טופס 648.
לא מעסיקים קבלני משנה ללא דיווח לביטוח לאומי
בעת בניית פוליסת ביטוח עבודות קבלניות תמיד עולה וצפה השאלה – את מי מכסה הפוליסה? אם גייסת לביצוע העבודות קבלן משנה, איזו פוליסה תופעל בקרות תאונת עבודה (או אירוע ביטוחי אחר) – הפוליסה שלך - או ביטוח קבלנים שלו (אם יש לו) ?
לא ניכנס כעת לעניין "גבולות הגזרה" של כל פוליסה אלא נתמקד דווקא בנושא שאין לו פתרון ביטוחי, והוא נושא בחובו משמעויות כספיות אדירות מבחינתך:
חובת הדיווח למוסד לביטוח הלאומי על ביצוע
עבודות בנייה באמצעות קבלן משנה: טופס 648
רוב הקבלנים/יזמים לא מודעים לתקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים) תשי"ח -1957, ולמשמעות הנגזרת של סעיף 369 בחוק הביטוח הלאומי. כך גם רוב העוסקים בענף הבניה לא מודעים לקיומו של טופס 648, ויותר מזה - לחובה החוקית הנגזרת גם ממנו. רבים מאלה שכן מודעים, נוטים להתעלם או לדחות את הטיפול בנושא ובכך חופרים לעצמם בור עמוק שיכול לגרום נזק כלכלי ונזיקי- פשוטו כמשמעו!
הרקע לסקירה
תקנות המוסד לביטוח לאומי (דינים וחשבונות של קבלנים) קובעות שהקבלן הראשי באתר הבניה הוא המעסיק של כל העובדים באתר- כולל עובדי קבלני משנה .
הרקע לקביעה זו בא לתת מענה לסיטואציה רווחת בענף, בה מצד אחד, מועסקים באתרים רבים "חאפרים "למיניהם, ומצד שני, במספר לא מבוטל של תאונות מסתבר שלא שולמו כלל דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי עבור מי שנפגע. על פי תקנות המוסד לביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים) – הקבלן הראשי ייחשב במקרה כזה כמעסיקו של העובד.
הורדת הנטל אפשרית ב-2 מקרים, להלן:
סעיף-1 לתקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים).
מאפשר להוריד את הנטל הכבד הזה ומגדיר כי הקבלן הראשי יהיה פטור מתשלום בגין עובדי קבלני המשנה באם דיווח למוסד לביטוח לאומי על פרטי קבלני המשנה העוסקים תחתיו בעבודות הפרויקט – להלן:
קבלן המבצע עבודות בניה באמצעות קבלן-משנה, ימציא למוסד את כל הפרטים כנדרש בטופס שאפשר להשיגו בכל סניפי המוסד, תוך 45 יום מיום תחילת העסקת קבלן המשנה.
הדיווח נעשה באמצעות טופס 648 שמוגש לביטוח הלאומי. חשיבות מילויו והגשתו במועד רבה ומכרעת מאין כמותה.
תיקון 7/2017 לסעיף 369
במכתב המשוגר בימים אלה (12/2017) ע"י המוסד לביטוח לאומי לקבלני הבניין בישראל במטרה להציג את התיקון החדש מ-7/2017 בתקנות, ולהציף ולדרוש את קיום חובת הדיווח בטופס 648 עולה גם הנתון הבא – המהווה הקלה מסוימת בסנקציות:
"המוסד לביטוח לאומי יהיה רשאי לחייב עד 20 פעמים מהשכר הממוצע (נכון להיום מעל 190,000 ₪) כל מעסיק שלא דיווח ולא שילם דמי ביטוח לאומי בגין עובד בקרות אירוע המזכה בגמלה. נציין : הסך האמור מתייחס לעובד אחד.
סעיף-2 לתקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים)
מעניק פטור מחובת מילוי טופס 648 - להלן :
באם המציא קבלן-המשנה לקבלן הראשי אישור מהמוסד לביטוח לאומי כי הצהיר על העסקת עובדים לפי תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי"ד-1954, במקרה כזה לא תחול על הקבלן תקנה 3. (הסנקציה כמתואר להלן)
התוצאה של אי עמידה באחת מהאפשרויות הללו:
תביעה כנגד הקבלן הראשי בגין אי תשלום דמי ביטוח
סעיף -3 לתקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים) - מגדיר את הסנקציה:
לא הודיע הקבלן על העסקת קבלן-משנה כדרוש לפי תקנה 1 ובמועד שנקבע בתקנה זו, יראוהו לענין תשלום דמי-הביטוח והוראות סעיף 49(א) לחוק כאילו הוא המעביד של עובדי קבלן-המשנה.
נבהיר כי אין מדובר כאן בתביעת שיבוב ביטוח לאומי שעבורה אנו מרחיבים את הכיסוי במסגרת ביטוח צד שלישי. להבדיל, כאן מדובר על עבירה של:
העסקת עובד אגב אי מילוי החובה החוקית
לתשלום דמי ביטוח לאומי.
מס' דגשים חשובים להבנת העניין
מאחר ואין לך מושג מי מקבלני המשנה מדווח ומשלם למוסד לביטוח לאומי בעבור עובדיו, מה גם שעובדים רבים הם עובדים מזדמנים או שמתחלפים באחרים לעיתים קרובות, מילוי הטופס המדובר והגשתו למוסד לביטוח לאומי בזמן שהחוק קובע, מוריד מעליך אחריות לגבי העובד שנפגע.
הגשה בזמן - תוך שבוע מעריכת ההסכם עם קבלן המשנה או מהיום הראשון להעסקתו של קבלן המשנה, הכול לפי המוקדם בין השניים.
אם לא דיווחת כאמור, מבחינת המוסד לביטוח לאומי חלה עליך אחריות כקבלן ראשי ואזי אתה הוא המעסיק שלא שילם את דמי הביטוח הלאומי. כך, אתה יכול למצוא את עצמך נדרש על ידי המוסד להשיב לו את כל הכספים ששילם או ישלם לנפגע (במקרה של פציעה או נכות) או למשפחתו במקרה של אירוע קטלני.)- כאמור, ע"פ התיקון החדש : עד פי 20 מהשכר הממוצע במשק, לעובד אחד.
אני מבקש לחדד את הנקודה עוד יותר.
גם אם קבלן המשנה מדווח על עובדיו למוסד לביטוח לאומי בשגרה וגם אם הגיש לך אישור דיווח – עדיין, יהיה זה נכון וחכם מבחינתך לשלב את טופס 648 בניירת הסכם העבודה מלכתחילה ולהחתימו, על מנת שלא לקחת סיכונים מיותרים ולהסיר מעל עצמך כל אחריות על עובדים שאינם שלך, שכן עובדים זמניים ומזדמנים הם דבר שכיח במקומותינו.
הפתרון הפשוט
אפשרות 1:
קבלת אישור המל"ל בדבר הצהרת הקבלן על עובדיו
מאחר שמילוי טופס 648 מהווה טרחה נראה שהפתרון הפשוט ביותר הינו לדרוש מקבלן המשנה להמציא אישור מהמוסד לביטוח לאומי כי הצהיר על העסקת עובדים לפי תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי"ד-1954.
(אישור כזה יכול לקבל כל קבלן שמעסיק לפחות עובד אחד ונוהג לדווח למל"ל).
אפשרות 2:
מילוי טופס 648
בחודש ינואר 2018 בעקבות פניית התאחדות של בוני הארץ למוסד ביטוחי לאומי ולמינהל הבטיחות לפשט את הטופס, הוציא המוסד הביטוח לאומי טופס מקוצר ופשוט הכולל רק את פרטי הקבלן הראשי ואת פרטי הקבלן המשנה.
אם יש ספק- אין ספק, לכן במידה והקבלן לא העביר אישור מהמוסד לביטוח לאומי כאמור כבר בשלב ההתקשרות הראשונית, יש למלא טופס 648.
מילוי הפרטים והגשתו פשוטים ועדיין, רבים לא מכירים את החוק , אינם יודעים על קיומו של טופס – 648 וחובת מילויו, או נוטים "לשכוח" למלא אותו מפאת חוסר ידיעה או הבנה מה חשיבותו, לשם מה הוא נועד וכמה גדולה משמעותו בהגנה מפני תביעות של המוסד לביטוח לאומי להשיב לו את תשלום הפיצויים - בגין עובדים שאינם שלך.
זקוק לביטוח עבודות קבלניות?
צור קשר - 03-6951414
או שלח מייל- itzick@simon-ins.co.il
או מלא את הטופס ונחזור אליך בהקדם