איציק סימון הסוכנות המובילה לביטוחי בנייה - אי התקנת מעקה בטיחות גוררת עמה רשלנות

03-6951414

phone4, phone, contact, telephone, support, call
איציק סימון סוכנות לביטוח (2016) בע"מ
חפש

אי התקנת מעקה בטיחות גוררת עמה רשלנות

ג'ון גבע ושלומי הדר - עורכי דין ומגשרים
 
מעשה שהיה כך היה. בהיותו קטין טיפס ס' על גג בית הספר עם מספר חברים שלו, כפי הנראה במטרה לשאוף גז מזגנים. במסגרת דין ודברים שהתקיימו בין ס' לבין חברו, נדחף ס' מגג בית הספר ובצער רב מצא את מותו באירוע טרגי. אותו חבר שדחף אותו אף הורשע בהריגה במסגרת הליך פלילי שהתנהל כנגדו.

עזבונו של ס', לא ידע את נפשו מהאירוע הטרגי, אשר בן רגע החריב את עולמו. במסגרת ההתמודדות עם פטירתו של ס' הוגשה תביעה לבית משפט השלום בהרצליה. התביעה הוגשה כנגד החבר שדחף את ס' אל מותו, כנגד עירית נתניה, אשר בית הספר היה מצוי בשטחה, כנגד חברת הביטוח שביטחה את עירית נתניה וכנגד משרד החינוך, בהיותו הגורם הממונה על מוסדות החינוך במדינה.

כתב התביעה מנה שלל טענות כנגד הנתבעים השונים, ובין השאר עלתה הטענה, כי ניתן היה למנוע את האירוע הטרגי בפיקוח ראוי ובהצבת מעקה בטיחות על גג בית הספר. כבוד השופט עמיעד רט (בפסק דינו מיום 9.7.17, ת"א (הרצליה) 26057-11-12) ניתח את טענות הצדדים באופן מקצועי ומקיף, תוך התייחסות לראיות השונות ולהוראות החוק והפסיקה.

כבוד השופט רט תמך הכרעתו תוך התחקות אחר המשפט העברי אשר מהווה מקור משפט משלים וחיוני גם בימינו ונתמקד בכך להלן.
וכך נאמר במקורותינו: "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ". (דברים, כב, ח). משמעות הדברים היא שהמעקה הוא אמצעי בטיחות, המיועד למנוע מקרה של נפילה מגגות. כבוד השופט רט הוסיף בהקשר זה, כי לא בכדי הביא הרמב"ם מצווה זו כאחת משבע-עשרה המצוות בהלכות רוצח ושמירת הנפש (רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק יא, הלכה יד).
ובכדי שלא ניטה לחשוב שהדברים אמורים רק כשיש סכנת מוות, הורחבה החובה גם למניעת היזק לבני אדם (ספר החינוך מצוה תקמו).
 
חז"ל, על בסיס הסיפא של הפסוק, שעניינו מניעת נפילה, הרחיבו את החובה שלכאורה חלה על בתים חדשים בלבד והחילו מצווה זו גם לגבי כל דבר שיש בו סכנה.
רוצה לומר – הצבת מעקה בטיחות בבית חדש היא חובה מן התורה, וחכמינו הרחיבו חובה זו לכל סכנה אפשרית. עיון במקורותינו מלמד על חיוב כללי להגן על חייהם ועל שלמות גופם של בני האדם, ובתוך כך לא להניח מכשולים. יתרה מזאת, ככל שקיימים מכשולים כאמור, הרי שיש לפעול להסיר אותם.
בתוך כך עלתה השאלה, האם אדם צריך לצפות נזק שעלול להיגרם לאדם שחדר לביתו ללא מתן רשות ובתוך כך להתקין מעקה בחצר הפרטית שלו? לכאורה חדירה לבית ללא רשות היא דרך פעולה שאינה מקובלת ואף מהווה עבירה על החוק. עם זאת, משום שקיים החשש לחיי בני האדם, חלה חובת התקנת מעקה גם בחצר פרטית. למעשה, כפי שהראינו לעיל, חכמינו הרחיבו את החובה להתקין מעקה בטיחות במטרה למנוע כל סכנה אפשרית. במסגרת זו לפיכך חלה חובה להתקין מעקה בגגות הנמצאים בשימוש או שלכל הפחות קיימת אפשרות של עשיית שימוש באותם גגות.

כבוד השופט רט הגיע לבסוף למסקנה, לפיה עירית נתניה פעלה ברשלנות, עת נמנעה מהתקנה של מעקה על גג בית הספר, אשר עשוי היה למנוע את האירוע הטרגי ואת תוצאותיו הקשות.
** עד למועד כתיבת שורות אלו לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.


 

מאמר מאת: ג'ון גבע, הדר - עורכי דין