איציק סימון הסוכנות המובילה לביטוחי בנייה - חשיבות חוזה עם קבלני משנה שמגיעים לאתר

03-6951414

phone4, phone, contact, telephone, support, call
איציק סימון סוכנות לביטוח (2016) בע"מ
חפש
במחקר שבוצע על ידי הארגון נמצא שפגיעותיהם של העובדים הפלסטינים, הינן קשות מהפגיעות של עובדים ישראלים, וזמן ההחלמה שלהם עד שיוכלו לשוב לעבודה (אם בכלל) יהיה ממושך. לדוגמה, בכל הנוגע לנפילה מגובה, שהיא מהסכנות המוחשיות ביותר לפועל בנייה, עולה שהסיכוי של עובד פלשתיני ליפול הינו גבוה פי 4.7 מהסיכוי של עובד ישראלי.

פעמים רבות, לאחר מקרה של תאונה קשה באתר, הקבלן הראשי מגלה לפתע שקבלן המשנה פשוט "התאדה" מהמקום מבלי להותיר עקבות. הוא נעלם מהשטח כאילו בלעה אותו האדמה, ולעתים משום שהוא יודע כי אותו נפגע/הרוג לא היה מועסק כחוק. בין אם היה לו היתר אך הוא לא שילם בעבורו את דמי הביטוח הלאומי, ובין אם זהו שוהה בלתי חוקי (אשר מטבע הדברים איננו מבוטח בשום צורה).

כאשר העובד "השקוף" נפגע באתר, ובמקרים חמורים נהרג, הקבלן הראשי עלול למצוא את עצמו בכובעו של המעסיק. לא רק מעסיק אשר הפר חובה חקוקה בתשלום דמי הביטוח הלאומי והסדרתם, אלא מעסיק שנדרש לשאת בעלויות בגין הפציעה או המוות באתר הבנייה.
עלויות המטפסות במהירות לכדי סכומי עתק, ואם לפנינו תביעה שתכלול גם ראשי נזק בגין אובדן שכר (לשנים אבודות או אובדן כושר עבודה לצמיתות מכוח נכות חמורה), הסכומים מגיעים לכדי מיליוני שקלים.

בהעדר כיסוי ביטוחי או סעיפי פטור רלבנטיים, הקבלן הראשי עלול להימצא אל מול שוקת שבורה. נדרש להוציא מכיסו סכומי כסף גבוהים במיוחד העלולים למוטט אותו כלכלית.

 

תאונה קשה או קטלנית באתר?
מי המעסיק של עובד קבלן המשנה?


אולם מעבר לנושא הרכוש, הסוגיה הקריטית באמת היא נזקי גוף. לקבלן הראשי אין בדרך כלל שליטה על עובדיו של קבלני המשנה. הוא לא זה שמעסיק אותם באופן ישיר, והמציאות, לצערנו, מלמדת שרבים מהם אינם באמת מועסקים בצורה מסודרת גם על ידי הקבלן החיצוני.
אנו נתקלים כמעט מדי יום בעובדים שנפגעו ולאחר מכן התברר שהם היו שוהים בלתי חוקיים, עובדים זרים ללא אישורי עבודה, ואפילו עובדים ישראלים שהעסקתם לא טופלה והוסדרה כיאות. אלו עובדים שקופים שאף מעסיק לא הסדיר את העסקתם מול המוסד לביטוח לאומי, ולא שולמו בעבורם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות לפי חוק.

הדברים חמורים עוד יותר כאשר אנו מצליבים אותם עם נתונים לפיהם לעובד פלשתיני המועסק בישראל סיכוי כמעט כפול להיפגע בתאונות עבודה. על פי נתוני ארגון "קו לעובד", כ-49% מההרוגים בענף הבנייה בשנת 2018 היו עובדים פלסטינים, אך שיעורם בקרב מקבלי דמי פגיעה מהביטוח הלאומי עמד על כ-5% מסך הנפגעים בענף הבנייה.

 

חשיבות חוזה עם קבלני משנה שמגיעים לאתר


מאמר מאת איציק סימון

הסיטואציה הבאה מוכרת לכל קבלן או יזם בישראל. במסגרת עבודות הבנייה השוטפות, קיימת תנועה עקבית של קבלני משנה לאתר, המביאים עמם ציוד וכלי עבודה מחד, ועובדים שונים מאידך. לא אחת, "ההסכם" בין הקבלן המבצע לקבלן המשנה (על עובדיו וכליו) לא נחתם בכתב, ולעתים אף נסגר באופן "ג'נטלמני" בתקיעת כף.

הסיטואציה הזו עלולה להיות בעוכריו של הקבלן המבצע או היזם. בהעדר הסכם מוסדר מול קבלן המשנה, לא כל שכן הסכם הכולל נספח ביטוח ובו סעיפי פטור מהותיים, מונחת על כתפיו אחריות רבת משקל לנזקי גוף שייגרמו (חס וחלילה) לעובדיו של קבלן המשנה או לנזקי רכוש לציוד.
התופעה נפוצה בעבודה מול קבלני משנה המגיעים לאתר למספר שעות או ימים, ובפרט אם קיימת היכרות מוקדמת בין הצדדים.

מצב זה עלול להוליד סיכונים של ממש. ראשית, בכל הנוגע לנזקי רכוש אשר ייגרמו לכלי העבודה או כלי הצמ"ה של קבלן המשנה, לרבות בגין רשלנותו של הקבלן הראשי, בהעדר ביטוח על הכלים הללו, ובהעדר סעיף פטור בנספח ביטוחי ובחוזה מסודר, האחריות רובצת לפתחו של הקבלן הראשי (קראו על כך בהרחבה כאן).
בקליפת אגוז נציין כי פרק הרכוש בפוליסה הקבלנית כולל ביטוח רק על ציוד קל ומתקנים בשווי של עד 40,000 שקלים לפריט בודד ולרוב עד כ-10% מעלות העבודות (סכום מקסימלי נקוב מראש). כל מה שלא נכנס תחת ההגדרות הללו מוחרג מהפוליסה.

 

טופס 648- דיווח למוסד לביטוח לאומי


לצערנו, הניסיון בתחום הביטוח מלמד שקבלנים ומזמיני עבודה רבים אינם מודעים לחשיבות שיש לדיווח למוסד לביטוח לאומי על העסקת עובדים באמצעות קבלני משנה.
בעניין זה נזכיר כי לפי תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלים), התשי"ח-1957, "קבלן המבצע עבודות בניה באמצעות קבלן משנה, ימציא למוסד את כל הפרטים". תקנה 3 לתקנות מוסיפה כי אם הקבלן לא הודיע כנדרש על העסקתו של קבלן המשנה, כפי שהוא נדרש לעשות לפי תקנה 1, אזי "יראוהו לעניין תשלום דמי הביטוח ... כאילו הוא המעביד של עובדי קבלן-המשנה".
במילים אחרות, אם הקבלן הראשי לא ממציא את הפרטים למוסד לביטוח לאומי,  באמצעות טופס 648 (עליו תוכלו לקרוא בהרחבה כאן), אזי המוסד לביטוח לאומי יראה אותו כמעביד של עובדי קבלן המשנה.
 
 

צעדים חשובים בהעסקת קבלני משנה

 
  • רכישת פוליסה קבלנית עם הרחבות לגבי קבלני משנה – כבר ברכישתה של הפוליסה לביטוח עבודות קבלניות, חשוב להיעזר בייעוץ מקצועי. יש לרכוש פוליסה מקיפה ורחבה הכוללת בהגדרת שם המבוטח גם הרחבה לקבלנים וקבלני משנה (שימו לב שאין זו ברירת מחדל).
  • חוזה כתוב מול כל קבלן משנה – הקבלן הראשי או מזמין העבודה חייב לכרות עם קבלן המשנה חוזה התקשרות בכתב. אפילו אם מדובר רק על כמה שעות או ימים בודדים.
  • הכללת סעיף אחריות כללי בחוזה – כבר בחוזה עצמו על הקבלן הראשי לוודא שיש בו סעיף הטלת אחריות מלאה על קבלן המשנה לכל אירוע.
  • נספח ביטוחי לחוזה כולל סעיפי פטור – הקבלן הראשי צריך להצמיד לחוזה מול הקבלן המשנה נספח ביטוח מקצועי עם סעיפי פטור, אשר מצד אחד מחייבים את קבלן המשנה לבטח את עובדיו ורכושו, ומצד שני פוטרים את הקבלן הראשי מכל נזק לגוף או לרכוש שייגרם.
  • דיווח לביטוח לאומי בטופס 648 – בכל התקשרות עם קבלן משנה, על הקבלן הראשי לדווח לביטוח הלאומי על ההתקשרות הספציפית באמצעות טופס 648.
  • ניהול רישום מסודר של עובדים באתר – בזמן העבודות וכאשר נמצאים באתר קבלני משנה, הקבלן הראשי צריך לבצע רישום מסודר ועקבי של כל העובדים הנמצאים באתר.
  • ביצוע הדרכות בטיחות ותיעודן – הקבלן הראשי חייב לוודא שמבוצעות לכל העובדים הדרכות בטיחות ויש להחתים את העובדים (כולל מסמכיהם) על כך שעברו את הדרכות הבטיחות.
 
חשיבות חוזה עם קבלני משנה שמגיעים לאתר