המפורטות בהתאם לטופס 3 בתוספת הראשונה לתקנות.
ה. התובע רשאי יהיה להגיש כתב תשובה תוך 14 ימים מיום שהומצא לו כתב ההגנה.
היקף כתב התשובה לא יעלה על 3 עמודים.
הנתבע:
א. כתב הגנה יוגש תוך 60 ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע. גם הוא יכלול בדומה לכתב התביעה כותרת, פירוט תמציתי של הטענות המקדמיות, טענות הגנה וטיעונים לעניין הסעד הנטען. גם כאן ישנה מגבלת עמודים בדומה לכתב התביעה.
ב. כתב ההגנה יכלול בנוסף לכל הפרטים שהיו עד היום גם את המועד האחרון להגשת כתב ההגנה לפי התקנות.
ג. יש לצרף העתק של כל מסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב הטענות, ואם אינו ברשותו יציין בידי מי הוא או היכן הוא מצוי, לפי מיטב ידיעת בעל הדין.
ד. הארכת מועד להגשת כתב הגנה יהיה רק בהתקיים תנאים מסוימים בלבד, ובהינתן העובדה שטרם חלף המועד להגשת כתב הגנה )קיים סיכוי ממשי לקבלת הטענות המקדמיות לסילוק התביעה על הסף, השקעת משאבים רבים כדי להתגונן שאינם מידתיים בהתחשב בנסיבות העניין(. בית המשפט יוכל להתנות הארכת המועד בהפקדת ערובה מצד הנתבע.
ה. טענה מקדמית שלא פורטה בכתב ההגנה לא תעלה בשלב מאוחר יותר, זולת אם בית המשפט נתן אישורו לכך ובלבד שהעובדה התגלתה לאחר שהוגש כתב ההגנה ולא הייתה ידועה לנתבע קודם לכן.
לשני בעלי הדין:
א. בכל שולי מסמך וכתב טענות שמוגש לבית המשפט יש לציין את מועד ההגשה האחרון, ואם מדובר במשיב או מגיב גם מהו המועד שאותו מסמך הומצא לידיו.
ב. דיון מקדמי: דבר שלא היה קיים קודם לכן. בהתאם לתקנות החדשות, הצדדים יקיימו דיון מקדמי ביניהם תוך 14 ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון בתיק, במהלכו יבחנו דרכים לייעול ההליך וצמצום המחלוקת ביניהם. בתום הדיון המקדמי יגישו דיווח לבית המשפט לפי טופס 4 בתוספת הראשונה לתקנות.
ג. מינוי מגשר מהו"ת: בכל תביעה כספית שסכומה עולה על 40,000 ₪ ימונה מגשר מהו"ת. בתוך 14 ימים מעת פגישת המהו"ת יודיע המגשר לממונה אם בעלי הדין מסכימים להעביר את הדיון לגישור.
ד. רשימת בקשות: בעל דין יגיש את רשימת כל הבקשות שהוא מבקש שבית המשפט ידון בהן לא יאוחר מ- 14 ימים לפני ישיבת קד"מ ראשונה. אין להגיש בקשות כלשהן במועד שלאחר מועד הגשת כתב הגנה עד מועד ישיבת קד"מ ראשונה, מלבד רשימה סגורה של בקשות המפורטות בתקנות )בדיקה על ידי מומחה מטעם בעל דין, בקשה לתיקון כתב טענות, בקשה לצירוף צד להליך, בקשה לעיכוב הליכים ועוד בקשות המפורטות בתקנה 49 לתקנות(. ברשימת הבקשות שיגישו בעלי הדין יש לציין את סוג הבקשה ופירוט תמצית כל בקשה. הפירוט לא יעלה על עמוד אחד לכל בקשה. בקשה שלא נכללת ברשימת הבקשות המפורטות לא תוגש לאחר מכן אלא ברשות בית המשפט.
ה. בתום הדיון בכל בקשה יפסוק בית המשפט את הוצאות הבקשה ועל מי הן חלות, ללא כל קשר
להוצאות ההליך העיקרי.
ו. שאלונים: לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון, בעל דין רשאי לשלוח לבעל דין אחר שאלון שיכלול שאלות הנוגעות לעניין וקבילות בחקירה שכנגד של עד בע"פ. השאלון יכלול לא יותר מ- 25 שאלות, כולל שאלות משנה )בתובענה שסכומה עולה על 2.5 מיליון ₪ השאלון יכלול לא יותר מ- 50 שאלות(. יש להשלים מענה על השאלון עד 30 ימים לפני מועד ישיבת קד"מ הראשונה.
ז. תצהיר גילוי מסמכים: לאחר שיוגש כתב הטענות האחרון ועד 60 ימים לפני מועד ישיבת קד"מ ראשונה, יחליפו בעלי הדין תצהיר גילוי מסמכים שברשותם, ואם אינם ברשותם יפרטו נסיבות הקשורות לכך. בקשות בעניין גילוי ועיון מסמכים נכללות ברשימת הבקשות שיש להגיש לאחר
הגשת כתב ההגנה או עד מועד ישיבת קד"מ הראשונה.
ח. אי מילוי הוראות, לרבות הגשת בקשות באיחור והיעדר סיום הליכים מקדמיים יחויבו בהוצאות.
ט. עדים: התובע יגיש עד 14 ימים לפני ישיבת קד"מ ראשונה, והנתבע עד 7 ימים לפני ישיבת קד"מ ראשונה את רשימת העדים שבכוונתם לזמן למתן עדות, הצגת מסמכים או מתן תעודת עובד ציבור. הרשימה תכלול פירט תמציתי של הצורך והמטרה של העדת כל עד.
י. שינוי מועד דיון: ככלל, שיקולי עומס עבודה, קיום מו"מ או שיקולי נוחות לא יהוו עילה ספקת לשינוי מועד דיון. בכל מקרה של שינוי מועד הדיון ניתן יהיה לחייב בהוצאות הצד שכנגד.
יא. הוצאות משפט: בית המשפט יפסוק הוצאות משפט בכל בקשה, ובלבד שבעל הדין פירט בסיכומי טענותיו באופן מפורש ומפורט את הוצאות המשפט כפי שנדרשו תוך צירוף מסמכים התומכים בכך.
לסיכום:
תקנות סדר הדין האזרחי החדשות מחייבות כי חלק ניכר מהעבודה על התיק, תבוצע כבר בתחילת הדרך וטרם קיום ישיבת קד"מ ראשונה בתיק.
כל זאת מצריך לימוד ועיון מעמיק ויסודי של התיק כבר בראשית הדרך, בד בבד עם הגשת כתב הטענות העיקרי בתיק.
המלצתנו היא כי עורכי הדין חייבים ללמוד לעומקן את התקנות החדשות ואת ההתנהלות המשפטית ה"חדשה" שצריך ליישם, משום שהתקנות משנות את כללי המשחק וקובעות סדי ביצוע ולוחות זמנים שונים מאשר הורגלתם עד כה, לא רק זאת אלא שכל אופן ניהול התיק )עדויות, מומחים, חוקרים, תצהירים, כתב התביעה וכדומה( עובר גם הוא שינוי.
התקנות החדשות מחייבות למעשה כי עורך הדין שמטפל בתביעה, יכיר כבר ביום הראשון לטיפולו בתיק את כל נבכי התיק, ברמה שעורך דין) מלפני התקנות החדשות (היה מכיר רק בשלב של דיון ההוכחות.
כל הכתוב לעיל, מחייב כי עו"ד יסתייע, כבר ב DAY ONE , במומחה בטיחות וחוקר תאונות מנוסה ומיומן, שיסייע לעו"ד בטיפולו בתביעה, על פי כללי המשחק החדשים.
מאמר זה נכתב על ידי חוקר התאונות ומומחה הבטיחות מר אשר אסבן, שהינו, בין היתר, הבעלים של חברת "בטיחות וחוק" ניתן להתרשם מפעילות הקבוצה באתר : WWW.ASABAN.CO.IL
בברכה,
אשר אסבן